האם המשק הישראלי נמצא בצרות עד כדי כך גדולות?

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי טפחות, מסתכל על נתוני המאקרו המקומיים ובודק, האם הכלכלה הישראלית הולכת לפני משבר?
רונן מנחם | (2)
נושאים בכתבה משק צוק איתן

הכותרות הכלכליות לא מותירות כל מקום לספק - המשק בצרה, בהאטה של ממש, על סף התכווצות. ברבעון השני גדל התוצר ב-1.7% בלבד, וצוק איתן, שהחל ברבעון השלישי, עלול לכווץ אותו אף יותר. הדיבורים על מלחמת התשה מרחיקים את האפשרות שברבעון הבא תהיה התאוששות מהירה, כפי שקרה בתום עמוד ענן ועופרת יצוקה. בטור זה אנסה לאזן מעט את התמונה - בחינת הנתונים עד כה מראה כי המצב לא כזה קשה.

כאמור, נתוני הלמ"ס מצביעים על האטה במשק: לפי העדכון הראשון, התמ"ג גדל 1.7% בלבד ברבעון השני, לאחר שגדל 2.8% ברבעון הקודם ו-5.3% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נבעה רובה ככולה מירידה בת 17.7% בייצוא הסחורות והשירותים, לאחר שגדל 0.1% ברבעון הקודם ו-5.9% ברבעון המקביל אשתקד. אז ממה אני שואב אופטימיות זהירה?

ראשית, נתוני סחר החוץ החודשיים משרטטים תמונה מעט פחות שלילית על ייצוא הסחורות והשירותים, וייתכן כי ירידתו החדה תתוקן כלפי מעלה בעדכונים הבאים.

שנית, בשאר הרכיבים היה שיפור, או שהם נסוגו פחות: בפרט, הצריכה הפרטית גדלה 3.1%, פי 2 מגידולה ברבע הקודם, וההשקעה בענפי המשק אמנם קטנה 4.5%, אך זאת בהשוואה לירידה בת 9.5% ברבע הקודם.

שלישית, התמ"ג למעט מיסים נטו על ייבוא, נתון הכולל מע"מ לא מחוזר, אך לא כולל מיסים נטו על הייבוא, גדל 2.1% ברבע השני ו-2.9% במחצית הראשונה, בהשוואה לגידול נמוך יותר של 2.7% במחצית הקודמת - נתון זה משקף טוב יותר את ההתפתחויות הכלכליות, מאשר התמ"ג הכולל, ועל פיו מוקדם לומר בביטחון כי נרשמה האטה במשק במחצית הראשונה של השנה.

רביעית, השוואה לנעשה בחו"ל מצביעה על ביצועים יחסיים סבירים של המשק הישראלי. בגוש האירו, לדוגמא, קפא התמ"ג ברבעון השני בהשוואה לראשון, וגדל ב-0.7% בלבד בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. לא ניתן לבחון את המשק הישראלי עתיר סחר החוץ במנותק מהקורה בעולם.

פרט לכך, ניתן להצביע על גורמים נוספים, המקהים את הרושם השלילי הראשוני שמעורר נתון התמ"ג:

- ההוצאה של משקי הבית על מוצרים בני קיימא קפצה 10.1%, נתון מקדים מעודד מבחינת ההוצאה הכוללת לצריכה פרטית (לפני השלכות צוק איתן).

- התמ"ג העסקי גדל 2.3%, מהר יותר מעלייתו ברבעון הקודם - 1.7%. אמנם ברבעון המקביל אשתקד גדל תמ"ג זה 6.3%, אך אז זה היה נתון חריג, ובשאר הרבעים הוא גדל בטווח של 1.2%-2.0%. התמ"ג העסקי לא מאותת, בשלב זה, על האטה בפעילות הכלכלית העסקית.

- שיעור הגידול בתמ"ג העסקי גבוה משיעור הגידול בתמ"ג הכללי, נתון המעיד על עלייה בחלקו של המגזר העסקי בפעילות המשק.

- ייבוא הסחורות והשירותים ירד 5.5%, כך שיותר ביקושים מקומיים הופנו לתוצר המקומי.

לבסוף, נזכור, אין להסתמך יתר על המידה על נתונים רבעוניים - הם יכולים להשתנות לחלוטין בעדכון השני והשלישי. בשורה התחתונה, נתוני הלמ"ס אכן מותירים רושם של האטה, אך לא ניתן לקבוע זאת בביטחון. ראוי גם לזכור כי שיעור הבלתי מועסקים עדיין נמוך. המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יוני עלה 0.1% והצביע על צמיחה מתונה, אך דומה לזו שאפיינה את המשק בחודשים הקודמים, ללא האטה נוספת.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מטבע הדברים, צוק איתן, שהחל ברבעון השלישי ועלול להתפתח למלחמת התשה, גרע את המצב, אך אם בכל זאת יסתיים בקרוב, יוכל הרבעון האחרון של השנה לפצות על כך.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    פרופ. אבירם 22/08/2014 13:05
    הגב לתגובה זו
    בדוק נתונים בהיקף רחב יותר ואף לעומק יותר. נא אל תשכח לקחת בחשבון הקפים ענקיים ואכזריים של חובות וכספים, שלצערי, מצטברים לפיתחנו בצורה מדאיגה! ועוד לא הזכרנו במילה את ההתרחקות של "חברותינו" מאיתנו(ארה"ב ואירופה..)וההשלכות על המשק. ובכל זאת. נעמוד בזה ונצא מחוזקים! (אין לנו ברירה אחרת) שבת טובה.
  • 1.
    ירושלמי 21/08/2014 14:32
    הגב לתגובה זו
    אנחנו במיתון קשה שרק יעמיק, ולפני פיצוץ בועת הנדל"ן. שימרו נפשותיכם מכל השקעה פזיזה בתקופה זו - בעיקר לא להתפתות למשכנתא! ראו הוזהרתם!
צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.