האם אפיק החסכון הפנסיוני ההוני כבר כאן? דרך נוספת לשמור על העתיד
קופות הגמל ההוניות קיבלו מכה אנושה בשנת 2008 עם יציאתו של תיקון 3, שקבע כי ההפקדות לחסכון פנסיוני, פרט לקרנות ההשתלמות, יהיו למטרת קיצבה. מאז עסוקות קופות הגמל בנסיון החזרת האפיק ההוני, ובינתיים, ללא הצלחה, לכאורה. אבל האם האפיק ההוני באמת נעלם? או שאולי הוחזר בדלת האחורית מבלי שהרגשנו?
לדעתי התשובה לכך היא חיובית ונובעת מ-3 גורמים. הראשון, ואולי החשוב מכולם, נובע כתוצאה מההבנה כי במידה ונסתפק בחסכון הפנסיוני ממקום העבודה כנראה שלא נגיע לפנסיה וחסכון פנסיוני ראוי. השני והשלישי הינם גורמים רגולטורים ונובעים כתוצאה מתיקון 190 לפקודה ומלשון תיקון 3.
נעבור על הגורמים
בהנחה כי לחוסכים בגיל 30 מקדם הקיצבה לגיל 67 יהיה גבוה מהקיים היום בכ-20%, אנו מדברים על חסכון של כ-2.4 מיליון שקלים בכדי לקבל 10,000 ש' לחודש. מובן כי בכדי להגיע לחסכון כזה נצטרך להוסיף על הפקדת המעסיק הפקדה עצמאית לקופת גמל. ההנחה היא כי החוסכים הצעירים יותר ויותר מודעים לבעיה זו, ועל כן הם מחפשים אפיק לחסוך באופן פרטי. לאור הריביות השוררות היום, והיתרונות הגלומים בקופת הגמל כמו פטור ממס רווח הון בביצוע פעולות, פטור ממס רווח הון במשיכה (כקיצבה ) ועוד - אפיק חסכון זה יכול להיות אטרקטיבי מאד.
אבל אנחנו מדברים על אפיק לקיצבה, ולעומת זאת החוסך הממוצע מחפש אפיק שיוכל לממש, גם אם בטווח ארוך, בתור משיכה חד פעמית, וכאן נכנסת הרגולציה. תיקון 3 קבע כי רק עד קיצבה מיזערית שעומדת היום על 4,400 ש' תחוייב משיכה כקיצבה, ומעבר לכך יכול החוסך להחליט אם ברצונו לקבל קיצבה או לבצע היוון קיצבה, שמשמעותה הינה קבלת סכום חד פעמי.
האם היוון קיצבה חייב במס?
באופן עקרוני היוון קיצבה כמוהו כקיצבה והוא ממוסה. אבל בגיל פרישה כחוק הקיצבה נהנית מפטורים. החל משנת 2025, השנה הרלונטית לחוסכים היום, תהנה הקיצבה מפטור של 67% מקיצבה מזכה (שעומדת היום על 8,470 ש') כלומר פטור של כ-5,675 ש' לחודש. אם נניח כי קיצבה עד 5,000 ש' פטורה ממס לחלוטין, אזי אנו מדברים על קיצבה של כ-10,650 ש' שבשנת 2025 תהנה מפטור, או לחילופין קיצבה של 4,400 ש' וסכום מהוון של כ-1.4 מיליון ש'.
למעשה ניתן לראות כי עקב שלושת גורמים אלו קופת הגמל ההונית בהחלט יכולה להוות מכשיר חסכון לטווח ארוך, אשר בסוף הדרך יוכל החוסך לקבל החלטה האם למשוך אותו כסכום חד פעמי (היוון) או כקיצבה. חשוב לציין, הפטור הגבוה ממס הכנסה על קיצבה מותנה באי קבלת פטורים אחרים, כך שחשוב שתכנון כזה יעשה על ידי איש מקצוע ובבקרה על מנת שהחוסך יוכל למצות את הפוטנציאל.
יחד עם זאת, בהחלט ניתן לומר שעקב יתרונות קופת הגמל ניתן לראות בה אפיק חסכון טוב להגדלת רכיב הפנסיה או ההון בגיל פרישה - תיקון 190 פתח בפנינו אפשרות נוספת לחסכון הוני, ועל כך בטור הבא.
***הפטור על הפנסיה מתקזז עם פטורים הניתנים על פיצויי פיטורים.
התיאור הינו בהתאם למצב המיסויי והעובדתי הקיים היום ואין בטחון כי מצב זה יהיה קיים גם בעתיד.
***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מס/ ו/ או יעוץ פיננסי ו/ או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**
- 1.שמעון זקן 01/07/2014 15:44הגב לתגובה זומומחה פנסיוני יקר .. אשמח אם תיצור קשר [email protected]

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7