בנק לאומי ועסקת פישמן: too little too late

אלדד אברהם, בנקאי השקעות ובעל התמחות במיזוגים ורכישות בחברות פרטיות, על כישלונו של בנק לאומי בכל הקשור להפסדים בעסקת פישמן וכלכלית ירושלים
אלדד אברהם | (6)

כולם מתפלאים ומברכים את בנק לאומי על ה"אקטיביזם המימושי" שהוא מגלה בעניין מימוש הבטוחה שכנגד הלוואה שניתנה לפני כ-10 שנים לאליעזר פישמן. על פניו, הבנק מגלה יוזמה כשהחליט לא להמתין ונתן אור ירוק ללאומי פרטנרס לחפש רוכש למניות פישמן בקבוצת כלכלית ירושלים. שטיינמץ צפוי לרכוש את החוב ובאמצעותו את מניות חברת הנדל"ן המניב תמורת כ-400 מיליון שקל, למרות שסכום זה קטן מכפי שקיוו בלאומי (600–500 מיליון שקל).

בשבועות האחרונים ירד ערך מניית כלכלית ירושלים בבורסה בתל אביב, והיא נסחרת סביב שווי של 900 מיליון שקל. מגמה זאת, בצד ההרעה צפויה בעסקי החברה, גרמו לבנק להתפשר על המחיר שדרש עבורה ולהפסיד למעלה ממיליארד שקל. 

המהלך שנוקט הבנק מול פישמן בדרך של השתלטות  ומימוש השעבוד עיי מכירה לצד ג', הווא בהחלט לא דבר טריוויאלי ולא מובן מאליו. אבל נשאלת השאלה, איפה היו בלאומי עד עכשיו? האם הם לא נרדמו בשמירה? האם זה לא מאוחר מדי ומעט מדי? חובותיו האישיים של פישמן לבנק לאומי מסתכמים בכ-1.7 מיליארד שקלים. הבנק העמיד לטובת הלוואה זו שעבוד על 40% ממניות כלכלית המשמשים כבטוחה להחזרת ההלוואה. מאחר ומניות כלכלית הן נכס סחיר שיש לו שווי בכל רגע, וכך גם לגבי הבטוחה, נשאלת השאלה, מה עשו בלאומי כשראו שהבטוחה שניתנה להבטחת החזר ההלוואה שניתנה לפישמן יורדת אל מתחת להלוואה? אז זהו, שכנראה לא עשו כלום. להמחשת הפיספוס של הבנק (להזכירכם לאומי זה אנחנו), בדקתי מה היה שווי הבטוחה במהלך ה-5 שנים האחרונות. לקחתי 40% משווי השוק של כלכלית ירושלים בחמש השנים האחרונות וגיליתי שהבנק נרדם יותר מדי פעמים ולא ניצל את ההזדמנויות שהיו לו כאשר ראה כי הבטוחה נכנסת לאזור הסיכון. 

בחודש מארס 2012 שווי הבטוחה היה קרוב ל-1.5 מיליארד שקלים. בתקופה זו הבנק היה יכול לישון טוב כאשר שווי הבטוחה נמצא באזור נח ונעים. אך החל מאותו חודש ועד סוף אוגוסט 2012 המניה שוב צללה ושווי הבטוחה הגיע ל-472 מיליון שקלים - שזה כמעט כמו שווי הבטוחה היום. 

מאז ספטמבר 2012 ועד סוף 2013 המניה חזרה לטפס ושווי הבטוחה שוב נגע מעל רף מיליארד השקלים. האם אף אחד מבכירי בנק לאומי לא שאל את עצמו בתקופת הגאות אם לא כדאי לשקול מימוש שיציל כמעט את כל גובה ההלוואה? בחצי הראשון של 2014 הבטוחה שמרה על יציבות באזור מיליארד השקלים בממוצע, כך שאם בלאומי היו ממהרים לעשות מעשה היה ניתן להקטין את ההפסד שנגרם לבנק כתוצאה מהלוואה שניתנה לאמצעי שליטה ולא כהלוואה יצרנית שתורמת למשק. מאז יוני 2014 ועד היום הסיפור כבר ידוע ושווי הבטוחה צלל אל אזור 400 מיליון השקלים - המקום הכי נמוך בחמש השנים האחרונות, ומכאן הדרך להפסד של הבנק קצרה מאוד. 

צריך לומר בהגינות כי צעד דרסטי שכזה של מימוש והשתלטות על נכסיו של לווה בסדר גודל של פישמן הוא לא דבר פשוט, ומלווה בלא מעט שיקולים קשיים ומגבלות. למשל, האם היה ניתן למצוא קונה ל-40% מכלכלית ירושלים בהיקף עסקה של למעלה ממיליארד שקלים, כאשר פישמן נשאר עדיין בהחזקות בחברה? בנוסף למכור כמות גדולה של מניות בשוק זה גם לא דבר פשוט וטומן בחובו הרבה סיכונים. בכל מקרה אי אפשר שלא לשאול למה הבנק מתאמץ להעמיד בטוחות להבטחת הלוואה כאשר הוא לא מימש אותם בזמן הנכון ובעיתוי הנכון. לסיכום, בנק לאומי שוב פועל מעט מדי ומאוחר מדי.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יריב 12/08/2015 19:14
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא ציפה שרוסיה תפלוש לאוקראינה, הנפט ייפול וחרם יוטל על הרוסים. מצד שני, הבנק היה צריך להקטין סיכונים מול לווה בודד בזמן מתוך מדיניות קבועה וברורה ולא להגרר אחרי האירועים.
  • 4.
    ככ נכון ופשוט (ל"ת)
    יובל 12/08/2015 08:33
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לא נרדם. לפישמן יש עיתון כלכלי וכל מילה נוספת מיותרת... (ל"ת)
    דורי 11/08/2015 19:09
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אגח 11/08/2015 18:38
    הגב לתגובה זו
    קונה מחוץ לבורסה במחירים הגבוהים בשוק אגחים שהפסיקו להיסחר כמו דוראה,אולימפיה,סיאלו,סיביל ג'רמני,מטיס קפיטל,רילון,סנטראל יורו,טאו,חפציבה חופים,לידקום,אייס דיפו,אפסק ואחרים. במכירת האג"ח ניתן להתקזז מול רווחי הון במהלך השנה ולנצל את מגן המס. לפרטים והצעות מוזמנים לפנות בצירוף פירוט כמות ענ למייל : DOR123DORI@קק.COM ולקבל הצעה הוגנת.
  • 1.
    הבנק נרדם (ל"ת)
    אמיתי 11/08/2015 16:19
    הגב לתגובה זו
  • Israel 11/08/2015 16:53
    הגב לתגובה זו
    שלפני שנתיים ושלוש המחיר היה גבוה יותר. מעניין כמה משלמים לו על ניתוחי בדיעבד......
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.