המתיחות בסוריה ותנועת הנפט בעולם - האם צפוי מחסור?

אריה גורן, , אנליסט תחום סחורות ב-Bizportal, מתייחס לאירועים הביטחוניים / פוליטיים האחרונים והשפעתם על חוזי הנפט בעולם
אריה גורן | (1)

בעקבות החששות שתקיפה אמריקנית בסוריה תביא לפגיעה באספקת הנפט ממדינות המזרח התיכון, המספקות כ-35% מאספקת הנפט העולמית, נסקו מחירי הנפט הגולמי. מחיר החוזה העתידי המוביל לחודש אוקטובר של הנפט מסוג ברנט הגיע במסחר התוך יומי ביום רביעי שעבר ל-117.34 דולר לחבית, מחיר החוזה המקביל של הנפט הטקסני הגיע ל-112.24 דולר לחבית - ערכם הגבוה ביותר בשנתיים האחרונות.

לאחר שהפרלמנט הבריטי דחה את הצעת ראש הממשלה קמרון להשתתף בתקיפה, ועוד טרום הכרזת נשיא ארצות הברית אובמה שיפנה לקבל את הסכמת בתי הנבחרים לתקיפה, נסוג מחיר הנפט הטקסני ב-4.1% ל-107.65 דולר לחבית ביום שישי האחרון, ומחיר הנפט מסוג ברנט נסוג ב-2.8% ל-114.01 דולר לחבית. קרוב לוודאי שלאחר הודעת אובמה מיום שבת ייסוג מחיר הנפט בימים הקרובים, וישוב לעלות רק אם בתי הנבחרים יאשרו את התקיפה. בסיכום השבועי עלה מחיר הנפט הטקסני ב-1.16%, והנפט מסוג ברנט עלה ב-2.67%.

הנפט מסוג ברנט, המופק מבארות בים הצפוני בעיקר ע"י נורווגיה ובריטניה, משמש אמת מידה לכ-65% מעסקות הנפט העולמיות. לעומתו הנפט הטקסני, המופק בדרום ארצות הברית ומפרץ מקסיקו, נחשב לאיכותי במיוחד ומשמש אמת מידה בעיקר לעסקות הנפט בארצות הברית, מדינה הצורכת כמעט רבע מצריכת הנפט העולמית.

המרווח בין מחיר הנפט מסוג ברנט לנפט הטקסני שכמעט נסגר בסוף יולי, שב לגדול והגיע ל-6.36 דולר לחבית ביום שישי האחרון. מחיר הנפט מסוג ברנט רגיש יותר לתמורות באזור בגלל הקרבה של השוק האירופי למזרח התיכון.

סיבה נוספת לנסיגה ביומיים האחרונים הייתה הכרזת סוכנות האנרגיה העולמית IEA, שבמצב השוק הנוכחי אין צורך באספקת נפט ממאגרי החירום. הסוכנות עוקבת אחר מצב שוק הנפט ותהיה מוכנה להגיב במידה ויתגלו הפרעות באספקת הנפט העולמית.

מאז היווסדה לפני 39 שנה, התערבה הסוכנות ממושבה בפריז, שלוש פעמים בשוק הנפט העולמי. בפעם האחרונה, ביוני 2011 תיאמה הסוכנות שחרור של 60 מיליון חביות ממאגרי החירום, לאחר שלוב הפסיקה כמעט לחלוטין את אספקת הנפט בעקבות מלחמת האזרחים במדינה. מחיר הנפט מסוג ברנט צנח אז ב-8% - יומיים לאחר שסוכנות האנרגיה העולמית הודיעה על התערבותה בשוק הנפט העולמי.

ערב הסעודית, יצרנית הנפט המובילה בארגון אופ"ק, הפיקה בחודש יולי השנה 10.03 מיליון חביות ביום, הכמות הגדולה ביותר מאז 1989. לפי גורמים הקרובים לממלכה, היא תוסיף להפיק בחודש ספטמבר כמות דומה, לאחר שגם באוגוסט הפיקה כ-10 מיליון חביות ביום. לאור האמור לעיל, לא צפוי מחסור בנפט בימים הקרובים. למעשה, אפילו צפויה ירידה במחירו, לפחות עד להחלטת בתי הנבחרים האמריקני בקשר לתקיפה בסוריה.

שוק הסחורות בשבוע האחרון

במסחר בסחורות בשבוע שעבר לא נרשמה מגמה אחידה - סחורות האנרגיה עלו והמתכות ירדו. מדד הסחורות CRB של תומסון רויטרס/ג'פריס, עלה בסיכום שבועי ב-0.13%. בטבלה שלהלן מפורטים השינויים במחירי הסחורות העיקריות, במדדי המניות ובשערי המטבעות בשבוע שעבר וב-12 החודשים האחרונים.

איך משקיעים בנפט?

בישראל נסחרות תעודות הסל הבאות על הנפט, "תכלית נפט" ו"קסם נפט", שתי תעודות הסל משקיעות בחוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט. באמצעות חשבון ב-ATRADE אפשר להשקיע באופן ישיר ונוח בנפט טקסני ובנפט מסוג ברנט בשני הכיוונים: קנייה ומכירה.

קרן הסל United States Brent Oil Fund נסחרת כמניה לכל דבר בבורסת ניו יורק בסימול BNO. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים על נפט מסוג ברנט. דמי הניהול הם 0.91% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.

קרן הסל הסחירה ביותר לנפט והפופולרית מאוד, United States Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול USO. הקרן משקיעה בחוזים עתידיים על הנפט הטקסני. דמי הניהול הם 0.40% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.

קרן הסל לשורט כפול על הנפט, ProShares UltraShort DJ-UBS Crude Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול SCO והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט ירד ושואף למנף את רווחיו, דמי הניהול הם 0.95% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.

קרן הסל הממונפת לנפט, ProShares Ultra DJ-UBS Crude Oil, נסחרת בבורסת ניו יורק בסימול UCO, התשואה של קרן סל זו עומדת ביחס כפול לשינוי במחיר הנפט, והיא מתאימה למי שצופה שמחיר הנפט יעלה ושואף למנף את רווחיו. דמי הניהול הם 0.95% לשנה. קיימות גם אופציות call ו-put לקרן סל זו.

*אריה גורן הוא מרצה בכיר בקורסים סחורות וחוזים עתידיים והשקעות בחו"ל במכללת MIBI ללימודי שוק ההון באונליין, www.mibi.co.il.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    איציק 02/09/2013 12:41
    הגב לתגובה זו
    לסוריה אין נפט, היא גם לא מאיימת על יצרניות הנפט. לאירן בת-הברית של סוריה יש נפט והיא מתה לשווק אותו אבל העולם מגביל אותה באמברגו, לא היא תפגע באספקת הנפט. אפילו המהומות במצרים לא ישפיעו, הן בגלל שהרבה מכליות גדולות מדי לעבור בסואץ והן משום שהכנסות התעלה חשובות לצבא המצרי. וכל זה בתקופה בה יש עודף נפט (שיטות ההפקה החדשות בארה"ב). אני בשורט על הנפט - ושיחנקו הספקולנטים של גולדמן-זקס.
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.