טור

שלמה גרינברג - על הנשיא שייזכר כקפיטליסט של המאה - וסוף הראלי במניות

שלמה גרינברג, פרשן וול סטריט של אתר Bizportal, מסתכל על תפקודו של אובמה, תפקודו של שוק המניות - וכבר מביט לעבר 2016

"Promises - Promises , הנשיא שהבטיח להעניש את וול סטריט ייזכר בהיסטוריה כקפיטליסט של המאה: בואו ונשים בצד לרגע את כול מה שהבטיח הנשיא אובמה כאשר נכנס לתפקידו בבית הלבן על כנפי ה-Yes we can. האם עלייתו של אובמה הביאה למימושן של ההבטחות להפוך את הקפיטליזם החזירי הנוראי שהוריש לו בוש הבן למשהו הוגן יותר לשכירים? האם ה-Yes we can, שיפר את מצב המעמדות הנמוכים בהשוואה לעליונים? האם העניש את וול סטריט על פשעי 2008 כפי שהבטיח?

תומכיו הרבים של הנשיא הכריזמטי, שעל כנפי ה-Yes we can הצליחו גם להעביר ההנהגה בסנט לדמוקרטים שידועים בנטייתם לסוציאליזם, מסבירים שלמרות כול הכישלונות העובדתיים הדברים מתחילים להסתדר. "עד סוף הקדנציה השנייה", הם אומרים, "נראה את השינויים שהובטחו מבוצעים". אלא שהשבוע פרסם משרד המסחר והתעשייה האמריקאי דו"ח סטטיסטי שמראה מי בדיוק נהנה מכול השינויים שהבטיח הנשיא ליישם בתקופות נשיאותו? הסטטיסטיקה שפורסמה הולכת 85 שנים אחורה עד לימי הנשיא הרברט הובר, האיש שהוביל למשבר הגדול של המאה שעברה ומוכיחה שהנשיא הצעיר ממדינת אילינוי, עובד סוציאלי ומשפטן בהכשרתו, "שונא העשירים ואהוב המעמדות הנמוכים" שעושה הכול לפזר את העושר שנצבר בידי עשירי ארה"ב למעמדות הנמוכים יותר, הבינוני במיוחד, הוא למעשה הקפיטליסט הגדול בכול הזמנים. הוא מיישם, טוב מכול אחד אחר, את תורתו של אבי הקפיטליזם, אדם סמיט, מבצע את תורתו הלכה למעשה.

אנחנו מפנים אתכם למאמר מצוין של הכתב הוותיק פלויד נוריס בניו יורק טיימס, שמסכם מה בדיוק קרה לעושר האמריקאי, להכנסה, לרווחים וכו' ב-85 השנים מאז החל משרד המסו"ת לאסוף סטטיסטיקה בנידון ומה קרה מאז נכנס אובמה לבית הלבן.

מסתבר שבשנים 2009-2013 נשברו כמה שיאים מעניינים מאוד שקשורים לתחום חלוקת העושר והשוויון בנטל. החברות האמריקאיות הרוויחו, ב-2013, 2.1 טריליון דולר לפני מס ו-1.7 טריליון נטו, 10% מהתוצר הלאומי, שיא של 85 שנים. ב-2013 עמד שיעור המס האפקטיבי של החברות בארה"ב על 20%, הנמוך מזה 85 שנים. מאז נכנס אובמה לבית הלבן, לפני 5 שנים, התופעה של עלייה ברווחים וירידה בשעורי המס הולכת ומתרחבת. שיעור מס חברות סטטוטורי בארה"ב עומד על 35% אבל בין עוצמת הלובי של החברות, זיכויי המס הגדלים וההטבות הגדלות, לחברות הרב לאומיות בעיקר, ירד ממוצע החיוב ל-20% כאמור. מאידך, השכר הכולל ששלמו החברות האמריקאיות ב-2013 עמד על 7.1 טריליון דולרים, 42% מהתוצר שזה האחוז הנמוך אי פעם (ירד מ-55% בימי הנשיא בוש. המספר כולל את הכנסות המנהלים ואם מפרידים אותן הירידה גדולה בהרבה).

הקצאות החברות לבטוח לאומי ורפואי לעובדיהן ירדו, ב-2013, ל-8.7 טריליון דולרים, 52.7% מהתוצר, האחוז הנמוך מאז 1948. אם משווים את השנה האחרונה שלפני המשבר האחרון, 2006, עם 2013 מגלים שהרווח לפני מס של החברות האמריקאיות עלה ב-28% והמיסים ירדו ב-21% כך שהרווח הנקי עלה ב-35% כאשר, באותה התקופה עלה השכר ב-5% בלבד והאיש הזה עדיין נהנה מתמיכה מסיבית של המעמדות הנמוכים בשל "המאמץ שהוא עושה לשפר את מצבנו הכלכלי".

נתניהו ולפיד רבותיי הם קומוניסטים בהשוואה. ומה לגבי המשקיעים וול סטריט? להזכירכם, כשהסתבר, בסוף 2008, שאובמה "הסוציאליסט", ניצח הם ברחו כול עוד נפשם מהבורסה וראו מה שקרה בפועל. מאז טקס ההשבעה של אובמה כנשיא, בתחילת 2009, עלה מדד ה-Standard & Poor s 500 ב-133% (לסוף מרץ 2014).

