האקזיט כבר אינו המסלול הבלעדי של חברות הטכנולוגיה

עודד רון, מייסד ומנכ"ל Jumpstart Corporate Finance, מתייחס להשפעתם של האקזיטים על השוק המקומי, וצופה קדימה לעשור הבא - כיצד התנהלו למודי הניסיון בסטארטאפים הבאים?
עודד רון |
נושאים בכתבה אקזיט טכנולוגיה

בחלום הבלהות שלי, נמכרו כל הסטארט אפים בישראל והארץ הופכת להודו של המפתחים, עשיית היי טק המקומית משמשת כמרכז פיתוח עולמי של כל המגה תאגידים' ואנחנו כולנו גולגלות פיתוח מבריקות במחירי קוסט פלוס לאחים הגדולים, גוגל, אפל, אמזון, יאהו, אינטל וכו . האלגוריתם הופך לקומודיטי והפיתוח לסחורה לכל דורש בסטארט אפ ניישן.

בחלום הרטוב שלי הסטארט אפים הישראלים צומחים ושולחים זרועות לשווקים הגלובליים. עשייה בוחרת באוטונומיה, לא מתנפלת על האקזיט המיוחל ולא מתפתה למכירת בוסר טרם זמנה. החברות מבצעות רכישות בשווקים השונים, טכנולוגיות משלימות ונתחי שוק. ישראל הופכת למעצמה עסקית של מגה חברות היי טק ומתחרה עם הענקים שלא מזמן יצאו למסעות רכש בארץ הגמדים החכמים.

הדור השני של התעשייה שעשתה את צעדיה הראשונים בשנות התשעים של המאה הקודמת מבשיל עכשיו, חברות רבות שהוקמו במחצית השניה של העשור הקודם כבר קורמות עור וגידים ונישאות על גבי תעשיות האינטרנט והסלולר הבוגרות והניו סושיאל מדיה על שלל אפשרויותיה.

כמי שעוסק כבר למעלה מעשור במיזוגים ורכישות טכנולוגיים, אני מוצא את המציאות איפשהו בין שני החלומות, אך עם מגמה חדשה - החברות הישראליות בדור השני כבר לא פוסלות את הצמיחה האוטונומית. ואלו חדשות טובות.

ישנם לא מעט נביאי זעם שטוענים שגל המכירות של חברות ישראליות ייקח אותנו לתסריט חלום הבלהות, אודה שגם אני הייתי אחד מאלה, אולם לאחרונה אני מוצא מקרים רבים שבהם הבחירה היא אחרת, וזה מקרין אופטימיות על עתיד התעשייה, אם כי זהירה.

במה הדברים אמורים?

יזמים סדרתיים מתבגרים. לאחר שהתעשרו והתבססו בחייהם מחפשים אלו את המיזם שיקח אותם לשנות את העולם מעבר לשלב הסטארט אפ. בסיבוב השני והשלישי של החברות שהקימו, מחפשים אלו את החזון הגלובלי ולאו דווקא את האקזיט המהיר. היזמים כבר לא מפחדים לדבר בגדול על הצלחה במיליארדים ולא חוששים מתחרות עם ענקים. אני מכיר כמה כאלה, דב מורן הוא כזה כמו גם ירון גלאי.

בנוסף, חברות שנרכשו והפכו למרכזי פיתוח, ממשיכות לגדול כמרכזי פיתוח צומחים ומשפיעים, שנותנים את הטון ולוקחים עמדות ניהול בכירות בתאגידים הגלובליים. מגמה זו מכשירה לישראל יזמים מנהלים שלא מפחדים ללכת עד הסוף, עם נסיון רב ושאיפות גבוהות. בחברת לייב פרסון, לדוגמא, המוצר הישראלי החליף את זה של הרוכשת, ומרכז הפיתוח גדל למימדים גדולים, רוכש טכנלוגיות ומהווה את מרכז הכובד של החברה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

התהליכים הללו הם חלק מאבולוציה בריאה של תעשייה ולא חוסר סבלנות ישראלי כפי שמקובל לחשוב. יחד עם שינוי תפישה של הון אנושי איכותי, שעשה את זה במודל הישן מספר פעמים וצבר רקורד ניהולי גלובלי בתאגידי העל, אני מעריך שנראה כאן במהלך העשור הבא חברות טכנולוגיה בעשרות מילארדים שישחקו במגרש של הגדולים.

עודד רון מייסד ומנכ"ל Jumpstart Corporate Finance, יציג בוועידה השנתית ה-8 למיזוגים ורכישות ב- 23.06.14 של מידע כנסים בתל אביב

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.