מנסים להגיע להפסקת אש? כמה מילים על אופיו של המשא ומתן

עו"ד ניב סיון, משרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', המתמחה בניהול מו"מ במגזר העסקי, על הגורמים שמשפיעים על ניהול משא ומתן וההבדל בין העסקי למדיני
ניב סיון | (1)

מקורתי הרבים (מדובר על הצלבה משולשת של ערוץ 1, 2 ו- 10) מספרים לי בחדרי חדרים, וללא הפסק בשבועיים האחרונים, שהפסקת אש קרובה היא בלתי נמנעת, שהעולם אמר את דברו (והתחרט מספר פעמים) ושלא אמצמץ, כי בכל רגע נתון זה ייגמר. עם כך, מדוע אין הפסקת אש עד היום? על אף שישראל הסכימה וכל הפרשנים תומכים (בויכוח שהם מנהלים בינם לבין עצמם) שלחמאס אינטרס להסכים.

אז זהו, שאני לא יודע, לא מתיימר לדעת ובכלל מעבר לתמיכה בממלכה בעת הזו, אין לי אלא להתפלל לניצחונם ולחזרתם בשלום של הכוחות הלוחמים.

אחרי שהסרנו את המכשול "הקטן" הזה מהדרך, אפשר לשאול את עצמנו, האם אופיו של המו"מ המתנהל תומך בהגעה להסכם? האם האתגר היה פשוט יותר לו היה ניתן לעשות שימוש במספר כללים בסיסיים המיושמים כמעט בכל מו"מ מסחרי?

מתווך אובייקטיבי ובעל תמריץ

משא ומתן מוצלח מתחיל פעמים רבות במתווך, מוסכם על הצדדים, שגוזר קופון מהעסקה. אותו מתווך, הנחוש לקבל את חלקו בליטרת הבשר, מתרוצץ בין הצדדים, מרכך כעסים, פותר מחלוקות ומחליק את הצדדים אל עמק השווה. כאשר אחד הצדדים חושד מלכתחילה שהמתווך מוטה לטובת הצד השני ומוטיבציות של המתווך אינן חד משמעיות לטובת העסקה, אין למתווך תרומה ולפעמים הוא אף עשוי להזיק.

מייצג חסר אמוציות

"איך קוראים לעשרת אלפים עורכי דין מתים על קרקעית הים? התחלה טובה." על אף הבדיחה השחוקה מהסרט פילדלפיה, אם אינני טועה, עורכי הדין בכל זאת מולכים בסצינת המו"מ המסחרי. מדוע? עו"ד המנהל מו"מ מטעם לקוח אינו אמוציונאלי, ואם הוא רוצה לשרת את האינטרס של לקוחו, הוא נוקט במאמצים על מנת להבהיר על מה חשוב להתעקש, על מה אפשר לוותר ומתי ההיגיון מהלקוח והלאה. בעולם אידיאלי יותר, צד לסכסוך היה יכול למנות שליח מטעמו שינהל עבורו את המו"מ ויגבש עבורו עסקה ראויה. ברור שבמו"מ מדיני אופציה זו אינה קיימת ואיננו יכולים לסמוך שאף אחד ייצג אותנו נאמנה, כפי שייעשה על ידינו.

סודיות

מו"מ מתנהל בצורה אידיאלית כאשר התקשורת לא דשה בו ומחלקת בזמן אמת עצות וציונים. לכן, לרוב, הצדדים עושים ככל שביכולתם כדי להשאיר את המו"מ סודי עד לרגע האחרון האפשרי. לצערנו, מו"מ מדיני, מטבעו, אינו תמיד מאפשר זאת, כאשר עוד לפני שנורית הירייה הראשונה - כולם דנים באיך העימות יסתיים.

היעדר שפה משותפת

שתי קבוצות עולות על המגרש: אחת, מהקבוצות החזקות בעולם, עשירה ומצוידת בטובי השחקנים. השנייה נמצאת בנחיתות אסטרטגית מובהקת. לו הייתם צריכים להמר על תוצאות המשחק מה הייתם עושים? עם זאת, מה הייתם עושים לו אחת הקבוצות משחקת כדורסל והשנייה בכלל משחקת כדורגל? מי ניצח? איך קובעים? ואיך ניתן לנהל מו"מ בין שתי קבוצות שעל אף שהן יודעות לדבר באותה הלשון, הן כלל לא מדברות באותה השפה.

מו"מ מסחרי שמשתבש מסתיים בכך שהצדדים הולכים איש לדרכו, כועסים יותר או פחות, על מנת לנסות את מזלם בשולחן מו"מ אחר, עם צד אחר למו"מ - זהו יתרון נוסף שלעולם לא יהיה קיים בעולם המו"מ המדיני.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יש איזו מטרה לכתבה זו?? (ל"ת)
    שלמה גרינברג 12/08/2014 17:39
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.