הכינו את התיקים: הסערה המושלמת מגיעה לאוסטרליה בתחילת 2015

סטין ג'קובסן, הכלכלן הראשי של Saxo Bank, על העננים הקודרים מצטברים באופק הכלכלה האוסטרלית - מה עליה לעשות כעת, ואיזה הזדמנויות נוצרות למשקיעים?
נושאים בכתבה אוסטרליה

אוסטרליה היא מקום נהדר בכל מובן. אך ככלכלה היא סובלת מבעיות מבניות ומתמריצים שליליים. אין דוגמא בולטת לכך יותר מתחום הדיור, בו השימוש בנכסי "סופר-קרנות", מנוף שלילי וקיומו של סקטור בנקאי גדול יוצרים בועה, שלדעתי מקבילה לזו שראינו בספרד וארה"ב לפני המשבר הגלובלי של 2008.

"מנוף שלילי" הוא היכולת לספוג הפסדים על נכסים להשכרה ולנכות אותם מההכנסה. ה"סופר-קרנות" הן המקבילה האוסטרלית ל-401K (התקנה האמריקנית המאפשרת למעסיקים להפחית חסכונות בקרנות הפנסיה מחבות המס של העובד), והן עשויות לשמש לרכישת בית שני.

הבורסה האוסטרלית היא מקום טוב להתחיל בו ניתוח של המצב הכלכלי באוסטרליה כיום. הבנקים מהווים כיום 42% מהמדד המוביל בבורסה המקומית - ASX200 - בעוד שענף טכנולוגיית המידע מהווה פחות מ-1% מהמדד.

אני מודה שהנתון הפתיע אותי. אוסרטליה הפכה לאומה שתלויה בתשואת דיבידנד. המשקיעים משקיעים במניות גדולות (בלו צ'יפ) שמחלקות דיבידנדים גבוהים, שנחשבת השקעה בטוחה יחסית, אבל זו גם התנהגות שמשקפת כלכלה שיודעת לעשות רק דבר אחד (One Trick Pony). החלטת ההשקעה ל-2015 יכולה להיות דווקא לצאת מאותן מניות שמחלקות דיבידנדים גבוהים, ולהיכנס למניות של משאבים - במיוחד לתחום הכרייה.

במקביל, הבנק המרכזי של אוסטרליה יצטרך להוריד את הריבית ל-2% (אם לא ל-1.75% או 1.5%). הכלכלה האוסטרלית תצטרך לספוג את ההשפעות של האטה בצמיחה של סין, ירידה של 40% במחירי הברזל (iron ore) בשיעור שנתי, וגרעונות ממשלתיים שגדלים בכל רבעון, עקב ירידה מתמשכת בהכנסות ממסים.

הבעיה, כמובן, שכל אינדיקציה להורדת ריבית תסייע לנפח עוד יותר את בועת הדיור. הבנק המרכזי האוסטרלי יצטרך לעלות מדרגה נוספת במדיניות המכוונת להפחית את הסיכונים של המערכת הכלכלית האוסטרלית, ולעלות את דרישות ההון מהבנקים. העובדה שהבנקים האוסטרליים רושמים רווחי שיא (ורושמים גם שיאים בבונוסים שהם מחלקים להנהלות) אינה הבעיה, אלא שיותר מדי כסף נשאר שם - במאזנים של הבנקים ובידי בעלי המניות שלהם.

מאז אמצע שנות ה-80 ועד 2007, היחס בין המאזנים של הבנקים האוסטרליים לתמ"ג של המדינה גדל מ-50% ליותר מ-200%. הכסף נשאר בתוך לולאה סגורה, שכוללת את הבנקים מחלקי הדיבידנדים ובעלי המניות שלהם. זליגת הכסף לכלכלה האמיתית פוחתת מידי רבעון. לכן, על הבנק המרכזי האוסטרלי לשחק תפקיד מאזן: לחזק את הבנקים (במקום שיחלקו כל כך הרבה דיבידנדים), ומכאן שיש להעלות את דרישות ההון. היקף המשכנתאות מגיע ל60%-70% מסך היקף ההלוואות באוסטרליה כיום, והמערכת הבנקאית יותר מדי תלויה בתחום פעילות זה כמקור למימון פעילותה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אל תופתעו אם תראו אותנו מהמרים בקרוב על נפילה של 20%-25% במחירי הדיור באוסטרליה. זה כמובן עלול להביא למשבר במדינה, אך לדעתי התפתחות כזו תהיה התפתחות חיובית בכיוון של שינוי נדרש. אוסטרליה היתה ונשארה אחד המקומות השאננים ביותר שיצא לי לבקר בהם, ויש לשאננות הזו כמה סיבות טובות. הבידוד הגיאוגרפי שלה הופך אותה לחסינה במידה רבה מפני כוחות חיצוניים. סדר היום הפוליטי והכלכלי הוא פנימי, במידה רבה. ומספר המנכ"לים הזרים מוגבל (עקב מדיניות מיסוי ומדיניות הגירה).

