ביטול העלאת מס הכנסה: האם זהו הצעד היחידי להקלה?
שר האוצר הודיע השבוע כי ביטל את ההעלאה במס ההכנסה שהייתה מתוכננת לתחילת שנת 2014. שיעור מס ההכנסה היה אמור לעלות ב-1%-2%, אך לאור גביית מס גבוהה מהמתוכנן והוצאה ממשלתית נמוכה מהצפי ניתן, כך לדברי לפיד, לסגת מתכניתו המקורית של האוצר לגבי העלאת המס המתוכננת.
על פי לפיד, תחזית האוצר נאמדת על כך שגרעון 2013 יסתכם בפחות מ-3.5% תוצר, בעוד היעד אותו אישרה הממשלה בעת אישור התקציב עמד על 4.65%. בהקשר זה נשאלת השאלה, מדוע תחזיות האוצר, אשר הובאו לאישור הממשלה, צפו גרעון בשיעור כה גבוה, כאשר אנו רואים כעת כי ניתן לעמוד בגרעון נמוך יותר? יעד הגרעון הגבוה הצריך העלאת מיסים, שכעת נראה כי הייתה מיותרת.
שר האוצר וודאי ער לנתונים המצביעים על האטה בצמיחת המשק: המשק הישראלי צמח רק ב-2.2% ברבעון השלישי (קצב שנתי) והייצוא נמצא במגמת ירידה מתמשכת. אומנם נתוני האבטלה מצביעים על שיעור נמוך של בלתי מועסקים, אך כולנו מכירים בבעייתיות שישנה בשיטת המדידה של נתון זה, היות והוא איננו לוקח בחשבון מחפשי עבודה מיואשים או כאלה שאינם מגיעים ללשכות התעסוקה לקבלת דמי אבטלה. ובכל מקרה, התחזית צופה עלייה בשיעור האבטלה בשנה הקרובה.
לאור זאת, ביטול העלאת המס הינו צעד מתבקש לאור הנתונים "החדשים", אך איננו מספיק. ישנם שני מיסים נוספים אשר מכבידים מאוד על קצב צמיחת המשק וטוב יעשה האוצר אם ישקול לטפל גם בהם.
- עולים חדשים ישלמו מס רכישה של 0.5% על דירה ששוויה עד 6 מיליון ש'
- ליברמן שוקל מס דירה רביעית וחמישית של 12.5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המע"מ
18% מע"מ הינו נתון גבוה בכל קנה מידה. הוא תוצאה של סידרת העלאות מתמשכות. כעת, כשנראה כי הגרעון נמוך מהצפי, ניתן לשקול הפחתה בשיעור המע"מ.
מס הדיור איננו מס רגיל שהממשלה מטילה, אך למעשה הוא מס לכל דבר. מחירי הדיור המשתוללים גורמים לכך ששוכרי הדירות ולוקחי המשכנתאות מפנים חלק גדול יותר מהכנסתם לצורך רכישת שירותי דיור. רכישה זו כמובן מקטינה את ההכנסה הפנויה, ובאה על חשבון רכישת מוצרים ושירותים אחרים. לכן היא פוגעת ישירות בצריכה הפרטית, ובאופן עקיף בצמיחת המשק. הממשלה הנוכחית הבטיחה לטפל בנושא הדיור (כמו גם הממשלה הקודמת - פטיש 5 קילו וסופרטנקר לבירוקרטיה למי ששכח).
עד כה, לא נראה כי נעשו צעדים משמעותיים להגדלת היצע הדירות. אם הממשלה באמת רוצה להקל על האזרחים ולעודד את הצמיחה במשק, זהו המקום הכי משמעותי בו היא צריכה לפעול.
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- הבריחה היהודית המבוהלת מגולדרס גרין
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המטוס מספר 1 של מדינת ישראל
- 1.להוריד מס שולי עליון 27/11/2013 09:28הגב לתגובה זולא הגיוני שיותר מ50% לא משלמים מס. יש להוריד את סף המס ולבטל נקודות זיכוי - ובמקביל להוריד את המס השולי העליון. יזמים וכישרונות עוזבים את ישראל (או בוחרים ללכת לים) בשל מדיניות המיסוי הבלתי הוגנת.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
