מהשימור לרשימה הראשית - אלביט מדיקל רואה אור
כשמניה נכנסת לרשימת השימור (כתוצאה משיעור החזקות ציבור או הון עצמי נמוכים מדי), היא עוברת להיסחר רק פעם אחת ביום, בשלב מסחר הפתיחה. כתוצאה מכך צונחים מחזורי המסחר והמניה מאבדת גובה. אם וכאשר היא חוזרת לרשימה הראשית, היא שבה להיסחר ברצף, המשקיעים חוזרים להתעניין בה ומעלים אותה בדרך כלל במהירות לאיזור המחיר ההוגן שלה.
החצי הראשון של הסיפור הוא בדיוק מה שקרה לאלביט מדיקל - בינואר 2012 קיבלה התראה על כניסה לרשימת השימור, כשהיא נסחרת בכ-30 אגורות, חוותה ירידת מחיר דרמטית מאז, ובעת כתיבת שורות אלו נסחרת ב-9.8 אגורות. ביום רביעי האחרון, החברה חזרה להיסחר ברשימה הראשית לאחר שביצעה הנפקת מניות קטנה של כ-5 מיליון שקלים, וכעת המניה תוכל לשוב למחיר ההוגן שלה.
מי זו אלביט מדיקל?
אלביט מדיקל היא חברת החזקות המאגדת את כל החזקותיה של קבוצת אלביט הדמיה בתחום הביוטכנולוגיה והמיכשור הרפואי - החברות הפרטיות אינסייטק וגמידה סל. אינסייטק עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק של מערכות רפואיות טיפוליות, המבוססות על פלטפורמה טכנולוגית ייחודית, המשלבת שימוש באלומת אולטרסאונד ממוקדת ובהדמיית תהודה מגנטית - כל אלה לצורך ביצוע טיפולים לא פולשניים בגידולים בתוך גוף האדם. בשפה פשוטה, מדובר בטכנולוגיה עתידית של הרפואה - ביצוע ניתוחים לא פולשניים, ללא חיתוך, ללא הרדמה בדרך כלל, וללא אשפוז, לצורך הסרת גידולים שפירים וממאירים וטיפולים מתחומים נוספים.
החברה מעסיקה כ-130 עובדים, מוצריה מאושרים על ידי ה-FDA וה-CE, וב-2012 היו לה הכנסות של כ-18.5 מיליון דולר - גידול של 22.4% בהשוואה ל- 2011. הצמיחה בהכנסות הובילה לצמצום ניכר בהפסד הנקי של החברה מ-29.1 מיליון דולר ב-2011 ל-13.3 מיליון דולר ב-2012.
מבלי להיכנס לכל פרטי הטכנולוגיה שפיתחה החברה והיתרונות שלה, רק אציין כי מגזינים יוקרתיים ברחבי העולם (TIME, Business Week, Wall Street Journal ואחרים) מהללים מאוד את הטכנולוגיה והמהפכניות שבה. לכן, לא מפתיע שענקית כמו ג'נרל אלקטריק החליטה להיכנס כשותפה (או יותר נכון כבעלת שליטה) בחברה. בדצמבר 2012 הושקעו בחברה כ-31 מיליוני דולרים, 27.6 מתוכם הגיעו מג'נרל אלקטריק, כך שהיום היא מחזיקה כ-43% ממניות אינסייטק. ההשקעה התבצעה לפי שווי של 105.9 מיליון דולר (אחרי הכסף שנוסף) - שווי גבוה בהרבה ממה שמשקף שווי השוק הנוכחי של החזקת אלביט באינסייטק.
פרט להחזקה באינסייט, לאלביט מדיקל יש גם החזקה בגמידה סל (30.8%), שמפתחת מוצרים ביוטכנולוגיים המבוססים על תאי גזע מדם טבורי עבור חולים הזקוקים להשתלת מח עצם במחלות סרטניות למיניהן. גמידה סל די רחוקה מהשגת מכירות משמעותיות, אם בכלל, ואפילו קיבלה "סטירת לחי" מה-FDA לאחרונה למוצר הדגל שלה, אולם יש לה מוצר אחר הנמצא בשלב הניסויים הקליני השני, והוא בעל פוטנציאל גבוה יותר מהמוצר הראשון. הצלחה של גמידה תהיה כמובן בונוס גדול לאלביט.
