האם יבשת אירופה עוברת "יפניזציה" ומה צריך לעשות?
ההרחבה הכמותית באירופה, מהלך עליו התבשרנו לאחרונה שאומץ על ידי הבנק המרכזי האירופי, גורמת לירידות חדות בתשואות האג"חים הממשלתיות באירופה. לאחרונה, ירדו התשואות על אג"ח ממשלת גרמניה ל- 10 שנים (0.3%) מתחת לתשואות אג"ח ממשלת יפן לאותה התקופה (0.35%). החשש הגדול הוא כרגע שאירופה תעבור "יפניזציה".
אג"ח ממשלת יפן נסחרות שנים רבות בתשואות אפסיות, כאשר הריבית ביפן עומדת בטמפרטורת האפס כבר עשרות שנים וירידת התשואות בגרמניה מתחת לתשואות ביפן היא בעלת משמעות רבה. נציין כי ביפן יש מורשת של משברי אשראי שהובילו לשנים ארוכות של צמיחה איטית והעדר אינפלציה.
יפן שרויה במיתון ארוך ודפלציה כבר יותר משני עשורים, כאשר הבנק המרכזי היפני, במטרה לחלץ את הכלכלה היפנית מהקיפאון, הודיע באפריל אשתקד כי יגדיל בשיעור חד את תוכנית רכישות האג"ח השנתיות ל-700 מיליארד דולר בשנה - כ-60 מיליארד דולר בחודש לעומת 3 מיליארד דולר בחודש עפ"י התוכנית אותה ביצע עד כה. הבנק הסביר כי תוכנית רכישת האג"ח החוזרת תימשך עד שנכסי הבנק יגיעו לכ-3 טריליון דולר בסוף 2014, כאשר הרכישות יהיו של אגרות חוב עם מח"מ (משך חיים ממוצע) של כ-7 שנים.
גרמניה כיום מובילה את השוק המרכזי באירופה, ולכן מטבע הדברים היא מושכת את רוב תשומת הלב, אך גם השווקים האחרים בגוש האירו מציגים תשואות אפסיות על האג"ח הממשלתיות. כך לדוגמא אג"ח ממשלת צרפת ל- 10 שנים נסחרות בתשואה של 0.54% ואפילו האג"חים של המדינות הבעייתיות בגוש האירו נסחרות בתשואות נמוכות: איטליה 1.6%, ספרד 1.45% ופורטוגל, מדינה הנמצאת על סף פשיטת רגל, תשואות אג"ח ממשלה עומדות על 2.64%.
- המדינה שספגה הורדת דירוג ל"זבל" ומה קרה היום לפני 5 שנים
- לוקחת סיכון: בלקרוק במשקל יתר לאשראי בגוש היורו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחרונה, מתבררת תמונה עגומה לא פחות המעידה על המצב קיצוני ביותר הטמון באג"ח ממשלת שוויץ, שעברה תהפוכות מטבע גדולות לאחרונה, תשואה שלילית של 0.2%. כלומר כדי לקנות אג"ח של ממשלת שוויץ ל- 10 שנים צריך לשלם קנס. מצב אבסורדי זה גורם למשקיעי האג"ח לחפש אלטרנטיבות במקומות אחרים בעולם. זו הסיבה שהתשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב יורדות חזרה לכיוון רמות השפל של כל הזמנים, דווקא בתקופה בה הבנק המרכזי בארה"ב מתעקש על כך כי במהלך 2015 הריבית המרכזית תתחיל לעלות מרמתה האפסית בה היא נמצאת תקופה ממושכת.
כל אלה מביאים להתחזקות הדולר בעולם. כדי לקנות את אותן אג"חים אמריקניות, שיחסית לתשואות באירופה, מניבות תשואות גבוהות (1.7%) על האג"ח ל-10 שנים צריך למעשה לקנות את המטבע המקומי. אנו מעריכים כי בטווח הקרוב, לנוכח ירידת התשואות החדה באירופה, נמשיך לראות את המגמה הזו של ירידת תשואות גם באג"ח האמריקניות והתחזקות שער הדולר לעומת יתר המטבעות.
- 5.גם ישראל צריכה לעבור יפניזציה, שראש הממשלה יבצע חרקירי (ל"ת)יום טוב 08/02/2015 15:22הגב לתגובה זו
- 4.לא יכולתי לנסח את הדברים טוב יותר (ל"ת)נעמן 07/02/2015 17:37הגב לתגובה זו
- 3.סוף סוף כתבה לעניין (ל"ת)משה 05/02/2015 16:45הגב לתגובה זו
- 2.astern 04/02/2015 16:44הגב לתגובה זושטראוס קאהן צעק עליהם שהאיחוד יקרוס, אבל הם התעלמו. מאז, שטראוס קאהן הסתבך בפלילים, והאירופאים ממשיכים לשקוע בביצה. אבל בלי קשר, המאמר כתוב יפה ומוסבר היטב.
- 1."האם" ? עכשיו אתה בא אחרי שזו עובדה ברורה? (ל"ת)א 04/02/2015 15:54הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
