בין ביטחון לשוויון: האם המשק הישראלי סובל מהאטה כלכלית?

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי טפחות, דן בשאלה האם כלכלת ישראל נמצאת כעת בהאטה או שפנייה לצמיחה במשק
רונן מנחם | (3)

בשנים האחרונות אנו עדים לוויכוח, האם המשק הישראלי נמצא בהאטה כלכלית. הטוענים שכן מצביעים על ירידה בקצב הגידול של התוצר בהשוואה לשנים קודמות, ומסבירים כי בניכוי קצב הגידול באוכלוסייה התוצר בקושי גדל. החולקים עליהם (ואני ביניהם), מדגישים את היתרון בביצועי המשק הישראלי לעומת משקים מפותחים בחו"ל, וכן את שיעור התעסוקה הגבוה ושיעור הבלתי מועסקים הנמוך.

אלה ואלה מסכימים עם זאת על דבר אחד - חלוקת תוספת התוצר המקומי הגולמי יכולה להיות שוויונית יותר. משקי הבית בישראל חשים כי הם לא נהנים דיים מפירות ההתרחבות הכלכלית, הדבר מוביל לתסכול, שבקיץ 2011 השתקף במחאה חברתית רחבה.

לכאורה, אין בכך תמה. התיאוריה והניסיון מראים כי ככל שההתרחבות הכלכלית מהירה יותר ומוטית טכנולוגיה יותר - כך חלקן של אוכלוסיות עם רמת הכנסה גבוהה גדל מהעוגה הכללית, וגורם ייצור הון עולה על פני גורם ייצור עבודה.

בשבוע שעבר הצביע סקר אמון הצרכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מצב הפוך: ב-12 החודשים האחרונים הערכת ציבור הצרכנים לגבי השינויים שהיו במצב הכלכלי במדינה הייתה פסימית מאשר הערכתם לגבי השינויים שהתרחשו במצבם הכלכלי האישי. גם במבט ל-12 החודשים הבאים, הצרכנים עדיין פסימיים הרבה יותר לגבי המצב הכלכלי במדינה, מאשר לגבי מצבם הכלכלי האישי. מתברר, כי כבר 3 שנים, המצב הכלכלי הכללי נתפס פסימי יותר ויותר, בעוד מצב משקי הבית יציב למדי.

נקודה מעניינת לא פחות, הצרכנים חושבים כי כעת זמן טוב לחסוך, בניגוד לעבר, בעקבות הפסימיות באשר למצב הכלכלי במדינה, למרות שהם פחות מוטרדים ממצבם הכלכלי האישי, כאמור.

מדובר בסתירה לכאורה שלא יכולה להימשך לאורך זמן. להערכתי, השנה ובשנה הבאה תיושב סתירה זו. השאלה, באיזה אופן. יש כמה אפשרויות:

1. משקי הבית אופטימיים ובטוחים מדי בעצמם. השקפתם על עצמם תהפוך לבסוף לשלילית יותר והם ימעטו בהוצאות ויגדילו את הסיכוי להאטה של ממש במשק.

2. משקי הבית יפנימו כי החששות מהאטה משקית התבדו, לכן יוסיפו "לפקוד את המרכולים". יחד עם התאוששות בכלכלה העולמית ופיחות מתקן בשער השקל, נהיה עדים להתרחבות כלכלית די מהירה, נאה ומפתיעה במהלך השנתיים-שלוש הבאות.

3. הסתירה תימשך כל עוד הריבית נמוכה כל כך (ושווי הנכסים של הציבור עולה בשל כך) והיא מניעה קדימה את הצריכה הפרטית. החששות הכלכליים הכלליים אמנם הוצפו, אך הריבית דומיננטית יותר.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, אני מאמין כי האפשרות השנייה היא הסבירה ביותר - הנתונים והאינדיקציות שבידיי תומכים בכך. עוצמת התהליך תלויה עם זאת בעיתוי בו תעלה הריבית (או שתסתמן עלייה שכזו). כך או כך, לפי ממצאי הסקר יש מקום לבחינה מדוקדקת יותר של הקשר בין קצב השינוי בתמ"ג, דרגת השוויוניות בתיעולו לרמת ההכנסה האישית הפנויה. היות ולפי הדעה הרווחת - ניתן היה לצפות לתמונה הפוכה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לירן 01/02/2014 19:57
    הגב לתגובה זו
    מתגלה כי כח הציבור חזק יותר ממה שחשבנו ...(הפגנת האוהלים מחאת הקוטג....)וכן הטייקונים מבינים שכוחו של האזרח הקטן אינו מבוטל לכן מנסים למשוך והתחרות עולה ראו מה קרה מחירי הסלולר וכן אם נפסיק או נפחית את הצריכה השוק יפגע.
  • 2.
    גלית 31/01/2014 12:42
    הגב לתגובה זו
    אני רואה ביום יום חברים קרובים שמנסים לצמצם הוצאות וכמובן שזה משפיע על השוק.אבל מעבר לכך תלוי מה האווירה הכללית בשוק העולמי.
  • 1.
    הבורר 30/01/2014 23:29
    הגב לתגובה זו
    משקי הבית אופטימיים מדי או פוחדים,אבל אין ספק שבסוף האזרח הקטן הוא זה שכל הכלכלה בנויה עליו.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.

TOAH
צילום: באדיבות View Point

איך תשפיע הורדת הריבית על רווחי חברות הנדל"ן המניב?

על הקשר בין הריבית ובין שווי נכסים ואיך תשפיע הורדת הריבית על הדוחות הכספיים של חברות הנדל"ן המניב? 

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה נדל"ן מניב ריבית

בשבוע שעבר בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% ונגיד בנק ישראל ציין כי בהתאם לנתונים הקיימים כיום, צפויות ככל הנראה עוד 2 פעימות של הורדות ריבית במהלך שנת 2026. 

הורדת ריבית זו הינה חלק ממהלך רחב יותר של הורדות ריבית בשאר כלכלות העולם, בהובלת הכלכלה הגדולה בעולם, ארה"ב. הורדות ריבית אלו, גם כעת וגם הצפויות, משפיעות באופן ישיר על דו"חות ורווחי החברות הציבוריות העוסקות בנדל"ן מניב, בישראל ובעולם.


מהן חברות נדל"ן מניב?

חברות נדל"ן מניב, כשמן כן הן, חברות אשר מחזיקות נדל"ן אשר מניב להן הכנסות מהשכרה נכסים. הנכסים אלו כוללים נכסים מסחריים כגון קניונים, בנייני משרדים להשכרה, דיור מוגן, מרכזיים לוגיסטיים (מרלו"גים), מבני תעשייה וכדומה.

חברות הנדל"ן המניב מפרסמות כל רבעון דו"ח כספי המשקף את נתוני השכרות הנכסים וכולל את אחוז התפוסה בנכסים, מחירי השכירות, הכנסות והוצאות שוטפות ביחס לנכסים. במקביל, ומדי תקופה מציגים את שווי הנכסים העדכני בהתאם לשמאות שבוצעה לרוב בסמיכות למועד פרסום הדו"ח.

ירידת הריבית משפיעה ישירות על שווי הנדל"ן המוחזקים כך שירידת ריבית מעלה את שווי הנכסים המוערך, ובכך מעלה את רווחי החברות ברווח חשבונאי המכונה "רווח שערוך".

השינוי בשווי נכסי הנדל"ן המניב, המשורשר לשורת הרווח, קשור למושג הנקרא, היוון הכנסות.