העולם של מחר: הזדמנויות להשקעה במכונות העתיד
אחת מהטכנולוגיות פורצות הדרך והמרתקות בעת האחרונה היא המדפסות הדיגיטליות התלת ממדיות. הן מסוגלות להדפיס מודלים, חלקי מכונות ואף תכשיטים, בגדים וצעצועים. מספר חברות עוסקות בכך ויכולות להיות הזדמנות השקעה.
העולם של אתמול
מה שאדם אחד יכול לדמיין, אדם אחר יכול לממש - כך אמר פעם ז'ול וורן ושוב חזה את העתיד, הפעם בכל הקשור למדפסות התלת מימד. זה התחיל עוד בשנות ה-80' והתפתח בתחילה ככלי לבניית אב טיפוס ומודלים עבור חברות תעשייה ומכוני מחקר. אולם בחמש השנים האחרונות, מדפסות התלת מימד הלכו והשתכללו ומכירותיהן הכפילו את עצמן והגיעו ל-2.1 מיליארד דולר בסוף 2012.
תכשיטים בהמשך
החל משנת 2006 מדפסות תלת מימד החלו להתפתח עבור מוצרים מוגמרים לשוק. מה אפשר להדפיס? חברת נוקיה, למשל, חשבה על דרך מקורית למכירת כיסוי לסלולר שלה. היא פרסמה את השרטוט המכני של מכשיר ה-Nokia Lumia 820, באופן שמאפשר למשתמשים לשלוח אותו לאתרי הדפסת תלת מימד בתשלום, ולהזמין לעצמם הדפסה של כיסוי למכשיר החכם. עוד דוגמא הינה בייצור תכשיטים. בינואר 2013 הוצגו בשבוע האופנה בפריז תכשיטים ומעילים, שהודפסו במדפסת תלת מימד.
חומרי הגלם למדפסות הללו מרובים ואפשר להשתמש אפילו בשוקולד מומס ולהדפיס קוביות שוקולד בעיצוב אישי. יצרנית המטוסים Airbus החלה להשתמש בהדפסת תלת מימד לייצור חלקים קטנים ממטוסיה בתא הטייס. לטענתה, עד 2050 כל חלקי המטוס ייוצרו בהדפסה. חברת New Balance, לעומת זאת, מייצרת את אחד מדגמי הנעליים שלה בהדפסה דיגיטלית.
המחיר יורד
בשנים האחרונות מחירה של מדפסת תלת מימד הולך ויורד, עם השיפור בטכנולוגיה והגידול במספר הלקוחות. עד לסוף שנת 2000 מחירה של מדפסת תלת מימד עמד על 45-100 אלף דולר. כיום ניתן למצוא מדפסות מקצועיות בכ-22 אלף דולר ומדפסות תלת מימד לשימוש ביתי נמכרות כבר בפחות מ-1,000 דולר. מחירי חומרי הגלם הוזלו גם הם, ועומדים על כמה מאות דולרים. חברה בשם 3Doodler השיקה לאחרונה עט להדפסת תלת ממדית ב-100 דולר בלבד. העט מאפשר לצייר חפץ וליצור אותו מפלסטיק בו במקום. לא יאמן...
Go West?
יש הסבורים, שבקרוב פני התעשייה ישתנו מבלי הכר, והייצור ההמוני יחזור מאסיה וממזרח אירופה למערב בזכות המדפסות הדיגיטליות. אולם, אחת הבעיות המרכזיות בתחום, היא עלות ההשקעה בציוד ובחומרי הגלם, שהופכת את הייצור ההמוני ללא כדאי. מעבר לכך, לא בטוח שניתן לשמור על רמת האיכות בעת ייצור בכמויות מסחריות. בנוסף, משך הייצור של כל מוצר סופי הינו איטי מדי.
שימושים עתידיים לרפואה
החל משנת 2012 חברות ביוטכנולוגיה החלו להשתמש בטכנולוגיה לצורך בניית דגמים של איברים ורקמות. חברת Organovo האמריקנית החלה ב-2008לפתח הדפסות תלת מימד של רקמות מחומרים אורגניים, במטרה לנסות עליהן תרופות במקום השימוש בבעלי חיים. במקביל, מספר חברות ביוטכנולוגיה התאחדו על מנת לתכנן מדפסת תלת מימד, שחומר הגלם שלה הוא תאי גזע. יתכן ובעתיד אפשר יהיה ליצור רקמות באופן מלאכותי ולגדל איברים להשתלה בתוך מספר ימים. כך, אולי ביום מן הימים יבוטל לחלוטין התור להשתלת איברים.