כמה שווה החברה?
ג'נרל אלקטריק רכשה כ-43% ממניות אינסייטק לפי שווי של 106 מיליון דולר (אחרי הכסף שנוסף). אלביט מדיקל מחזיקה 48.2% ממניות אינסייטק, כלומר העסקה הזו משקפת שווי של כ-186 מיליון שקלים להחזקה שלה באינסייטק - גבוה פי 2.2 מהמחיר הנוכחי בו נסחרת המניה. מטבע הדברים, ג'נרל אלקטריק היא ענקית בשווי של כ-250 מיליארד דולר, לכן סביר להניח שהצליחה לשים את ידה על אינסייטק הקטנטנה לפי שווי אטרקטיבי יותר מהשווי האמיתי שלה, כדי לספק את צרכי המימון להם זקוקה החברה.
נקודה נוספת, היא שלאינסייטק כבר היו הכנסות של כ-20 מיליון דולר ב-2012 - גידול של כ-22% בהשוואה ל-2011, אבל עדיין טיפה בים בשביל לדגדג את ג'נרל אלקטריק עם הכנסות שנתיות של כמעט 150 מיליארד דולר. המסקנה המתבקשת, שג'נרל אלקטריק מאמינה שהטכנולוגיה של אינסייטק יכולה לייצר לה הרבה מאוד כסף בעתיד. לכן היא ככל הנראה תהיה מוכנה לשלם סכום הרבה יותר גבוה בהמשך לרכישת השליטה המלאה בחברה. גם גמידה סל, למרות הבעיות, שווה בוודאי משהו שמוסיף לשווי של אלביט. צריך לזכור כי לאלביט יש כמיליארד אופציות הניתנות להמרה למניות ללא עלות, וזהו סיכון מסוים. עם זאת, סביר להניח שהיא לא תרצה לממש אותן בעתיד הקרוב כי זה יחזיר אותה לרשימת השימור, ובנוסף, מחיר המניה הנוכחי אינו אטרקטיבי מספיק.
בשורה התחתונה, אלביט מדיקל צריכה להיסחר לפחות לפי שווי של 180 מיליון שקלים, השקול למחיר מניה של כ-20 אגורות (18 אג' בדילול של כל האופציות הסחירות), יותר מכפול מהמחיר בו היא נסחרת בעת כתיבת שורות אלו (9.8 אג'). להערכתי, היציאה של המניה מהשימור היום יהיה טריגר לעליית המניה לסביבת המחיר הזה די במהירות.
למי שרוצה להחזיק לטווח ארוך יותר, סביר להניח שגם זה יניב פירות יפים. אולם אני מעריך, שאינסייטק תימכר בשלב כזה או אחר (לג'נרל אלקטריק או גוף גדול אחר), כך שהסיפור כנראה יסתיים בסוף טוב כבר בשנים הקרובות.
- 11.חזי 11/07/2013 15:28הגב לתגובה זובכל מקרה יש להם 90 אחוז מהחברה או 93 בדילול מלא כך שזה לא מפחית הרבה מהשווי בישבילם לכן לא בטוח שיהיה דילול ואז מדיקל היא עוד יותר בוננזה.
- 10.למען הזהירות 11/07/2013 15:19הגב לתגובה זואבל למרות זאת יש דיסקאונט גדול בין שווי הבורסה והשווי האמיתי של מדיקל. אם גנרל אלקטריק שילמה כזה מחיר לאינסייטק , ברור שהשווי גבוה בהרבה ,חכו תראו איזה מחיר יתקבל אם ינפיקו בחול את אינסייטק או גמידה.
- 9.נתנאל 10/07/2013 19:10הגב לתגובה זומאמין למנייה זאת ! תעלה חזק חזק, עיניין של זמן !
- 8.etko inc 10/07/2013 18:10הגב לתגובה זורק שכחת שיש לה הלוואות בעלים. רק שכחת שגמידה סל זקוקה לעוד ניסוי שעולה 50M דולר. רק שכחת שהיא מפסידה כל שנה יותר ממה שהכניסה בהנפקה. שווה מעל 82M שקל!!! בקיצור, כמה כסף קיבלת על הכתבה?
