על ההיצע והביקוש של מדד ההובלה הימית
מדד ההובלה הימית באניות צובר של סחורות יבשות בתפזורת מוסיף לעלות בחדות. בשבוע שעבר עלה המדד ב-19.4% - העלייה השבועית החזקה ביותר מאז אוגוסט 2010. מהשפל ב-5 ביוני טיפס המדד ב-69%, אם כי ערכו האחרון עדיין נמוך ב-38% מהפסגה שנרשמה באוקטובר 2011. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד ההובלה הימית ב-100.3%, בהשוואה לירידה בשיעור של 5.9% במדד הסחורות CRB באותה תקופה.
בדיוק כמחירה של כל סחורה, מחיר ההובלה הימית אינו קבוע, אלא נקבע על ידי ההיצע והביקוש. מאז 1998 נקבע מידי יום מדד מחירי ההובלה הימית היבשה, BDI, בבורסת Baltic ממושבה בלונדון. המדד מראה את העלות הממוצעת של הובלת סחורות יבשות בתפזורת, כדוגמת פחם, עפרות ברזל וגרעינים, ב-26 נתיבי השיט העיקריים בעולם.
העלייה במדד ההובלה הימית היבשה בתקופה האחרונה נובעת מגידול בביקוש לעפרות ברזל ולסחורות חקלאיות. עלייה במחירי ההובלה הימית נרשמה בשבוע שעבר בכל ארבעת סוגי האוניות המרכיבות את המדד, כאשר העלייה הגדולה ביותר בשיעור של 43% נרשמה באוניות הענק מסוג capsize.
הצמיחה בייצור הפלדה בסין, יצרנית הפלדה הגדולה בעולם ויבואנית עפרות הברזל הגדולה ביותר, הביאה לגידול בביקוש להובלת עפרות ברזל. הובלה ימית של עפרות ברזל, בעיקר מברזיל ואוסטרליה לסין, מהווה כשליש מכלל ההובלה הימית היבשה באוניות הענק מסוג capsize. מחיר ההובלה באוניות מסוג זה, המובילות כ-160 אלף טון של מטען כמו עפרות ברזל או פחם, עלה בשבוע שעבר ל-21,793 דולר ליום.
מחירי ההובלה הימית היבשה צפויים להוסיף לעלות לאחר שסין החלה לבנות מחדש את מלאי עפרות הברזל שלה, וביטלה את הצורך בקבלת רישיונות יבוא לעפרות ברזל. בחודשים האחרונים סין צרכה כמויות גדולות של עפרות ברזל מהמלאי, לאחר שתעשיית הפלדה בסין חזרה להיות חזקה כבעבר, עובדה שהביאה את מלאי עפרות הברזל במדינה לערכו הנמוך ביותר בארבע השנים האחרונות.
לפי משרד החקלאות האמריקני, יצוא סחורות חקלאיות כמו גרעיני סויה ותירס צפוי להגיע השנה לרמות הקרובות לשיא כל הזמנים. בנוסף, צפויים משלוחי חיטה גדולים מרוסיה מקציר ספטמבר. חברת המחקר Commodore Research מניו יורק, המספקת תחזיות וייעוץ לחברות ספנות, רואה המשך גידול בביקוש להובלה ימית בעקבות ביקוש רב להובלת עפרות ברזל, פחם, גרעינים ומטעני מינרלים, כולל עפרות ניקל.
לאורך השנים שימש מדד ההובלה הימית סמן לביקוש לסחורות ולצריכתן ברחבי העולם. אבל לאחרונה המדד מטעה מעט. הסיבה העיקרית לכך שמחירי ההובלה הימית נמוכים בהשוואה למחירי העבר היא עודף קיבולת - לפני מס' שנים היה מחסור גדול באניות גדולות להובלת סחורות יבשות, ומדד ההובלה הימית נסק. התגובה של חברות הספנות לעליית מחירי ההובלה הימית הייתה להזמין מהמספנות אניות ענק חדשות. ההזמנות נמסרו לפני המיתון של סוף 2008 ו-2009 - מיתון שהפיל את מחירי ההובלה הימית. אולם, מכיוון שבניית אניות ענק חדשות אורכת זמן רב, סופקו אניות רבות ב-2012, כך שנוצר עודף גדול של כושר הובלה ימית.
שוק הסחורות בשבוע האחרון
במסחר בסחורות בשבוע שעבר לא נרשמה מגמה אחידה, חלק מהסחורות עלו וחלקן ירדו. מדד הסחורות CRB של תומסון רויטרס/ג'פריס, עלה בסיכום שבועי ב-0.75%. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.
איך משקיעים בהובלה ימית?
קרן הסל Guggenheim Shipping נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SEA החל מ-25 באוגוסט 2008. הקרן משקיעה במניות חברות ספנות בעולם כולו, דמי הניהול נאמדים ב-0.65% לשנה, התעודה מחלקת דיבידנד והתשואה הנוכחית היא 2.65% לשנה.
קרן הסל להובלה ימית ETFX DAXglobal Shipping Fund נסחרת בבורסת לונדון מנובמבר 2008 וסימולה SHPP, דמי הניהול הם 0.65% לשנה. קרן הסל עוקבת אחר מדד DAXglobal Shipping Index, מדד למניות חברות ההובלה הימית העיקריות בעולם.
* אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.
- 1.עמך 09/09/2013 23:13הגב לתגובה זושל מחירי הובלה במכולות ,אבקש תחזית בהתאם עפ"י אזורי הסחר העיקריים בעולם .

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?