יחד עם פולין, אוסטרליה היא אחת המדינות הבודדות שלא סבלו ממיתון אחרי המשבר הכלכלי. היא הצליחה לעשות זאת, תחילה, על ידי כך ש"רכבה" על גבו של "הנמר הסיני", ובהמשך על גב בועת הנדל"ן המתנפחת. הנתונים מראים שהצמיחה האוסטרלית ב-2014 נמצאת בתחום המגורים, בעוד שההשקעות בכרייה ירדו ב-4%, הצריכה הפרטית ואמון הצרכנים נמצאים בירידה, וההכנסות ממסים אינן עומדות בציפיות.

כן, סערה מושלמת צפויה להגיע לאוסטרליה בתחילת 2015, אולם אל תאבדו תקווה. מיני-משבר הוא בדיוק מה שאוסטרליה זקוקה לו. אוסטרליה של 2014 מזכירה לי את בריטניה של 1979. באותה שנה, "האשה עם תיק היד" כבשה את ההנהגה הפוליטית בבריטניה ובאירופה כולה. היא קיבלה לידיה כלכלה מאוגדת מדי, עם עלויות עבודה גבוהות, מטבע חלש, גרעון ממשלתי ומנהיגים פוליטיים ללא חזון או אומץ. מזכיר לכם משהו? בהחלט.

אם יש מדינה בעולם שיכולה להתמודד עם הבעיות שלה בעצמה, זוהי אוסטרליה. היא נהנית מרווחה חברתית, מערכת חינוך חזקה, משאבים נהדרים, ואנשי עסקים שנכונים לקחת סיכונים, אבל עליה להתאים מחדש את מבנה התמריצים שלה.

היא צריכה להפסיק את המצב בו השקעה בכסף מנייר, לבנים וטיח משתלמת יותר מהשקעה באנשים. עליה לצמצם את הבירוקרטיה, תפקיד הממשלה בכלכלה ולשחרר את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים הגדול שלה ולהגן עליו (אחראי ל-80% מהכלכלה המקומית ול-100% ממקומות העבודה החדשים).

העסקים הקטנים והבינוניים של אוסטרליה סובלים ממחסור באשראי והון פוליטי. זו הדרך לאזן את הכלכלה האוסטרלית, שמעולם לא היתה תלותית יותר: לאוסטרליה יש לקוח מרכזי אחד (סין), תעשייה מרכזית אחת (בנקאות) ובעיית עלות גדולה אחת (עלות כוח האדם הגבוהה בעולם ומדינה שתקועה בשנות ה-70 מבחינת שוק העבודה).

בנקודת הזמן הזו, המצב כל כך גרוע שהוא למעשה טוב. אני מושקע חזק בנכסים אוסטרליים לקראת 2015 - שנה שבה אני צופה שהדולר האוסטרלי ייסחר בטווח של 0.8-0.9 דולר אמריקני, הריבית על אג"ח ממשלת אוסטרליה תגיע ל-2%, והמחירים הנמוכים של סחורות גורמים לדיסקאונט משמעותי במחירים של מניות Fortescue ושאר ענקיות ענף הכרייה. הרעיון הוא להיות מושקע בלונג במניות של חברות משאבים ובשורט על מניות של חברות בלו-צ'יפ מחלקות דיבידנד אוסטרליות (ולסגור אותו עד אמצע 2015).

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעניין. (ל"ת)
    מוטי 20/11/2014 10:23
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    תודה על כתבה (ל"ת)
    ע 19/11/2014 11:40
    הגב לתגובה זו
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.