אוסטרליה - הגשר בין המערב למזרח ממשיך בצמיחה יציבה
כלכלת אוסטרליה אוסטרליה מצטיירת לכולנו כמדינה שלווה שרוב שטחה הוא אזור פראי ושומם, אבל הכלכלה האוסטרלית היא כלכלה מפותחת, שמחזקת את מעמדה כמרכז פיננסי המגשר בין המזרח למערב.
דבר מיוחד שמאפיין את הכלכלה האוסטרלית הוא השילוב בין מאפיינים של כלכלה מפותחת, דבר המתבטא בסקטור השירותים המפותח (שמהווה 60% מהתוצר) לבין היותה מעצמה בתחום הסחורות - היא מפיקה כמעט כל סחורה אפשרית כגון נפט, גז, פחם, מתכות וסחורות חקלאיות. במהלך השנים 2012-2013 סך הייצור מכרייה (פחם ומתכות) ביבשת האוסטרלית עלה בכ-9% לרמה של 151 מיליארד דולר אוסטרלי. התחזית לעתיד בנוגע לייצור איתנה, עם צמיחה שנתית ממוצעת של 7.1% עד ל-2017/18. משמעות הדבר, שחלקו של ענף המכרות בתוצר האוסטרלי יעלה ב-12.2%, ואני מאמין כי יהפוך לענף התעשייתי השני בגודלו במדינה.
להערכתי נסיקה בביקוש לאנרגיה באסיה תספק "תור זהב" לכלכלה האוסטרלית. את ההסבר לכך ניתן למצוא בתחזית האנרגיה העולמית לשנת 2013 שפורסמה החודש, בה נכתב כי סין תעפיל על ארה"ב ותהפוך ליבואנית הנפט הגדולה בעולם, בעוד שהודו תהפוך ליבואנית הפחם הגדולה בעולם עד לשנת 2020. על רקע המעבר של עיקר הביקוש העולמי לאנרגיה אל השווקים המתעוררים האסייתיים, אסיה תזדקק לכל טיפה של ייצוא אוסטרלי בתחום האנרגיה.
האתגר הקשה והחשוב ביותר שניצב בפני הממשלה האוסטרלית הוא ניהול היחסים עם סין, בהתחשב באינטרסים המשותפים עם ארה"ב. כלכלת סין היא השוק הגדול ביותר של אוסטרליה. הרעב הבלתי נדלה שלה למשאבים אוסטרליים מהווה סיבה עיקרית לכך שאוסטרליה נהנית מצמיחה רצופה של 22 שנים, אך עם זאת אוסטרליה מסתמכת על ארה"ב לצורכי ביטחון. בניהול המתח הדק הזה, לא צפויים לדעתי שינויים ביחס לפעילות הממשלה הקודמת.
אוסטרליה אינה המדינה היחידה באזור התלויה באופן כה בולט בכלכלה הסינית ושביטחונה נשען על ברית עם ארה"ב. ישנה מגמה ניכרת באזור, כאשר ליפן, דרום קוריאה ואוסטרליה יש ממשלות ימניות המחויבות בצורה גבוהה מאוד לבריתות שלהן עם ארה"ב. מגמה זו מקשה על האוסטרלים לטעון כי הברית שלהם עם האמריקנים לא קשורה לסין כלל. חיזוק היחסים הדיפלומטיים והכלכליים עם סין מהווים את המטרה החשובה והמאתגרת ביותר לממשלה האוסטרלית החדשה שנכנסה לתפקיד לפני חודשים ספורים.
לסיכום, סקטור השירותים הינו הסקטור העיקרי בכלכלה האוסטרלית. עם זאת, העלייה בביקוש לאנרגיה וסחורות של מדינות אסיה צפויה לדעתי להגדיל את שוק המכרות האוסטרלי, ובכך לדחוף את הכלכלה האוסטרלית להמשך צמיחה יציבה בחמש השנים הקרובות לפחות. עובדה זו מובילה לכך שהאינטרס העיקרי הניצב בפני הממשלה הוא קידום שת"פ והסכמים דו צדדיים באזור. היציבות הפנימית של הכלכלה האוסטרלית מסייעת לקידום מדיניות זו, כיוון שמשקיעים רבים רואים בשוק האוסטרלי אפשרויות רבות להשקעה, במיוחד בתחום משאבי הטבע.
התאוששות מחירי הסחורות והצפי לצמצום קרוב של ההרחבות הכמותיות בארה"ב, צפויים להוביל להתחזקות הדולר בו נקבעים מחירי הסחורות, ובכך צפויים לדעתי להטיב עם הכלכלה האוסטרלית.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
