האם המשק הישראלי נמצא בצרות עד כדי כך גדולות?
הכותרות הכלכליות לא מותירות כל מקום לספק - המשק בצרה, בהאטה של ממש, על סף התכווצות. ברבעון השני גדל התוצר ב-1.7% בלבד, וצוק איתן, שהחל ברבעון השלישי, עלול לכווץ אותו אף יותר. הדיבורים על מלחמת התשה מרחיקים את האפשרות שברבעון הבא תהיה התאוששות מהירה, כפי שקרה בתום עמוד ענן ועופרת יצוקה. בטור זה אנסה לאזן מעט את התמונה - בחינת הנתונים עד כה מראה כי המצב לא כזה קשה.
כאמור, נתוני הלמ"ס מצביעים על האטה במשק: לפי העדכון הראשון, התמ"ג גדל 1.7% בלבד ברבעון השני, לאחר שגדל 2.8% ברבעון הקודם ו-5.3% ברבעון המקביל אשתקד. הירידה נבעה רובה ככולה מירידה בת 17.7% בייצוא הסחורות והשירותים, לאחר שגדל 0.1% ברבעון הקודם ו-5.9% ברבעון המקביל אשתקד. אז ממה אני שואב אופטימיות זהירה?
ראשית, נתוני סחר החוץ החודשיים משרטטים תמונה מעט פחות שלילית על ייצוא הסחורות והשירותים, וייתכן כי ירידתו החדה תתוקן כלפי מעלה בעדכונים הבאים.
שנית, בשאר הרכיבים היה שיפור, או שהם נסוגו פחות: בפרט, הצריכה הפרטית גדלה 3.1%, פי 2 מגידולה ברבע הקודם, וההשקעה בענפי המשק אמנם קטנה 4.5%, אך זאת בהשוואה לירידה בת 9.5% ברבע הקודם.
שלישית, התמ"ג למעט מיסים נטו על ייבוא, נתון הכולל מע"מ לא מחוזר, אך לא כולל מיסים נטו על הייבוא, גדל 2.1% ברבע השני ו-2.9% במחצית הראשונה, בהשוואה לגידול נמוך יותר של 2.7% במחצית הקודמת - נתון זה משקף טוב יותר את ההתפתחויות הכלכליות, מאשר התמ"ג הכולל, ועל פיו מוקדם לומר בביטחון כי נרשמה האטה במשק במחצית הראשונה של השנה.
- המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
- קיבלתם מההורים מתנה לקניית הדירה? האם תצטרכו להחזיר להם את הכסף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רביעית, השוואה לנעשה בחו"ל מצביעה על ביצועים יחסיים סבירים של המשק הישראלי. בגוש האירו, לדוגמא, קפא התמ"ג ברבעון השני בהשוואה לראשון, וגדל ב-0.7% בלבד בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. לא ניתן לבחון את המשק הישראלי עתיר סחר החוץ במנותק מהקורה בעולם.
פרט לכך, ניתן להצביע על גורמים נוספים, המקהים את הרושם השלילי הראשוני שמעורר נתון התמ"ג:
- ההוצאה של משקי הבית על מוצרים בני קיימא קפצה 10.1%, נתון מקדים מעודד מבחינת ההוצאה הכוללת לצריכה פרטית (לפני השלכות צוק איתן).
- התמ"ג העסקי גדל 2.3%, מהר יותר מעלייתו ברבעון הקודם - 1.7%. אמנם ברבעון המקביל אשתקד גדל תמ"ג זה 6.3%, אך אז זה היה נתון חריג, ובשאר הרבעים הוא גדל בטווח של 1.2%-2.0%. התמ"ג העסקי לא מאותת, בשלב זה, על האטה בפעילות הכלכלית העסקית.
- שיעור הגידול בתמ"ג העסקי גבוה משיעור הגידול בתמ"ג הכללי, נתון המעיד על עלייה בחלקו של המגזר העסקי בפעילות המשק.
- ייבוא הסחורות והשירותים ירד 5.5%, כך שיותר ביקושים מקומיים הופנו לתוצר המקומי.
לבסוף, נזכור, אין להסתמך יתר על המידה על נתונים רבעוניים - הם יכולים להשתנות לחלוטין בעדכון השני והשלישי. בשורה התחתונה, נתוני הלמ"ס אכן מותירים רושם של האטה, אך לא ניתן לקבוע זאת בביטחון. ראוי גם לזכור כי שיעור הבלתי מועסקים עדיין נמוך. המדד המשולב של בנק ישראל לחודש יוני עלה 0.1% והצביע על צמיחה מתונה, אך דומה לזו שאפיינה את המשק בחודשים הקודמים, ללא האטה נוספת.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
מטבע הדברים, צוק איתן, שהחל ברבעון השלישי ועלול להתפתח למלחמת התשה, גרע את המצב, אך אם בכל זאת יסתיים בקרוב, יוכל הרבעון האחרון של השנה לפצות על כך.
- 2.פרופ. אבירם 22/08/2014 13:05הגב לתגובה זובדוק נתונים בהיקף רחב יותר ואף לעומק יותר. נא אל תשכח לקחת בחשבון הקפים ענקיים ואכזריים של חובות וכספים, שלצערי, מצטברים לפיתחנו בצורה מדאיגה! ועוד לא הזכרנו במילה את ההתרחקות של "חברותינו" מאיתנו(ארה"ב ואירופה..)וההשלכות על המשק. ובכל זאת. נעמוד בזה ונצא מחוזקים! (אין לנו ברירה אחרת) שבת טובה.
- 1.ירושלמי 21/08/2014 14:32הגב לתגובה זואנחנו במיתון קשה שרק יעמיק, ולפני פיצוץ בועת הנדל"ן. שימרו נפשותיכם מכל השקעה פזיזה בתקופה זו - בעיקר לא להתפתות למשכנתא! ראו הוזהרתם!

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