- 7.מעניין מדוע יצאה הכתבה רק היום ולא לפני מספר ימים ... (ל"ת)dd 10/07/2013 16:01הגב לתגובה זו
- 6.אבנר 10/07/2013 15:31הגב לתגובה זומאוד מאריך אותך . תמשיך ליכתוב (למדתי ממך המון)
- 5.תודה על ההקפצה היום 10/07/2013 14:47הגב לתגובה זומכרתי את כל הכמות ברווח נאה.
- 4.נירו 10/07/2013 12:39הגב לתגובה זומועצת הנפט מאשרת: זרח תוכל לחפש נפט באזור נחל משמר בים המלח מועצת הנפט נתנה היום אור ירוק לחברת "זרח חיפושי נפט" בבואה לחקור את אזור נחל משמר (אזור ים המלח) לטובת חיפושי נפט עתידיים. בהודעה שהתקבלה על ידי משרד האנרגיה נכתב כי לאחר הפשרה שהושגה בבג"צ בדבר יכולתה של זרח להמשיך ולהחזיק ברשיון, מאושר לה לצאת ולבחון את השטח לטובת גילוי אפשרי של פרוספקטים חדשים. בזרח מבקשים לנצל את תוואי השטח החדש של ים המלח, במסגרתו נסוג קו המים, דבר שייצר אפשרות חדשה לבחינת הקרקע. בעבר לא נתגלו בארות נפט משמעותיות באזור זה. עם זאת, ראוי לציין כי בארות דוגמת "צוק תמרור" ו"אמונה" הפיקו כמות צנועה של חביות נפט בעבר ועל כך בונים אנשי "זרח" גם בהשקעה הנוכחית. זרח פרסמה השבוע הודעה על כך ששכרה את שירותיו של המכון הגיאולוגי הישראלי (מג"י) לטובת הפרויקט שעתיד לנתח את תוואי הקרקע באזור. "מטרת הסקרים הנה למפות פרוספקט פוטנציאלי באזור מניפת נחל משמר, מזרחית לכביש 40. הסקרים צפויים להימשך כשבועיים ועלותם הכוללת מוערכת בכ- 2.4 מיליון ש"ח.
- 3.אותי שכנע הבחור. קניתי עכשיו וכבר מורווח. (ל"ת)ותיק בשוק 10/07/2013 11:44הגב לתגובה זו
- 2.ירון 10/07/2013 10:51הגב לתגובה זולאלביט הדמיה יש אופציות לא רשומות בהיקף של 1,016,316,297. כלומר דילול של יותר מ-50% ביחס להון המונפק של החברה שעומד היום על 822,509,489 בלבד. זה אומר ששווי החברה בפועל עומד על כ-160 מיליון שקלים ויש עוד אופציות רשומות בהיקף של 100 מיליון. ככה שאין באמת פער בשווי. ינון - הייתי מצפה ממך לתיקון הטור...
- לירון 10/07/2013 11:43הגב לתגובה זוהן מכניסות כסף לפי מחיר המימוש שלהן, כלומר אופציה שנכנסת בכסף אינה משנה את הדילול של החברה אם אתה מתחשב בהגדלת קופת המזומן של החברה.
- ירון 10/07/2013 11:52מחיר מימוש לאופציות שניתנו לאלביט הדמיה עומד על 0!!! היא פשוט לא מממשת אותן בגלל שאז החזקות שלה יעברו את ה-90% והמניה תימחק מהמסחר. תזכור את דברי - כל הזמן שהמניה תעלה החברה תממש אופציות ותמכור אותן בשוק. ככה החזקותיה לא יעלו. מדובר בדילול עצבני ביותר!!
