מסך העשן של כחלון
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, על כהונת שר האוצר, משה כחלון, שמרבית פעולותיה נועדו למעשה להסתיר את כשלונותיו
שר האוצר, משה כחלון, מסכם שנה דלת הישגים באחד התפקידים החשובים ביותר בממשלה, כהונה שגולת הכותרת שלה היא החקיקה החפוזה, הפופוליסטית והלא אחראית על הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי.
לאחר שהונה את בוחריו בעזות מצח בסוגיית מתווה הגז, נתקע ביישום הרפורמה המובטחת בבנקים, ונסוג מההבטחה לפעול להורדת יוקר המחיה באמצעות פתרון אמיתי לבעיית הדיור לטובת הקמת קזינו של ׳שיכוני כחלון׳, הבין שר האוצר שהוא ניצב בפני שוקת שבורה ושלף שפן תקשורתי מנצח: הגבלת דרקונית של שכר הבכירים. כך, תחת מסך העשן התקשורתי של 'מלחמה בטייקונים' ו׳צמצום פערים׳ ניסה כחלון להסתיר את כישלונותיו בתחומי האנרגיה, הדיור והבנקאות - מהלכי המאקרו האמיתיים והחשובים שמצויים באחריות משרד האוצר.
הגישה השטחית והרדודה של שר האוצר לבעיות היסוד של המשק הישראלי צורמת, במיוחד לאור ההתעלמות המוחלטת של המשרד מהקריסה של הבורסה הישראלית שמתרחשת מול עיניו. במהלך השנים האחרונות מאות חברות ציבוריות נמחקו מהמסחר, חברות חדשות לא מוכנות להצטרף, הבורסה מתכווצת ומתייבשת, ומשרד האוצר דווקא בוחר לקדם חקיקה של הגבלת שכר - כאילו זו הבעיה הבוערת ביותר בשוק ההון הישראלי.
הסיבה המרכזית לבריחה הסיטונאית מהבורסה הישראלית היא הרגולציה הדרקונית שהובילו משרדי המשפטים, האוצר ורשות ני"ע. החברות הציבוריות הבינו את הרמז, מאות מהן נמחקו מהמסחר, וגם כיום, כ-30% מהחברות שעדיין רשומות למסחר מעוניינות להימחק, כאשר רק בחודש שעבר הודיעה חברת אסם כי היא עוזבת את הבורסה הישראלית בגלל התנאים הרגולטוריים שפוגעים בצמיחת החברה. עזיבה של חברה ישראלית ושורשית כמו אסם הייתה צריכה להדליק נורות אדומות אצל כל מקבלי ההחלטות, אך במקום לסייע לבורסה להתאושש, חברי הכנסת מקדמים עוד חקיקה פופוליסטית במסווה של 'צדק חברתי'.
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כחלון למעשה מחזיר את השוק שנים אחורה. במקום לשלב ידיים עם המאמצים של הנהלת הבורסה ורשות ני״ע להחייאת הבורסה הישראלית, כחלון בועט בדלי, מתעלם מאזהרות ה-OECD על ההשלכות השליליות של הכבדת הרגולציה בישראל ומסמן למשקיעים ואנשי העסקים שהם אינם רצויים כאן.
הנזק לשוק ההון ולתדמית של מדינת ישראל כמדינה עם כלכלה חופשית ומתקדמת כבר נעשה. המשקיעים, שלא מעוניינים לחיות תחת חרב הברית הפוליטית של יחימוביץ' וכחלון ילכו מכאן, אבל את שר האוצר זה לא מעניין. גם לא משנה לו שישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי שמקדמת חקיקה כל כך קיצונית - העיקר לגרוף עוד כותרת מחניפה בעיתון ולקושש עוד כמה קולות על בסיס ההתלהמות נגד אנשי העסקים. הכל מותר במטרה לעצור את המפולת של מפלגתו בסקרים.
- 8.אתה אפילו לא ראוי לתגובה (ל"ת)ננ 02/04/2016 19:12הגב לתגובה זו
- 7.קליפ 01/04/2016 10:48הגב לתגובה זוכמה רוע יש באילן פלטו שבוזז חברות ציבוריות. שגונב משרות ללא מכרז. שמנהל בחוסר מעש. עצוב שאיש עלוב בכלל מועסק במשק. מקומך בעזה רבתי
- 6.ליאור 01/04/2016 09:04הגב לתגובה זוכחלון ויחימוביץ לא יעצרו עד שהם יהרסו לגמרי את שוק ההון הישראלי
- 5.יושב אוהלים 31/03/2016 23:22הגב לתגובה זוכחלון היחידי שהצהיר על בדיקת המערכת הבנקאית כחלו היחידי שהגדיל הבניה מ 43000 ל 47000 לאחר ההונאה הגדולה של בובו-שהקטין הבניה בובו נתן הוראה להקטין בניה מ 46000 ל 43000- הכוונה בהוראה הנל ליצור מחסור מכוון=ומנומק= חוזר שנית = מחסור מכוון=הנימק: דאגה לבנקי מענין שהכותב מתעלם מכך הכותב מתעלם במתכוון - משר האוצר הקודם- אותו שר אוצר-שידע על ההוראה להקטין הבניה- ובמקום להגדיל הבניה-פעל הפוך=הפוך= כשקבע מעמ 0, מעמ 0 זה תוספת ביקוש כחלון הטיח להגדיל הבניה ב2917 ל 70-75000 ד יש מחסור מכוון של כ30-40000 דירות עד 2017 זה סיכוי להקטין המחסור ב50-60% את שני שרי האוצר הקודמים לא קיימו
- 4.זאב בתחפושת של סבתא ... (ל"ת)הציד 31/03/2016 17:32הגב לתגובה זו
- 3.סשה 31/03/2016 17:01הגב לתגובה זומקומם ממש לקרוא השמצות משולחות רסן של פוליטרוק מטעם עצמו.ואתם, שמחפשים כותרות מפרסמים זאת.בושה.ככה לא בונים חומה, והצגת מידע מוטעה וחלקי כעובדתי הינה "עבודה בעיניים".הפכת אותי לאוהד של כחלון!
- 2.בונזי 31/03/2016 16:33הגב לתגובה זושנים הוא נלחם ברגולציה האינסופית וללא הירתמות של הרשויות. קדימה להתעורר הבורסה בסכנה
- 1.רק אהבה 31/03/2016 16:06הגב לתגובה זומנכ'ל יקר . אתה זה שפולט עשן !!!! יללא תכניס קצת שכל בשולחיך החמדנים . רק אהבה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
