גואל לציון? על ההצלחה הגבולית של הפקיעה השבועית
החודש הושקו בקול תרועה רמה האופציות השבועיות - מכשיר הפלא שאמור לסייע למחזורי המסחר להתרומם. העיקרון מאחורי הרעיון פשוט ומבוסס על מתמטיקה בסיסית: אם בשבוע בו חלה פקיעה מחזורי המסחר עולים, בואו ונייצר פקיעה כל שבוע. זהו אגב אותו עיקרון שהנחה את הבורסה, בנסיבות דומות, לעבור בהצלחה רבה מפקיעה דו חודשית לפקיעה חודשית, הרי "חודש עם פקיעה הוא בעל מחזורים גדולים יותר מחודש ללא פקיעה"... והשאר היסטוריה.
מה שכן, הצלחה היא ברוב המקרים עניין יחסי, וההצלחה של האופציות השבועיות גבולית. ראשית, לא מדובר כאן בהנפקת מכשיר חדש אלא הנפקת מכשיר קיים לטווח קצר יותר. זה ממש כמו להמציא מחיר מימוש חדש לסדרה קיימת - מה שכמובן מקשה על הסוחרים, שרובם המכריע ניסה למכור את האופציות הקצרות אל מול החזקה בלונג של הסדרה החודשית. מצד אחד, המחירים נלחצו מטה למחירים לא הגיוניים. אבל מצד שני (בשל התנודתיות הנמוכה וחוסר הנזילות בשוק בשנה האחרונה), זה לא גרם לקניות של שחקני ארביטראז'.
אז נכון שנזילות נוספת בנקודה מסוימת בכל שבוע רצויה, כמו גם, שלאחר אקט הפקיעה עצמו המחזור גדל משמעותית לעומת opening רגיל. אבל את אותו אפקט, ניתן להשיג גם אם גוף גדול יזרוק סחורה מול חוזה סחיר במחיר מקסימום / מינימום בשלב ה-opening. מעבר לזה, קיצור האופציות מעקר את אלמנט הגידור בשוק הנגזרים ומעצים את אלמנט הספקולציה. העניין שעוררו האופציות השבועיות הביא לקניבליזציה מסוימת של הסדרה החודשית, ולחשש אמיתי ליציאת הגופים הגדולים מהשוק במידה שסחירותו תמשיך לרדת.
לעומת זאת, הספקולנט הממוצע קיצר בצורה קיצונית את המח"מ שלו בשוק, מה שמייצר סיכון עודף בקרב הברוקרים, בשל בעיית מרווחי הזמן הקצרים. כמו כן, הועבר לספקולנטים מסר שגוי ('על הדרך') לגבי מהות המינוף ואלמנט ההימור בשוק הנגזרים. מסר שיש לו פוטנציאל הרסני של תנודתיות יתר לנכס הבסיס ברגע שהשוק יחזור להתנהג כמו שוק, ולא כמו חנות מכולת שכונתית. לדעתי, מה שחסר לנו הן דווקא אופציות לשנה או לחצי שנה, וכן אופציות דומות על אג"ח ממשלתיות.
מה שכן, אם אופציות אלה אכן יתפסו חזק, יש להן את היכולת לשכלל את השוק הן בתמחור, הן בגידור והן בנזילות נכס הבסיס. אבל גם אם הן לא יצליחו במובן הצר של ההגדרה, והמחזורים בהן לא יעלו, הרי עצם קיום המסלקה ומתן האפשרות לגופים לסחור באופציות אלו בעסקאות תואמות, כאשר התמחור הינו מעין שוק OTC אבל השקיפות וסיכון המסלקה הנו ציבורי - זו הצלחה בפני עצמה.
הדבר היחיד שאני מקווה, שהצלחה כזו או אחרת באופציות השבועיות לא תגרור את המחשבה: "יום לפני פקיעה הוא בעל מחזורים גדולים יותר מיום ללא פקיעה" וההמשך ידוע לכולם.
- 9.עשר 15/07/2013 10:30הגב לתגובה זותמיד עדיף 10 על 9
- 8.תשע 14/07/2013 22:46הגב לתגובה זותמיד עדיף תשע משמונה
- 7.מאיר כ 14/07/2013 15:26הגב לתגובה זוולכן ניתן להנפיק כול מכשיר קזינו מתאים.
- 6.אודי 14/07/2013 15:13הגב לתגובה זוזיו שלום, איזה הוא החכם שלא כותב גיבובי שטויות, כשאין לו מה לאמר ומה חדש ?
- רוני 14/07/2013 22:13הגב לתגובה זודי להאשים את הרגולציה מה קרה? תשתדלו לחיות עם זה
- ל 6 אודי 14/07/2013 15:42הגב לתגובה זוהרבה מהכתוב כאן הוא נכון כך שגיבובי שטויות אתה לא יכול בכול מקרה להגיד, השאלה היא האם תוספת הנזילות השולית שווה את ההתבזות של השבועיות? זמן יגיד.
- 5.די לעודף הרגולציה! 14/07/2013 15:09הגב לתגובה זומרוב רגולךציה לא נותר פה שוק!
- 4.צחי 14/07/2013 15:02הגב לתגובה זוהמחזורים על הפנים רק הורדת המס תוכל לסייע לשוק הדפוק הזה. ולא הזיות של לבנון.
- 3.A 14/07/2013 15:00הגב לתגובה זולא נורמליים בבורסה
- 2.האסטרטג 14/07/2013 14:55הגב לתגובה זואם תוך חודש המחזורים לא יגדלו מנכלית הבורסה (רק אלוהים יודע מי מינה אותה) תנפיק אופציות יומיות ואם זה לא יעזור שעתיות ואם זה לא יעזור המס שאנחנו משלמים יכנס למחזור המסחר במקום למשרד האוצר ואז המחזורים יגדלו
- 1.אורן 14/07/2013 14:50הגב לתגובה זוברוכים הבאים לקזינו של לבנון, למי שישן צהריים היא הוסיפה עוד שעה, מאז המחזורים מרקיעים שחקים. בקרוב אופציות ברולטה במקום מספרים מחירי מימוש מסובבים את הגלגל ומה שיצא תקבל באופציה שבועית או חודשית קולים פוטים הכל בגלגל

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