חברות מובילות בתחום
כיום, שתי חברות גדולות מוכרות מדפסות תלת מימד ונסחרות בבורסה האמריקנית - Stratasys ו-3D Systems. הראשונה, Stratasys, התמזגה בסוף 2012 עם חברת Object הישראלית. המיזוג היה אחת מהעסקאות הגדולות בענף, כאשר מניותיה של Object נרכשו בתמורה ל-1.4 מיליארד דולר. מחזור המכירות של החברה זינק מכ-215 מיליון דולר לפני המיזוג לכ-359 מיליון דולר לאחריו, ואילו המניה הגיבה בהתאם וזינקה מעל ל-70% במהלך השנה האחרונה.
הייחוד של Object טמון ביכולת לייצר ממגוון רחב של כ-120 חומרי גלם (לעומת 10-15 חומרי גלם בחברות מתחרות), וכן האפשרות לייצר במקביל משני חומרי גלם שונים. הייחודיות הזו, פותחת בפני Stratasys הזדמנויות עסקיות רבות של ייצור מוצרים בעלי מגוון רחב של חומרי גלם ומורכבות ייצור. כעת היא פונה במוצריה בעיקר לתעשיית הציוד הרפואי ולרפואת שיניים בפרט. אולם ככל הנראה, הכיוון העתידי שלה לשווקים מקצועיים לייצור ישיר בהדפסה תלת ממדית. במהלך השנה האחרונה רכשה Stratasys חברת הסטרט אפ - MakerBot. זוהי חברה נוספת, בעלת יכולות ייצור מוצרים מדויקים עבור שוק יותר מקצועני. אחת מלקוחותיה הגדולות של MakerBot הייתה Ford שהדפיסה חלקי רכב.
העולם של מחר
שתי החברות הגדולות בענף נמצאות רק בתחילת הדרך. זהו שלב של השקעה כבדה בפיתוח ומיזוגים ורכישות. הסיכונים גבוהים, לא רק בשל קשיי ההטמעות של מיזוגים ורכישות בשתי החברות, אלא בעיקר משום שהכיוון של השוק טרם נקבע. עדיין לא ברור אם קהל היעד הסופי יהיה השוק הקמעונאי או המקצועי, אם לתעשייה מסוימת כמו מכשור רפואי או למשל לרכבים ואולי אף לכל המגזרים הללו. אך מה שכן בטוח - ככל שהכיוון יתחיל להתבהר, לחברות הללו יבואו יותר ויותר הזדמנויות צמיחה.
- 5.ל4 גם עיצוב ישבנים הוא עסק מעולה (ל"ת)שב על זה! 17/07/2013 14:39הגב לתגובה זו
- 4.אחשלפנינה 16/07/2013 13:27הגב לתגובה זוזה הזמן להתחיל לחשוב על עיצוב. היום אפשר לעשות דברים שפעם רק חלמנו עליהם, וזה אומר שיותר אנשים צריכים לחלום. תראו את זה למשל: http://www.quattro-d.co.il/43404.html פעם כדי לבנות כזה דבר היה צרוך באלפי שעות אדם והמון כסף. היום אפשר פשוט להדפיס את זה בשעה וחצי, ומה שחשוב זה התכנון התיאורטי.
- 3.בירנבוים 14/07/2013 09:49הגב לתגובה זואחת הכתבות הכי מעניינות שקראתי בתקופה האחרונה .
- 2.דורון 14/07/2013 05:15הגב לתגובה זוכתבה טובה שמאירה את עינינו ומעוררת הרבה שאלות לגבי היישומים והיכולת המסחרית והעלויות. האם אפשר יהיה בעתיד להדפיס מדפסת שתדפיס מדפסת נכדה?
- 1.מנטליסט 11/07/2013 11:44הגב לתגובה זונראה כי יקח עוד זמן עד שזה יתורגם לביזנס אמיתי, אבל יש למה לחכות.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
