שינוי מגמה בשוק ההנפקות? הגיע הזמן להיות סלקיטיביים ולדרוש יותר
כולם מגייסים, כולם. ריבית נמוכה והיעדר חלופות מריצים את החברות אל כיסי הציבור הרעב ומרפדות אותם באיגרות חוב חמות. אז ברור למה כולם מבקשים את הכסף שלנו, אך למה מנהלי ההשקעות שלנו אומרים כן, למרות שתשואות הפדיון המוצעות להם נמוכות ולא אטרקטיביות? כי אין להם ברירה. הם צריכים מקום להשקיע סכומי כסף גדלים והולכים שאנחנו מזרימים להם. לאחרונה התווספה בעיה חדשה: חברות איכותיות פחות ומסוכנות יותר הצטרפות לתחרות, ושיעורן של חברות עם דירוג נמוך, או ללא דירוג, עלה בתקופה האחרונה. ניתן לראות זאת אצל חברות הנדל"ן, תחילה היו אלה חברות הנדל"ן המניב הגדולות בבורסה שגייסו כספים, אך השנה חברות נדל"ן קטנות יותר, עם דירוגים נמוכים יותר, תופסות את מקומן. בד בבד, אם קודם לכן הניבו רוב ההנפקות רווחים נאים למשקיעים (בשיעורים חד ספרתיים גבוהים ולעיתים אף דו ספרתיים), בגל ההנפקות האחרון גורמות רוב ההנפקות הפסדים לציבור הרחב (המשקיעים המוסדיים מקבלים עמלה של 0.5% ומצליחים, בינתיים, להישאר מאוזנים). למעשה, ברוב המקרים כדאי היום להמתין לאג"ח שתתחיל להיסחר בשוק, ורק אז לקנות אותה במחיר נמוך יותר. הדבר נובע בחלקו ממעבר מירידה מתמשכת של תשואות הפדיון לעלייה קלה, יחד עם איכות נמוכה יותר וסיכון גבוה יותר של ההנפקות עצמן. מתקבל הרושם כי נגמרו הימים הטובים של תשואות בטוחות על כל השקעה בתחום. אך לא רק בשוק הנפקות האג"ח המצב הורע - חברות שבנו על העליות שהיו בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, וגייסו הון באפיק זה, לא זכו להצלחה: מתחילת השנה היו 4 הנפקות ראשונות וכולן הציגו עד כה הפסד כלשהו למשקיעים. כמו כן היו מספר גיוסי הון לחברות נסחרות וגם הן ברובן צוברות הפסדים. להערכתי, אנו עדים לשינוי מגמה בשוק ההנפקות ברמת התשואות - למרות גיוסים מאסיביים בשוק החוב, רובם כבר לא כדאיים ומסבים הפסדים למשקיעים. היעדר חלופות לכסף הזורם מהציבור גרר הסתפקות בתשואות נמוכות מדי, שאינן מפצות על הסיכון הגדל. הגיע הזמן להיות סלקטיביים יותר, לדרוש תשואות גבוהות יותר, או פשוט "לשבת במזומן". ***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 5.מסכים עם כל מילה (ל"ת)אחיקם 03/07/2014 23:31הגב לתגובה זו
- 4.אב 03/07/2014 15:49הגב לתגובה זואהבתי את המשפט קונים כי אין ברירה יש יותר מידי כסף להשקיע אז מה לעשות שיש לנו בנקים ובתי השקעות עצלנים כשהעולם פתוח מעדיפים להשקיע בחברות גרועות בלי בטחונות עם ריבית נמוכה כדי לקבל בונוסים זריזים על רווחים מהירים הרי בטווח הארוך חלק מהחברות יגיעו להסדר חוב אבל זה מכספי הלקוחות ולא מכספם האישי
- 3.אליקו 03/07/2014 11:53הגב לתגובה זואפשר לגלם את זה ?
- 2.מנטליסט 03/07/2014 10:50הגב לתגובה זומדגימה עד כמה חשוב להיות עם עירנות גבוהה בשוק שכבר עבר גל אחד של הסדרי חוב.
- 1.תזהרו....אנחנו לפני נפילה באגחים (ל"ת)שחר 03/07/2014 10:02הגב לתגובה זו
רכב מעופף (XPENG)מכונית שהיא גם מסוק - כמה זה יעלה ומתי זה ייצא לשוק?
XPeng הסינית מתקדמת בפיתוח פלטפורמה של רכב שבפנים חונה מסוק=רחפן מתקבל שיכול להטיס אתכם במשך 20-30 דקות; ההשקה בסין ב-2026
רכבים מעופפים המותג הסיני XPeng שואף לנער את שוק הרכב עם השקת המכונית המעופפת הראשונה שלו, שעל פי התוכניות תהיה מוכנה לצרכן, בשנת 2026. "נושאת המטוסים היבשתית״(Land Aircraft Carrier) LACשל Xpeng Aeroht בולטת כנקודת שיא, מסמנת פרק חדש בנוף התעופה של סין ומציעה פרספקטיבה סינית על פיתוח תחבורתי, מסרה החברה בהצהרה על השקת המכונית המעופפת.
בגרסה הראשונה שלה, היא לא תיראה כמו המכוניות מ"בחזרה לעתיד", אלא תהיה למעשה רחפן גדול שניתן להוביל בטנדר. רחפן הנוסעים עם עיצוב בעל שישה רוטורים וזרועות מתקפלות לאחסון. כלי הטיס מתגאה גם בתא טייס פנורמי של 270 מעלות עם מקומות ישיבה לשניים ומבנה סיבי פחמן להקלת המשקל.
כלי הטייס ערך את הופעת הבכורה שלו בטיסה ציבורית בתערוכת האוויר של סין בסוף השנה שעברה שהתקיימה בעיר ג'וחאי בנובמבר האחרון, ולאחר מכן את הופעת הבכורה הבינלאומית שלו חודשים לאחר מכן, בינואר 2025, בתערוכת האלקטרוניקה CES בלאס וגאס.
הרחפן, בנוי מסיבי פחמן קלים וכולל נוף רחב מתא הטייס. נהגים, או טייסים, יכולים פשוט לחנות את רכב השישה-גלגלים באתר ההמראה, לנתק את הרחפן בלחיצת כפתור ולעלות עליו כשהרכב נשאר בחנייה. משם, הם יכולים לנווט את שאר המסע שלהם באוויר, לקצר את זמן הנסיעה ולשפר את הגישה לאזורים מרוחקים.
- המוניות המעופפות ממריאות: ג’ובי נערכת לרכוש את בלייד;היכן אנשים טסים לעבודה במונית?
- לעבור באדום ולהישאר בחיים - המכונית המעופפת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פתרון המכונית המעופפת עם המודול הכפול של XPeng, ייקרא ״נושאת המטוסים היבשתית״ - LAC. התמחור בשוק הביתיבסין יהיה מתחת ל-300,000 דולר אמריקאי, כך לדברי וואנג טאן, מייסד שותף וסגן נשיא XPeng Aeroht.
כלכלת ישראל (X)איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?
