האם לבנק ישראל יש חלק בגרעון המדינה?

קרן צדוק, מנהלת השקעות קרנות אג"ח במגדל שוקי הון, מתייחסת להחלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל ולסיבות שהביאו לכך
קרן צדוק |
נושאים בכתבה מס הכנסה ריבית

אמש התבשרנו שהאוצר, בניגוד להמלצות בנק ישראל, החליט שלא לעלות את מס ההכנסה בינואר. שעות בודדות לפני מסיבת העיתונאים, חזר בנק ישראל על הודעתו בהכרזת הריבית האחרונה (שנותרה ללא שינוי) כי כל סטייה ממתווה המיסוי שנקבע תשפיע לרעה על הגרעון.

באופן מפתיע, הצליח בנק ישראל בשנים האחרונות להוציא עצמו מכל אחריות ואף דיון תקשורתי או חלילה ביקורת, על חלקו בגרעון. מבט חטוף במאזן הבנק בשנים האחרונות מעלה את התמונה הבאה: עלייה משמעותית בגרעון משנה לשנה ובפרט בשנת 2010.

חשוב להבין את משמעות הדיון בגרעון בנק ישראל ביחס לתרומתו לגרעון והתקציב הממשלתיים, שבימים יפים יותר עודפים עברו מבנק ישראל לאוצר והקלו על התקציב ועומס המיסים.

אם כן, נבדוק את מקור העלייה בגרעון בנק ישראל בשנים האחרונות שקפצה משמעותית ב-2010, ומשפיעה ישירות על כולנו. האם היא אכן משרתת אותנו כראוי לעלותה?

בפירוט לדו"ח 2010 כתב בנק ישראל, "ההפסד נזקף בעיקרו לגידול הניכר של הוצאות הפרשי השערים". הפרשי השערים בדולר עמדו על כ-6% באותה השנה. האמנם? חשוב לציין שאת רכישות הדולרים יש לממן בהפרשי ריביות שקל-דולר, ועל זה כותב בנק ישראל כי "הכנסות הריבית נטו הסתכמו השנה ב-27 מיליוני שקלים לעומת 552 מיליונים בשנת 2009 - ירידה של 525 מיליוני שקלים."

בנק ישראל ציין כי הכנסות הריבית במט"ח עלו בעיקר מעלייה בהיקף יתרות המט"ח, והוצאות הריבית לציבור (מק"מ) ולבנקים גדלו בכ-50% משנה קודמת, כתוצאה מהיקף הספיגה המוניטרית שנדרשה עקב רכישות המט"ח והתרחבות פערי הריביות בין הריבית המקומית לזו שבחו"ל.

לתוצאה שתי השלכות משמעותיות

האחת, גרעון הולך וגדל של בנק ישראל אינו מאפשר העברת יתרות זכות לאוצר - דבר שהיה נהוג שנים קודם לכן. יתרות שיאלצו להגיע ממקור אחר (מישהו אמר מיסים?). השנייה, משמעותית לא פחות, פוזיציה של בנק ישראל בריבית קצרת הטווח במשק, הנגזרת מהלוואות לרכישת המט"ח וגלגולן, מטה את הכף לטובת המשך הורדת הריבית, או לכל הפחות השארתה ברמתה הנוכחית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

אם נוסיף לזה את השאיפה התמידית של בנק ישראל לשמור על יציבות הבנקים ולא לערער את תשלומי המשכנתא בעליות ריבית, נמצא שלקובעי המדיניות יש אינטרס והוא ברור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force oneהנשיא טראמפ עולה על מדרגות מטוס Air force one

הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל

מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם 

עופר הבר |
נושאים בכתבה טראמפ בואינג


מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג. 

אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?

מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף. 

הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.

זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא

בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה. 

רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.