- 1.היעד הקרוב מנייה 100אגורות אופציה3 95אגורות (ל"ת)GAL100 10/07/2013 10:41הגב לתגובה זו
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
AI במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
"רנסנס" תעשייתי - מתכוננים לגל הבא
עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי, סיגמא-קלאריטי בית השקעות, על האופן בו מהפכת ה-AI חושפת את צוואר הבקבוק האמיתי של הכלכלה הגלובלית: תשתיות, עיבוד וקיבולת תעשייתית
הדיון בהתפתחות האבולוציונית של הבינה המלאכותית עבר לאחרונה מהשלב של "כמה ישתמשו?" לשלב של "מה המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש השוטף בטכנולוגיה החדשה והמהפכנית הזו". הסחורות התעשייתיות תופסות בדיון הזה נתח הולך וגובר. די להביט בגרף של תעודת הסל COPX Global X Copper Miners ETF 1.66% שכוללת את חברות כריית הנחושת הגדולות בעולם שעלתה ב 83% מתחילת השנה כדי להכיר בכך שההדף של המהפכה הטכנולוגית החדשה מגיעה למקומות רבים ורחוקים שחלקם היו נשכחים למדי במשך זמן רב.
בסוף 2025 שוק הסחורות התעשייתיות נראה פחות כמו עוד “סייקל” של ביקוש והיצע, ויותר כמו השתקפות של המציאות של הכלכלה הגלובלית. העולם גילה שוב שהחלק הפיזי של הצמיחה, מתכות, כימיקלים, ציוד חשמל כבד ותשתיות צומחת במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה. אלא שכאן טמונה התזה המרכזית של האירוע הזה, שלא לומר מגה אירוע. לא די בכך שמדינה מסוימת מחזיקה באדמה נחושת, ליתיום או יסודות נדירים. הכוח האמיתי נמצא במקום שבו החומר עובר עיבוד והופך ליכולת תעשייתית שמספקת מוצר ביניים קריטי. מי ששולט ביכולת הזו, בזיקוק, בהפרדה, בטיהור ובייצור של חומרים מתקדמים, שולט בברז.
צוואר הבקבוק של העשור
כדי להבין למה זה הופך לצוואר הבקבוק של העשור, יש לבחון את המשאבים שנדרשים כדי לאפשר את השימוש והפיתוח של הבינה המלאכותית. דאטה־סנטרים הם מפעלים של חשמל וקירור. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומי (IEA), צריכת החשמל של דאטה־סנטרים צפויה יותר מלהכפיל את עצמה עד 2030. בארה״ב דאטה־סנטרים צפויים להסביר כמעט מחצית מצמיחת הביקוש לחשמל עד 2030. המשמעות היא שבכל פעם שמדברים על “עוד שכבת מודלים”, בפועל מדברים על תוספת של עוד שכבת כבלים, שנאים, לוחות חשמל, מערכות קירור ומים. כאשר מערכת כזו גדלה כל כך מהר, היא לא נתקעת במחסור בנחושת בלבד, היא נתקעת ביכולת העיבוד ובקצב אספקת הציוד הכבד שמחבר בין החשמל לבין החישוב.
הנקודה הזו מסבירה למה נחושת הפכה שוב למדד הסנטימנט של הכלכלה הפיזית. העלייה החדה במחיר הנחושת (כמו גם במתכות תעשייתיות אחרות) הן עדות לכך שהשוק מתמחר את עלות ההרחבה של רשתות, תחבורה חשמלית ודאטה־סנטרים. אלא שכאן מגיע אחד האלמנטים הכי חשובים אשר ממחישים שהבעיה היא לא רק בסחורה, אלא בקיבולת התעשייתית. לשם דוגמה, זמני אספקה ממוצעים של שנאים לגנרטורי ענק הגיעו ברבעון השני ל 143 שבועות, לא רק בגלל הביקוש הגובר, אלא גם בגלל שבתוך ארה"ב אין די יכולת ייצור של שנאים.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- על סוללות האגירה למרכזי מידע - ומי החברות המעניינות בתחום?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי מקנזי, זה מסביר מדוע חיבורים לרשת מתארכים, פרויקטים נדחים, ולמה חברות ענק מוכנות לחתום על חוזי חשמל ארוכי טווח. כל זה יוצר חשש שמגבלות תשתית
וזמינות הופכות לבעיה אסטרטגית. הגרף המצורף ממחיש את הבעיה. האתגר אינו הימצאות מחצבים נדירים, אלא העדר היכולת לייצר, לעבד ולשלח אותם. הגרף מתאר את שיעור הריכוזיות שמוחזק בידי סין בשלבים שונים של הייצור והעיבוד של כמה סחורות חיוניות.
