הקושי בשיווק: הנה הדרך כיצד להצליח בהיותך יזמית עם עסק קטן
נשים עצמאיות ונשים קרייריסטיות הן כולן שותפות באותה קבוצה פורצת דרך של נשים שבחרו להקים עסק, אבל מסיבה שאיננה ברורה עדיין, מאבדות מכוחן השיווקי הפנומנאלי ביציאתן לשוק התעסוקה העצמאי. כנשים, אנחנו משווקות במהות שלנו, מדובר בתכונה כל כך נשית ודומיננטית, שנמצאת בנימים ובעורקים מבטן ומלידה.
לדוגמא, אנחנו מבלות במסעדה טובה, ומרגישות שקיבלנו שירות מדהים עד כדי רצון לשדך את המלצרית לרווק התורן של החבורה, עוד לא סיימנו את המנה האחרונה ואנחנו כבר מפיצות את דבר המסעדה ברבים. מכרינו ישמעו עליה גם אם לא ביקשו המלצה על מסעדה באופן יזום. כאלה אנחנו, שיווקיות, משתפות, לא מסתפקות במסירת פרטים לקונים כי הסיפור הוא חלק בלתי נפרד, מהקרבה שהוא מייצר.
אם נתמקד במגזר העסקי, נשים ממלאות תפקידים שיווקיים ביד רמה ובגאוות יחידה השמורה לסיירות בוטיק. אם כך, מדוע נשים רבות מעידות שבצאתן לעולם העצמאות, הן נתקלות בקושי לשווק את עצמן. היכולת לנקוב במספרים גבוהים הופכת מגומגמת קמעה, הגב הזקוף מאבד מעט משריריו בהתייצבות אל מול תחרות.
הממסד הציבורי לא תומך השאלה המתבקשת בה אני מהרהרת בשנה האחרונה, שאם באופן טבעי, נשים מחזיקות ביכולות שיווקיות ומכירתיות כל כך משמעותיות, אבל שזה מגיע לשיווק עצמי הן נחלשות ומאבדות מכוחן, למה שלא נאחד כוחות ונמכור ונשווק זו את זו? אנחנו מחזיקות בנטוורקינג מגזרי משמעותי, בוורבליות ועקשנות שמוכיחה עצמה שוב ושוב ואנחנו חשות סימפטיה והזדהות למי שיצאה לדרך מקבילה. אם נרוץ ביחד, כל הנשים היזמות, נדחוף זו את זו ונפרגן את הקשרים שלנו יש לי תחושה שנגשים הרבה מטרות ויעדים ונותיר אחרינו הרבה אנשים נטולי מילים.
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כאן לגבי היכולת שלנו לעזור לעצמנו, אבל הבעיה של קידום יזמות נשית ועסקים בבעלות נשית אינה טמונה רק ביכולות שיווק או באתגרים הרבים העומדים בפני הנשים היזמות בכניסה לשוק העבודה. אני סבורה כי גורם לא פחות משמעותי הוא העדר התמיכה שנשים עובדות מקבלות מגופי הממסד הציבורי. על פי נתוני המרכז לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, נכון לשנת 2014, פועלים בישראל כ-500 אלף עסקים קטנים ובינוניים, כאשר רק 4% בבעלות נשית בלבד ו-20% מהם בבעלות נשים משותפת עם בני זוג. משמעות הדבר היא ש-76% מהעסקים הקטנים בארץ הם בבעלות של גברים.
הגדלת המגוון והתחרות תתרום לעסקים הקטנים ככלל במדינות ה-OECD זיהו את הפוטנציאל העצום הטמון ביזמות נשים, לאור העובדה כי עסקים בבעלות נשים צומחים ב-44% יותר מאלה של גברים ופי 1.5 מהצמיחה הממוצעת של עסקים קטנים ובינוניים, ועל כן מרביתן כבר מפעילות שלל תכניות לעידוד עסקים של נשים. הממשלה החדשה בראשות שר האוצר ושר הכלכלה החדשים לא יכולה להתעלם מאותם נתונים, אשר מעידים על היתרונות וההשפעה של קידום יזמות ועסקים של נשים בהנעה וצמיחה של המשק.
הגדלת שיעורן של הנשים במגזר העסקים הקטנים, מעניקה מגוון גדול ותחרות רבה יותר בשרשרת האספקה, ומאפשרת לנשים להיחלץ מהתלות ולהיות עצמאיות כלכלית. על כן, אני סבורה כי הממשלה החדשה חייבת לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות, ולפעול לקידום תוכנית לאומית כוללנית להגדלת העסקים הקטנים בבעלות נשים. אנחנו נהיה הראשונות לתמוך ולשווק חקיקה שכזו, להפיץ ולייצר עליה שיח משמעותי.
- 5.עצמאי זה לבד 29/06/2015 15:29הגב לתגובה זוקחו את המושכות תהיו רציניות. המאמר יותר מתאים למישהי שכירה למרות שהמדינה בהחלט יכולה לעשות יותר בכדי לקדם יזמות ולא רק בקרב נשים אלא בכל המגדרים והמגזרים.
- 4.יופיטר שוקי הון ונכס 19/05/2015 12:41הגב לתגובה זולא יודע מה לעשות כבר....
- 3.אולי מומחית לקושי מסוג אחר (ל"ת)xx 18/05/2015 14:02הגב לתגובה זו
- 2.המדריך לפות היוזם (ל"ת)מעצב פותות מוסמך 11/05/2015 20:07הגב לתגובה זו
- 1.אמיר 05/05/2015 12:07הגב לתגובה זוצר לי לנפץ לך את הבועה... ממשלת ישראל קבעה שיאים חדשים ביכולתה להתעלם מנתונים מהעולם. פה צריך לבדוק הכל לבד, להקים ועדות ולפתוח בניסויים עצמאיים. יש נתונים לגבי תחבורה, לגבי זיהום אויר, לגבי בירוקרטיה... לגבי כל דבר. אבל אנחנו "אור לגויים", "העם הנבחר"... אנחנו לא כמו כולם.
פנסיה (גרוק)קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח
מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס
קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67% באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.
מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכות. בפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:
- הרפורמה בפנסיה להבטחת תשואה נדחתה: המנגנון הקיים יהיה עד סוף 2028
- כמה מס משלמים על פנסיה ואיך אפשר לחסוך במס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