מ-13הנשיאים שעברו בבית הלבן מאז הובר, רק בימי פרנקלין דלאנו רוזבלט ובימי קלינטון ראו עליות גדולות יותר. כול הנ"ל לפני שנוגעים בבעיית החוב האמריקאי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אפשר לומר שמה שקרה עד כה בין מה שהבטיח הנשיא לעשות לבין מה שנעשה בפועל בכלכלה האמריקאית משקף, פחות או יותר, את מה שקרה בכול תחומי המעורבות שלו, מאסירי גואנטנמו ועד לפעילות שלו בתחום הפוליטי-גלובלי. אובמה שינה את האמרה הידועה של הנשיא תיאודור רוזבלט מ "דבר ברכות רק שידעו שיש לך מקל גדול" (speak softly, and carry a big stick) ל"דבר בלהט עם ידיים ריקות". יסבירו לכם אוהדי הנשיא שהכול בגלל המצב שירש, שהנה, כעובדה, הוא לא מרפה מהביטוח הרפואי למסכנים, שהוא מנהל מלחמות חורמה כנגד זיהום אוויר ובעד מעורבות חברתית גבוהה יותר של החברות וראו איך הוציא את העולם מסכנת התרסקות כלכלית ואין ספק שיש צדק בדברים שלהם אבל מה שמביא משרד המסחר והתעשייה אלו העובדות.

לאחר 5 שנים צריכה הייתה המגמה להשתנות נגד ה"עשירון העליון" אבל היא ממשיכה להשתנות לטובתו. הנשיא הזה, שכול מי ששונא את וול סטריט הצביע עבורו עשה הכול עבור וול סטריט (שימו לב שאיש לא נענש על פשעי 2008, הכול דיבורים). מה אומר לכם רבותי המשקיעים, חבל שלא יוכל לרוץ לעוד קדנציה, הדאו היה מגיע ל-30,000 על בטוח. אם יהיה תיקון אמתי במניות הוא לא יהיה קשור במכפילים או שאר משתנים כלכליים, הוא יבוא לקראת 2016 כאשר יתחילו להבין שהקדנציה של אובמה מגיעה לקיצה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שלמה - פתח תקוה 21/04/2014 08:36
    הגב לתגובה זו
    כל מילה שאכתוב, מיותרת. גם אני חושב כך כבר שנה. יהיה פה פיצוץ לקראת סוף השנה הזו. אלוהים ישמור....
  • 6.
    בוגית נייטיבס 20/04/2014 11:03
    הגב לתגובה זו
    קרא נא, את זאת : 4 המאבק הבין מעמדי 4.1 רקע 4.2 המאבק במאה ה-5 לפנה"ס 4.3 המאבק במאה ה-4 לפנה"ס http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A1_%D7%9B%D7%95%D7%97%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%94%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%94_%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%94-5_%D7%95%D7%94-4_%D7%9C%D7%A4%D7%A0%D7%94%22%D7%A1 ההשוואה בין "אז" ל"כיום" כמעט שלא תאומן... בין אם כהמשך לשפנגלר... (: ואולי בכלל ב"יקום מטריאליסטי" מקביל לו....((: מעניינת מאוד ההתמקדות "אז" ב"שורש הבעיה"="מערכת השיפוט-והמשפט" אשר הד מעניין לה [לואיס ברנדייס מ"שם"...(((:...] ובמחוזותינו נמצא בדבריו של פרופ' מנחם מאוטנר מ"כאן" http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3614479,00.html
  • 5.
    תל אביבי 20/04/2014 00:30
    הגב לתגובה זו
    אני לא חושב שמימיי ראיתי אסופה מגובשת של שטויות רבות כל כך במאמר קטן כל כך. ממתי להעניק הטבות לחברות בודדות על פני חברות אחרות זה קפיטליזם? זאת ההגדרה לקפיטליזם למקורבים שאיננו קפיטליזם אלא ההרס העצמי שלו שנגרם משוחד פוליטי. וממתי שוק עולה מסמל קפיטליזם? השוק עולה בגלל סוציאליזם - בגלל ההדפסה המלאכותית של הפד שמדפיס כסף במכונה ומחלק אותם לבנקים הגדולים ולממשלה שעוזרים לנפח בועות כלכליות שונות. נזכיר שהממשל הוצאי לדרך את האובמה הקאר הכושל והתערב בחילוץ אלפי עסקים על חשבון האדם הפשוט - שוב הגדרה הפוכה לקפיטליזם. בקיצור אם לסכם זהו נשיא שממשיך את הקו של קודמיו - עוד התערבות ממשלתית ועוד הדפסה של כסף - לא קפיטליזם ולא נעליים.
  • מיכה 21/04/2014 18:17
    הגב לתגובה זו
    עדיף שיתרכז בלנתח חברות הוא הרבה יותר טוב בזה בפילוסופיה כלכלית הוא פחות מוצלח עוד קיינסיאן שבוי.
  • 4.
    חיים 19/04/2014 22:27
    הגב לתגובה זו
    ומה עם הכתבה מהיום בבלומברג שהוא נותן מידע פנים למנהלי קרנות וקרנות גידור על עוד סנקציות על רוסיה... צריך להכניס אותו לכלא על זה !!
  • 3.
    סמי 19/04/2014 18:47
    הגב לתגובה זו
    עליות של 100 - 200 אחוז במדדים המובילים ב 6-7 שנים הקרובות ואז צלילה קטלנית שלא נראתה כדוגמתה מאז שנת 1929 אובמה לא אובמה זה לא משנה והתחזית שלי שווה כקליפת השום ואי אפשר לבסס אותה על כלום בדיוק כמו זו של מר שלמה גרינברג.
  • 2.
    מבריק, ולצערנו נכון ומדויק (ל"ת)
    esheytan 18/04/2014 22:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נכון...אבל... 18/04/2014 21:26
    הגב לתגובה זו
    מדרדרת העולם לעשרות שנים של משבר (=כולל גל של מלחמות). אבל מי שחושב שמצב של אי שיוויון קיצוני יעבור בשקט..טועה. בסבוב הבא, הסיפור יהיה הרבה יותר אלים.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.