הקרב הוא בין קרנית פלוג למשה כחלון - אך אנחנו המפסידים

אסף אנגל, מנכ"ל הבית האקדמי - זרוע הנדל"ן והדיור של התאחדות הסטודנטים בישראל, על הגבלת שכר הבכירים והתרומה שלה למשכנתאות שניקח

אסף אנגל | 04/04/2016 10:38 (5)

נושאים בכתבה מחיר למשתכן מחירי הדירות משה כחלון קרנית פלוג

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ושר האוצר משה כחלון מגיעים משני קצוות שונים ומנוגדים לחלוטין בכל הנוגע לתפישות כלכליות. כחלון מגיע מהפריפריה, הוא מאמין אדוק בצורך לתקן את המעוות בכלכלה הישראלית בכל הנוגע לצדק חברתי ולתפיסות כלכליות יותר שוויוניות. מולו פלוג, מאמינה אדוקה ביציבות מוניטרית, בילתה את מיטב שנות הקריירה שלה במגדל השן האקדמי והצטרפה לבנק ישראל לפני כמעט 30 שנה.

השבוע העימות ביניהם רשם שיא חדש, כאשר פלוג הודיעה במסיבת עיתונאים כי תכנית המחיר למשתכן לא רק שלא תועיל, כי אם סביר להניח שתזיק לשוק הנדל"ן ותעלה מחירים. המתקפה הזאת היא לא הראשונה על התכנית מקרב משרדי הממשלה והגופים הכלכליים וקדמו לה התקפות מכיוונים שונים, אבל פה מדובר בשיח מעמת בין שני גופים כלכליים, שעד לכהונתו של כחלון נהגו בהרמוניה יחסית.

אז למה פלוג מתקיפה את כחלון? חלק גדול טמון בשם הגוף שהיא עומדת בראשו: בנק ישראל. הבנק שאמון על יציבות המערכת המוניטרית בישראל, אותה מערכת שעשויה להיות המפסידה הגדולה ביותר מירידת מחירי הנדל"ן בישראל. אותה מערכת ששר האוצר הראה לה מי הבוס בשבוע שעבר. הבנקים בישראל מנהלים את שוק הנדל"ן ביד רמה. כתבתי על זה בעבר ולכן רק אזכיר כי הבנקים הם אלה שמממנים את היזמים הישראלים ומחייבים רווח יזמי של 15% לפחות והמערכת שמממנת את רכישת הדירות למשקי הבית.

והנה עוד סוד ליודעי ח"ן בלבד: הבנקים בישראל מנהלים תיקי השקעות כבדים במיוחד בכל הנוגע לנדל"ן. לחלקם קרקעות ונכסים ובנק פועלים מהווה חברה אחות לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל. מבחינת המערכת הזאת, ירידת המחירים אינה מבשרת טובות משום שהיא לא רק פוגעת ברווחים אלא גם באחזקות ובשווי המניה של הבנק.

יש צדק בדבריה של הנגידה שמדובר בתכנית שמשנה את שיטת שיווק הקרקעות אבל לא משנה את המלאים. אכן, הנתונים שמופיעים בדוח של הבנק מצביעים על כך שרק 15% מהדירות שישווקו בשנה הקרובה יהיו במחיר למשתכן, למרות שקהל היעד של התכנית: מחוסרי דיור מהווה 40% מהשוק. אבל! בנק ישראל חוטא בחטא הנפוץ ביותר של ענף הנדל"ן בישראל: הוא לוקח נתון אחד, מתוך מכלול של נתונים, מבודד אותו ומציג אותו כתכלית הכל.

מי צודק? השאלה אינה רלוונטית בעיני, בשל העובדה כי ההיסטוריה הקצרה של משבר הדיור מלמדת אותנו שיש כוחות הרבה יותר חזקים בשוק, שמשפיעים יותר מכל תכנית ממשלתית ובשל העובדה המצערת שחוסר המשילות בישראל יכול להביא למצב של מערכת בחירות שבעקבותיה נקבל תכניות חדשות לגמרי.

מי ניצח בסיבוב הזה? אני לא יודע עדיין, אבל אני יודע משהו אחר: אנחנו המפסידים הגדולים משום שבאין תכנית מערכתית המשלבת כוחות בין משרד האוצר, רשויות התכנון, בנק ישראל, הבנקים והיזמים, כל הפתרונות מטפלים בכשלים נקודתיים ובינתיים המחירים נמצאים במגמת עליה מתמדת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אולי מי שינצח בסיבוב הזה יהיו הצרכנים החכמים שידעו לשבור את תבניות החשיבה המקובעות של צרכנות הנדל"ן בישראל: דירת 5 חדרים מקבלן, עם חזית לדרום מערב, חניה, מרפסת ומחסן. אותם צעירים שילמדו להסתכל על רכישת דירה כהשקעה בעתיד שלהם, בדיוק כמו ההשקעה בפנסיה או חסכון לטווח ארוך, הם אלה שיצליחו לנצח את השוק.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

4.
מחסור הדיור=מכוון=בהוראת בובו,הנימוק:דאגה לעמיד בנקי (ל"ת)
כותבי תרחישים 04/04/2016 22:39
הגב לתגובה זו
3.
' 04/04/2016 20:38
הגב לתגובה זו
אפריקה ישראל לפני כמה שנים....כל פרמטר כלכלי בו נמדד יחס המחירים בשוק מראה שהמחירים ברמה מטורפת , פשוט מטורפת...עשירונים תחתונים כבר מתחילים לשקוע בצורה שרוב הכנסתם הולכת למימון נדלן בלבד...בסוף אנשים יטבעו..היום הזה לא רחוק...שוק הנדלן הוא פירמידה ממונפת שתתמוטט על הראש של בנק ישראל .
2.
אבי 04/04/2016 11:48
הגב לתגובה זו
יפסיק לקנות, כי לקחו לו את הסיבה העיקרית לרכוש נכסים בישראל.
ליידרמן הזהיר שהמצב דומה לטרום הסאב פריים 2008 (ל"ת)
/ 04/04/2016 23:30
הגב לתגובה זו
1.
בן אהרון 04/04/2016 11:12
הגב לתגובה זו
את המחסור אי אפשר לספק בקומבינציות. צריך לייצר דירות אבל זה קצת קשה, אז הולכים בדרך הקלה שזה כל מיני מקסמי שווי ורגולציות שברור לכולם שהתוצאה בסוף תהיה הפוך ממה שצריך. זה ידוע ולא חדש וחבל שכחלון כמו לפיד, לא מקשיב לכלכלנים. מחסור פותרים רק עם הגדלת הצע. לא על ידי הגדלת ביקושים בפלח אחד על חשבון האחרים כאשר אין תוספת הצע.

צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים

יוסי פרנק | 08/10/2025 14:16

נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 1.06%

אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

להמשך הכתבה לחץ כאן

צילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף

עופר הבר | 10/10/2025 11:16

נושאים בכתבה מטוס שדה תעופה נתב"ג

בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

להמשך הכתבה לחץ כאן