שינוי מגמה בשוק ההנפקות? הגיע הזמן להיות סלקיטיביים ולדרוש יותר
כולם מגייסים, כולם. ריבית נמוכה והיעדר חלופות מריצים את החברות אל כיסי הציבור הרעב ומרפדות אותם באיגרות חוב חמות. אז ברור למה כולם מבקשים את הכסף שלנו, אך למה מנהלי ההשקעות שלנו אומרים כן, למרות שתשואות הפדיון המוצעות להם נמוכות ולא אטרקטיביות? כי אין להם ברירה. הם צריכים מקום להשקיע סכומי כסף גדלים והולכים שאנחנו מזרימים להם.
לאחרונה התווספה בעיה חדשה: חברות איכותיות פחות ומסוכנות יותר הצטרפות לתחרות, ושיעורן של חברות עם דירוג נמוך, או ללא דירוג, עלה בתקופה האחרונה. ניתן לראות זאת אצל חברות הנדל"ן, תחילה היו אלה חברות הנדל"ן המניב הגדולות בבורסה שגייסו כספים, אך השנה חברות נדל"ן קטנות יותר, עם דירוגים נמוכים יותר, תופסות את מקומן.
בד בבד, אם קודם לכן הניבו רוב ההנפקות רווחים נאים למשקיעים (בשיעורים חד ספרתיים גבוהים ולעיתים אף דו ספרתיים), בגל ההנפקות האחרון גורמות רוב ההנפקות הפסדים לציבור הרחב (המשקיעים המוסדיים מקבלים עמלה של 0.5% ומצליחים, בינתיים, להישאר מאוזנים). למעשה, ברוב המקרים כדאי היום להמתין לאג"ח שתתחיל להיסחר בשוק, ורק אז לקנות אותה במחיר נמוך יותר. הדבר נובע בחלקו ממעבר מירידה מתמשכת של תשואות הפדיון לעלייה קלה, יחד עם איכות נמוכה יותר וסיכון גבוה יותר של ההנפקות עצמן. מתקבל הרושם כי נגמרו הימים הטובים של תשואות בטוחות על כל השקעה בתחום.
אך לא רק בשוק הנפקות האג"ח המצב הורע - חברות שבנו על העליות שהיו בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, וגייסו הון באפיק זה, לא זכו להצלחה: מתחילת השנה היו 4 הנפקות ראשונות וכולן הציגו עד כה הפסד כלשהו למשקיעים. כמו כן היו מספר גיוסי הון לחברות נסחרות וגם הן ברובן צוברות הפסדים.
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להערכתי, אנו עדים לשינוי מגמה בשוק ההנפקות ברמת התשואות - למרות גיוסים מאסיביים בשוק החוב, רובם כבר לא כדאיים ומסבים הפסדים למשקיעים. היעדר חלופות לכסף הזורם מהציבור גרר הסתפקות בתשואות נמוכות מדי, שאינן מפצות על הסיכון הגדל. הגיע הזמן להיות סלקטיביים יותר, לדרוש תשואות גבוהות יותר, או פשוט "לשבת במזומן".
- 5.מסכים עם כל מילה (ל"ת)אחיקם 03/07/2014 23:31הגב לתגובה זו
- 4.אב 03/07/2014 15:49הגב לתגובה זואהבתי את המשפט קונים כי אין ברירה יש יותר מידי כסף להשקיע אז מה לעשות שיש לנו בנקים ובתי השקעות עצלנים כשהעולם פתוח מעדיפים להשקיע בחברות גרועות בלי בטחונות עם ריבית נמוכה כדי לקבל בונוסים זריזים על רווחים מהירים הרי בטווח הארוך חלק מהחברות יגיעו להסדר חוב אבל זה מכספי הלקוחות ולא מכספם האישי
- 3.אליקו 03/07/2014 11:53הגב לתגובה זואפשר לגלם את זה ?
- 2.מנטליסט 03/07/2014 10:50הגב לתגובה זומדגימה עד כמה חשוב להיות עם עירנות גבוהה בשוק שכבר עבר גל אחד של הסדרי חוב.
- 1.תזהרו....אנחנו לפני נפילה באגחים (ל"ת)שחר 03/07/2014 10:02הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
