החטא ועונשו: על מקרה כיל כדוגמא להימור על סוס מנצח
בשבוע שעבר הוטלה פצצה בשוק האשלג, כאשר חברת אורקלי, תאגיד האשלג הרוסי, פרסמה תחזית לפיה מחירי האשלג צפויים לרדת בכ-25% בעקבות שינוי אסטרטגי במדיניותה. לאחר תקופה ארוכה, כללי המשחק בשוק האשלג השתנו - משוק קרטלי שתמיד העדיף מחיר לפני כמות, חברת אורלקלי שינתה אסטרטגיה לכמות לפני מחיר. המשמעות המיידית היא ירידת מחירים גורפת בענף. המניות, ביניהן גם חברת כיל, הגיבו בירידות של יותר מ-20% בשלושת ימי מסחר שלאחר ההודעה, כאשר אנליסטים בשוק המקומי והעולמי עדיין צופים ירידות שערים במניות של חברות הדשנים.
למי מכם שלא מבין על מה כל המהומה, אפשר להקביל זאת למהפכה האחרונה שראינו בשוק הסלולר - שינוי מוחלט של כללי המשחק כפי שהיו מוכרים עד היום. מדובר בעידן חדש בשוק האשלג, שההשלכות שלו משפיעות על כולנו מעצם העובדה שכיל היא מניה שנכללת במדד המעו"ף (מהווה כ-10% ממנו) והחברה השנייה בגודלה בישראל אחרי טבע.
הסיפור של כיל הוא רק דוגמא, באותה המידה יכולנו לתאר את אשר התרחש במניית טבע בשל פקיעת הפטנט של הקופקסון, למניית אפריקה ישראל בזמן משבר הנדל"ן בשנת 2008, למניות חברות הסלולר לאחר הרפורמה בשוק התקשורת, למניות הבנקים לאחר ועדת בכר ועוד.
הנקודה היא לא סיפור המסגרת, כי אם המסר שעולה מעצם החזקה ישירה של מניה, בעיקר כאשר היא נחשבת ל"סולידית" (בעלת תנודתיות נמוכה ביחס להשקעה במניות אחרות). על המשקיע הפרטי להפנים שסיפור כזה יכול לקרות בכל חברה גדולה, וקשה מאוד לצפות זאת - זו צריכה להיות הנחת היסוד בכל השקעה ישירה במניה, ולהנחה זו צריכה לבוא שאלה מקדימה: האם אני רוכש את המניה כחלק מבניית תיק השקעות מפוזר, או לחילופין, מהמר על סוס מנצח? בכדי לסייע לכם במענה לשאלה שנראית לכאורה שאלה פשוטה, נחזור לסיפור המסגרת של מניית כיל.
1. האם ראיתם את מניית כיל נסחרת ברמות של 35 ש' למניה טרום הפרסום של חברת אורקלי וחשבתם שזה מחיר קנייה?
2. האם אתם עדיין מחזיקים במניה לאחר הפרסום של חברת אורקלי?
3. האם קניתם או חשבתם לקנות את מניית כיל ביום ההודעה של חברת אורקלי בזמן הנפילה הגדולה במחיר המניה, כיוון שהאמנתם שמדובר במחיר קנייה?
4. האם אתם חושבים שמניית כיל הגיעה לתחתית ושווה קנייה?
במידה ומצאתם את עצמכם שואלים את אחת מהשאלות שהוצגו כאן תוך מחשבה לקנות בשיעור נכבד מכספכם את מניית כיל, ללא התחשבות במבנה הכולל של תיק ההשקעות ובלי התייחסות לסך החשיפה לנייר הערך הספציפי - אתם, ככל הנראה, מסוג האנשים שמחפשים סוס מנצח ולא תיק השקעות מפוזר, תזהרו!!
בכדי שהחזקה ישירה במניה תהפוך להשקעה, על המשקיע ליצור פיזור באמצעות רכישת מספר חברות (לפחות מספר דו ספרתי) מסקטורים שונים, ולהימנע מחשיפה של יותר מ-5% בחברה בודדת מתוך הסכום שהגדרתם לטובת האפיק המנייתי. נזכיר שאין מניה שמהווה "חוף מבטחים" לכסף שהושקע בה - אין מתנות חינם - גם מניה של חברה גדולה שירדה בעשרות אחוזים, יכולה להמשיך ולרדת בעשרות אחוזים נוספים, בדומה למה שקרה למניית אפריקה ישראל ב-2008, שהייתה בזמנו חלק ממדד 25 החברות הגדולות שנסחרו בבורסה של ת"א. אם אין באפשרותכם ליצור את הפיזור אותו תיארנו, עליכם לשקול להשקיע באמצעות קרנות נאמנות / סל / מחקות ותעודות סל.
- 1.לא מכרתי כיל. אני משקיעה לטווח ארוך...:) אחלה כתבה! (ל"ת)נאסימה טאלב 07/08/2013 12:07הגב לתגובה זו

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה
לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.
בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500 מאז סוף חודש אפריל.
דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך.
בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200.
- מסימני הפשרה בין ארה"ב לסין: ייבוא המתכות הנדירות מזנק ב-660%
- יצרנית אמריקאית של מתכות נדירות מפסיקה משלוחים לסין
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?
התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.