מנתחים את הדאו: מה גרם למימוש ומאיזה מניות רצוי להתרחק כעת?

משה אוזקרגוז, אנליסט מניות בבנק דיסקונט, מתייחס בטור השבועי לתיקון בדאו ג'ונס ולאפשרות שאפל תיכנס למדד הזה
משה אוזקרגוז |

עונת דוחות חלשה מהתחזיות מספקת רקע מתאים למהלך מימושי הרווחים במדד הדאו ג'ונס, שבינתיים מסתכם בירידה של 5% מרמות השיא לרמה של 14,900 נק'. עם זאת, דווקא מגמת עליית התשואות המחודשת, היא זו שדחפה מטה את מדדי המניות מרמות השיא והעלתה את התנודתיות.

מדד הדאו מצטרף למימושים בהובלת מניות הטלקום, המזון והאנרגיה - מגמת עליית התשואות שהחלה במאי 2013, פגעה תחילה בביצועיהם של ענפים, המשמשים מסורתית כתחליף לאג"ח, כמו תשתיות וריטים. זאת, היות ותשואת הדיבידנד הגבוהה שלהם (5% בממוצע) משמשת כאלטרנטיבה לתשואות האג"ח. אמנם, עד לפני חודש מגמה זו פסחה במידה רבה מעל מדד הדאו כיוון שאינו חשוף ישירות לענפים אלו, אך היותו עשיר במניות ערך בוגרות ונושאות דיבידנד, גם תימחורן של אלה נפגע לאחרונה, בהובלת מימושי הרווחים בענקיות הטלקום, המזון והאנרגיה במדד.

אלטרנטיבת האג"ח, האמנם?

במהלך השנה האחרונה, תשואות האג"ח ל-10 ו-30 שנים של ממשלת ארה"ב עלו משמעותית, וכעת נושקות ל-3% ו-4% בהתאמה. בהיבט קצר טווח, ייתכן ועבור רבים רמות אלו מייצגות הזדמנות להשקעה בנכסים חסרי סיכון עם תשואה ריאלית חיובית. עם זאת, מי שמתעלם מעוצמת המגמה השלילית הנוכחית של מחירי האג"ח עשוי לגלות בהמשך כי הזדמנות האג"ח אינה אלא מלכודת דבש.

פחות קונים, יותר מוכרים

צריך לזכור, כי גם לאחר עליית התשואות רמות אלו נחשבות נמוכות באופן היסטורי. מלבד זאת, דינמיקת הקונים והמוכרים בשוקי האג"ח נהפכה בעייתית וקשה לחיזוי. זאת מכיוון שהשחקן הראשי, שהוא גם הבמאי (ברננקי), צפוי להפסיק את התערבותו הארוכה והמאסיבית בשוקי האג"ח, במהלך שעשוי לייצר לחץ נוסף על מחירי האג"ח.

ענף הטכנולוגיה במדד הדאו זקוק לרענון

בתקופות בהן הריבית והתשואות בעלייה, חברות עם מעט חוב והרבה מזומן, עשויות להיות שוות יותר בעיניי המשקיעים. להגדרה זו עונה, בין היתר, ענף הטכנולוגיה. למרות זאת, ענקיות הטכנולוגיה במדד הדאו עדיין בוגרות ונלחמות היום על מקומן ומעמדן בענף. כמו כן, למרביתן מחיר למניה בדולרים נמוך יחסית (מלבד IBM) המקנה להם השפעה נמוכה על ביצועי הדאו.

אפל יכולה לעזור

בשנה שעברה הועלתה הספקולציה כי אפל תצטרף למדד הדאו, אך המהלך לא יצא לפועל. גם אם אפל הייתה מבצעת בזמנו ספליט של 1 ל-2 או ל-3, זה היה כנראה מאוחר מדי, כיוון שמחירה הגיע ל-700 דולרים. כיום, ניתן להעריך כי אם הרעיון היה עולה, הטיעונים להכנסתה של מניית אפל למדד היו הולמים ורלוונטיים מתמיד.

להלן חלק מהטיעונים האפשריים

- מניית ערך - אמנם אפל הייתה חברת צמיחה ענקית, אך המצב כיום שונה, הן ניהולית והן מבחינת ההתייחסות לבעלי המניות. אפל של 2013 אינה נסחרת במכפילים גבוהים המאפיינים חברות עם צמיחה חזקה, אך מנייתה מחלקת דיבידנד של כ-3% לשנה ומקיימת תוכנית בייבק מהגדולות בארה"ב.

- ספליט? למה לא - משקל המניות במדד הדאו מחושב על פי מחירם בדולרים. אם אפל תיכנס ברמת מחירים של 500 דולרים, משקלה יהיה כ-25% משווי המדד. מכאן שספליט הוא הכרחי לפחות ביחס של 1 ל-2. בעבר, ג'ובס התנגד לספליט אך כיוון שהלך לעולמו, כנראה שגם החסמים לכך פחתו.

- מובילה ענפית - אחת הדרישות הבודדות לכניסת מניה למדד, שהחברה תוביל בתחומה. היום, אין ספק שאפל היא חברת ענק מובילה וחשובה בענף הטכנולוגיה, שהשתנה משמעותית בשנים האחרונות, עקב מכשירי הסמארטפונים והטאבלטים שהפכו למוצרים הטכנולוגיים הנצרכים ביותר בקרב הצרכנים ומגמה זו תימשך זמן רב.

לסיכום, מניות וענפים המאופיינים בתשואות דיבידנד גבוהות מהממוצעעם שיעור גבוה ביחס לרווח הנקי (Payout Ratio), כמו תשתיות, נדל"ן מניב, טלקום וחלק ממניות המזון והבריאות, צפויות להישאר מאחור כל עוד תימשך עליית התשואות.

כמו כן, בהתייחס לטווח הקצר, היות והשפעת ענפים אלו שלילית ומשקלם גבוה יחסית במדדים העיקריים יש צורך לאזנם. לשם כך, ייתכן והפעילים יעדיפו מניות מענפים שרגישים פחות לעליית תשואות כמו מניות מענף הטכנולוגיה, אך משקלה הגדול של IBM במדד (9.4%) מגמד את ביצועי 4 האחרות (6.1%).

כדאי לדעת כי חלק מהתעודות המובילות על ענף הטכנולוגיה כמו XLK כוללות את אפל במשקל של 15%, ואת חברות הטלקום המובילות כמו Verizon ו AT&T שמשקלן כ-10%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.