אוסטרליה - הגשר בין המערב למזרח ממשיך בצמיחה יציבה
כלכלת אוסטרליה אוסטרליה מצטיירת לכולנו כמדינה שלווה שרוב שטחה הוא אזור פראי ושומם, אבל הכלכלה האוסטרלית היא כלכלה מפותחת, שמחזקת את מעמדה כמרכז פיננסי המגשר בין המזרח למערב.
דבר מיוחד שמאפיין את הכלכלה האוסטרלית הוא השילוב בין מאפיינים של כלכלה מפותחת, דבר המתבטא בסקטור השירותים המפותח (שמהווה 60% מהתוצר) לבין היותה מעצמה בתחום הסחורות - היא מפיקה כמעט כל סחורה אפשרית כגון נפט, גז, פחם, מתכות וסחורות חקלאיות. במהלך השנים 2012-2013 סך הייצור מכרייה (פחם ומתכות) ביבשת האוסטרלית עלה בכ-9% לרמה של 151 מיליארד דולר אוסטרלי. התחזית לעתיד בנוגע לייצור איתנה, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 7.1% עד ל-2017/18. משמעות הדבר, שחלקו של ענף המכרות בתוצר האוסטרלי יעלה ב-12.2%, ואני מאמין כי יהפוך לענף התעשייתי השני בגודלו במדינה.
להערכתי נסיקה בביקוש לאנרגיה באסיה תספק "תור זהב" לכלכלה האוסטרלית. את ההסבר לכך ניתן למצוא בתחזית האנרגיה העולמית לשנת 2013 שפורסמה החודש, בה נכתב כי סין תעפיל על ארה"ב ותהפוך ליבואנית הנפט הגדולה בעולם, בעוד שהודו תהפוך ליבואנית הפחם הגדולה בעולם עד לשנת 2020. על רקע המעבר של עיקר הביקוש העולמי לאנרגיה אל השווקים המתעוררים האסייתיים, אסיה תזדקק לכל טיפה של ייצוא אוסטרלי בתחום האנרגיה.
האתגר הקשה והחשוב ביותר שניצב בפני הממשלה האוסטרלית הוא ניהול היחסים עם סין, בהתחשב באינטרסים המשותפים עם ארה"ב. כלכלת סין היא השוק הגדול ביותר של אוסטרליה. הרעב הבלתי נדלה שלה למשאבים אוסטרליים מהווה סיבה עיקרית לכך שאוסטרליה נהנית מצמיחה רצופה של 22 שנים, אך עם זאת אוסטרליה מסתמכת על ארה"ב לצורכי ביטחון. בניהול המתח הדק הזה, לא צפויים לדעתי שינויים ביחס לפעילות הממשלה הקודמת.
אוסטרליה אינה המדינה היחידה באזור התלויה באופן כה בולט בכלכלה הסינית ושביטחונה נשען על ברית עם ארה"ב. ישנה מגמה ניכרת באזור, כאשר ליפן, דרום קוריאה ואוסטרליה יש ממשלות ימניות המחויבות בצורה גבוהה מאוד לבריתות שלהן עם ארה"ב. מגמה זו מקשה על האוסטרלים לטעון כי הברית שלהם עם האמריקנים לא קשורה לסין כלל. חיזוק היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם סין מהווים את המטרה החשובה והמאתגרת ביותר לממשלה האוסטרלית החדשה שנכנסה לתפקיד לפני חודשים ספורים.
לסיכום, סקטור השירותים הינו הסקטור העיקרי בכלכלה האוסטרלית. עם זאת, העלייה בביקוש לאנרגיה וסחורות של מדינות אסיה צפויה לדעתי להגדיל את שוק המכרות האוסטרלי, ובכך לדחוף את הכלכלה האוסטרלית להמשך צמיחה יציבה בחמש השנים הקרובות לפחות. עובדה זו מובילה לכך שהאינטרס העיקרי הניצב בפני הממשלה הוא קידום שת"פ והסכמים דו צדדיים באזור. היציבות הפנימית של הכלכלה האוסטרלית מסייעת לקידום מדיניות זו, כיוון שמשקיעים רבים רואים בשוק האוסטרלי אפשרויות רבות להשקעה, במיוחד בתחום משאבי הטבע.
התאוששות מחירי הסחורות והצפי לצמצום קרוב של ההרחבות הכמותיות בארה"ב, צפויים להוביל להתחזקות הדולר בו נקבעים מחירי הסחורות, ובכך צפויים לדעתי להטיב עם הכלכלה האוסטרלית.
שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?
אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים
שער הדולר במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"
דולר שקל רציף 1.38%
אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.
גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.
- השקל מתחזק ברקע חזרת החטופים והרגיעה בוול סטריט
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
