הקרב הוא בין קרנית פלוג למשה כחלון - אך אנחנו המפסידים

אסף אנגל, מנכ"ל הבית האקדמי - זרוע הנדל"ן והדיור של התאחדות הסטודנטים בישראל, על הגבלת שכר הבכירים והתרומה שלה למשכנתאות שניקח
אסף אנגל | (5)

נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג ושר האוצר משה כחלון מגיעים משני קצוות שונים ומנוגדים לחלוטין בכל הנוגע לתפישות כלכליות. כחלון מגיע מהפריפריה, הוא מאמין אדוק בצורך לתקן את המעוות בכלכלה הישראלית בכל הנוגע לצדק חברתי ולתפיסות כלכליות יותר שוויוניות. מולו פלוג, מאמינה אדוקה ביציבות מוניטרית, בילתה את מיטב שנות הקריירה שלה במגדל השן האקדמי והצטרפה לבנק ישראל לפני כמעט 30 שנה.

השבוע העימות ביניהם רשם שיא חדש, כאשר פלוג הודיעה במסיבת עיתונאים כי תכנית המחיר למשתכן לא רק שלא תועיל, כי אם סביר להניח שתזיק לשוק הנדל"ן ותעלה מחירים. המתקפה הזאת היא לא הראשונה על התכנית מקרב משרדי הממשלה והגופים הכלכליים וקדמו לה התקפות מכיוונים שונים, אבל פה מדובר בשיח מעמת בין שני גופים כלכליים, שעד לכהונתו של כחלון נהגו בהרמוניה יחסית.

 

אז למה פלוג מתקיפה את כחלון? חלק גדול טמון בשם הגוף שהיא עומדת בראשו: בנק ישראל. הבנק שאמון על יציבות המערכת המוניטרית בישראל, אותה מערכת שעשויה להיות המפסידה הגדולה ביותר מירידת מחירי הנדל"ן בישראל. אותה מערכת ששר האוצר הראה לה מי הבוס בשבוע שעבר. הבנקים בישראל מנהלים את שוק הנדל"ן ביד רמה. כתבתי על זה בעבר ולכן רק אזכיר כי הבנקים הם אלה שמממנים את היזמים הישראלים ומחייבים רווח יזמי של 15% לפחות והמערכת שמממנת את רכישת הדירות למשקי הבית.

והנה עוד סוד ליודעי ח"ן בלבד: הבנקים בישראל מנהלים תיקי השקעות כבדים במיוחד בכל הנוגע לנדל"ן. לחלקם קרקעות ונכסים ובנק פועלים מהווה חברה אחות לאחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל. מבחינת המערכת הזאת, ירידת המחירים אינה מבשרת טובות משום שהיא לא רק פוגעת ברווחים אלא גם באחזקות ובשווי המניה של הבנק.

 

יש צדק בדבריה של הנגידה שמדובר בתכנית שמשנה את שיטת שיווק הקרקעות אבל לא משנה את המלאים. אכן, הנתונים שמופיעים בדוח של הבנק מצביעים על כך שרק 15% מהדירות שישווקו בשנה הקרובה יהיו במחיר למשתכן, למרות שקהל היעד של התכנית: מחוסרי דיור מהווה 40% מהשוק. אבל! בנק ישראל חוטא בחטא הנפוץ ביותר של ענף הנדל"ן בישראל: הוא לוקח נתון אחד, מתוך מכלול של נתונים, מבודד אותו ומציג אותו כתכלית הכל.

 

מי צודק? השאלה אינה רלוונטית בעיני, בשל העובדה כי ההיסטוריה הקצרה של משבר הדיור מלמדת אותנו שיש כוחות הרבה יותר חזקים בשוק, שמשפיעים יותר מכל תכנית ממשלתית ובשל העובדה המצערת שחוסר המשילות בישראל יכול להביא למצב של מערכת בחירות שבעקבותיה נקבל תכניות חדשות לגמרי.

 

מי ניצח בסיבוב הזה? אני לא יודע עדיין, אבל אני יודע משהו אחר: אנחנו המפסידים הגדולים משום שבאין תכנית מערכתית המשלבת כוחות בין משרד האוצר, רשויות התכנון, בנק ישראל, הבנקים והיזמים, כל הפתרונות מטפלים בכשלים נקודתיים ובינתיים המחירים נמצאים במגמת עליה מתמדת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אולי מי שינצח בסיבוב הזה יהיו הצרכנים החכמים שידעו לשבור את תבניות החשיבה המקובעות של צרכנות הנדל"ן בישראל: דירת 5 חדרים מקבלן, עם חזית לדרום מערב, חניה, מרפסת ומחסן. אותם צעירים שילמדו להסתכל על רכישת דירה כהשקעה בעתיד שלהם, בדיוק כמו ההשקעה בפנסיה או חסכון לטווח ארוך, הם אלה שיצליחו לנצח את השוק.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מחסור הדיור=מכוון=בהוראת בובו,הנימוק:דאגה לעמיד בנקי (ל"ת)
    כותבי תרחישים 04/04/2016 22:39
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ' 04/04/2016 20:38
    הגב לתגובה זו
    אפריקה ישראל לפני כמה שנים....כל פרמטר כלכלי בו נמדד יחס המחירים בשוק מראה שהמחירים ברמה מטורפת , פשוט מטורפת...עשירונים תחתונים כבר מתחילים לשקוע בצורה שרוב הכנסתם הולכת למימון נדלן בלבד...בסוף אנשים יטבעו..היום הזה לא רחוק...שוק הנדלן הוא פירמידה ממונפת שתתמוטט על הראש של בנק ישראל .
  • 2.
    אבי 04/04/2016 11:48
    הגב לתגובה זו
    יפסיק לקנות, כי לקחו לו את הסיבה העיקרית לרכוש נכסים בישראל.
  • ליידרמן הזהיר שהמצב דומה לטרום הסאב פריים 2008 (ל"ת)
    / 04/04/2016 23:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בן אהרון 04/04/2016 11:12
    הגב לתגובה זו
    את המחסור אי אפשר לספק בקומבינציות. צריך לייצר דירות אבל זה קצת קשה, אז הולכים בדרך הקלה שזה כל מיני מקסמי שווי ורגולציות שברור לכולם שהתוצאה בסוף תהיה הפוך ממה שצריך. זה ידוע ולא חדש וחבל שכחלון כמו לפיד, לא מקשיב לכלכלנים. מחסור פותרים רק עם הגדלת הצע. לא על ידי הגדלת ביקושים בפלח אחד על חשבון האחרים כאשר אין תוספת הצע.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.