האקזיט כבר אינו המסלול הבלעדי של חברות הטכנולוגיה

עודד רון, מייסד ומנכ"ל Jumpstart Corporate Finance, מתייחס להשפעתם של האקזיטים על השוק המקומי, וצופה קדימה לעשור הבא - כיצד התנהלו למודי הניסיון בסטארטאפים הבאים?
עודד רון |
נושאים בכתבה אקזיט טכנולוגיה

בחלום הבלהות שלי, נמכרו כל הסטארט אפים בישראל והארץ הופכת להודו של המפתחים, עשיית היי טק המקומית משמשת כמרכז פיתוח עולמי של כל המגה תאגידים' ואנחנו כולנו גולגלות פיתוח מבריקות במחירי קוסט פלוס לאחים הגדולים, גוגל, אפל, אמזון, יאהו, אינטל וכו . האלגוריתם הופך לקומודיטי והפיתוח לסחורה לכל דורש בסטארט אפ ניישן.

בחלום הרטוב שלי הסטארט אפים הישראלים צומחים ושולחים זרועות לשווקים הגלובליים. עשייה בוחרת באוטונומיה, לא מתנפלת על האקזיט המיוחל ולא מתפתה למכירת בוסר טרם זמנה. החברות מבצעות רכישות בשווקים השונים, טכנולוגיות משלימות ונתחי שוק. ישראל הופכת למעצמה עסקית של מגה חברות היי טק ומתחרה עם הענקים שלא מזמן יצאו למסעות רכש בארץ הגמדים החכמים.

הדור השני של התעשייה שעשתה את צעדיה הראשונים בשנות התשעים של המאה הקודמת מבשיל עכשיו, חברות רבות שהוקמו במחצית השניה של העשור הקודם כבר קורמות עור וגידים ונישאות על גבי תעשיות האינטרנט והסלולר הבוגרות והניו סושיאל מדיה על שלל אפשרויותיה.

כמי שעוסק כבר למעלה מעשור במיזוגים ורכישות טכנולוגיים, אני מוצא את המציאות איפשהו בין שני החלומות, אך עם מגמה חדשה - החברות הישראליות בדור השני כבר לא פוסלות את הצמיחה האוטונומית. ואלו חדשות טובות.

ישנם לא מעט נביאי זעם שטוענים שגל המכירות של חברות ישראליות ייקח אותנו לתסריט חלום הבלהות, אודה שגם אני הייתי אחד מאלה, אולם לאחרונה אני מוצא מקרים רבים שבהם הבחירה היא אחרת, וזה מקרין אופטימיות על עתיד התעשייה, אם כי זהירה.

במה הדברים אמורים?

יזמים סדרתיים מתבגרים. לאחר שהתעשרו והתבססו בחייהם מחפשים אלו את המיזם שיקח אותם לשנות את העולם מעבר לשלב הסטארט אפ. בסיבוב השני והשלישי של החברות שהקימו, מחפשים אלו את החזון הגלובלי ולאו דווקא את האקזיט המהיר. היזמים כבר לא מפחדים לדבר בגדול על הצלחה במיליארדים ולא חוששים מתחרות עם ענקים. אני מכיר כמה כאלה, דב מורן הוא כזה כמו גם ירון גלאי.

בנוסף, חברות שנרכשו והפכו למרכזי פיתוח, ממשיכות לגדול כמרכזי פיתוח צומחים ומשפיעים, שנותנים את הטון ולוקחים עמדות ניהול בכירות בתאגידים הגלובליים. מגמה זו מכשירה לישראל יזמים מנהלים שלא מפחדים ללכת עד הסוף, עם נסיון רב ושאיפות גבוהות. בחברת לייב פרסון, לדוגמא, המוצר הישראלי החליף את זה של הרוכשת, ומרכז הפיתוח גדל למימדים גדולים, רוכש טכנלוגיות ומהווה את מרכז הכובד של החברה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

התהליכים הללו הם חלק מאבולוציה בריאה של תעשייה ולא חוסר סבלנות ישראלי כפי שמקובל לחשוב. יחד עם שינוי תפישה של הון אנושי איכותי, שעשה את זה במודל הישן מספר פעמים וצבר רקורד ניהולי גלובלי בתאגידי העל, אני מעריך שנראה כאן במהלך העשור הבא חברות טכנולוגיה בעשרות מילארדים שישחקו במגרש של הגדולים.

עודד רון מייסד ומנכ"ל Jumpstart Corporate Finance, יציג בוועידה השנתית ה-8 למיזוגים ורכישות ב- 23.06.14 של מידע כנסים בתל אביב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.