הקיצוץ בתקציב המדינה - למה אנחנו בכלל צריכים אותו?

אורי גלאי, מנכ"ל סיגמא בית השקעות, מתייחס לגזרות ולקיצוצים האחרונים מאת משרד האוצר. כיצד הם צפויים להשפיע על המשק המקומי ומהי חשיבותם?
אורי גלאי | (3)

הממשלה צפויה לאשר השבוע את התקציב לחצי שנה שנותרה ב-2013 ולשנת 2014. התקציב החדש בא לטפל בגרעון הגדול שנוצר בשנים האחרונות, הכרחי כדי לייצב את הכלכלה הישראלית ולמנוע, לאורך זמן, המשך הרעה במצב הכלכלי. כפי שכבר נוכחנו לגלות, התקציב טומן בחובו גזירות רבות וקשות לפלחי אוכלוסייה רבים. אך בנוסף, הוא נוגע בצורה טובה יותר מאשר תקציבים קודמים הן באוכלוסיות שהיו כמעט חסינות עד כה.

המחאה הציבורית, שבחלקה מוצדקת, מופנית כלפי שר האוצר יאיר לפיד, שקיבל ירושה קשה ביותר מקודמו יובל שטייניץ ובעיקר מראש הממשלה הקודם והנוכחי בנימין נתניהו. במצב שנוצר, אי טיפול בגרעון התקציבי התופח ובבעיות מבניות במשק יוביל בתוך זמן קצר להחרפה במצב הכלכלי בישראל ולהורדת דירוג האשראי שלה בעולם. בטווח ארוך המשמעות של אי טיפול בגרעון תהיה פגיעה גדולה יותר בכיס של כולנו ובשכבות אוכלוסייה רבות יותר.

יש לזכור שהשר לפיד פעל בטווחי זמן קצרים מאוד במטרה להעמיד תקציב לשנה וחצי. כפי שלמדנו בשנים עברו מדובר באתגר קשה בו עמד בהצלחה. אולם התקציב, שאינו מושלם וכולל כשלים לא מעטים, חייב להיות רק הקדימון לטיפול עומק בבעיות מבניות במשק, בעיית הריכוזיות במשק ובהכנסת תחרות אמיתית בענפים בהם היא לא קיימת היום. היעדר התחרות בנמלים ובחברת החשמל, כדוגמא, מובילה לחוסר יעילות ופוגעת מדי יום בכיס של כולנו ובתקציב המדינה. תקציב הביטחון אף הוא חייב להצטמצם בשומנים הרבים שהצטברו בו לאורך השנים, זאת על מנת לסייע לממשלה לעמוד ביעד הגרעון שלה, וכדי למנוע קיצוצים בסקטורים ובמשרדים התומכים בפיתוח האנושי והכלכלי, ובראשם משרד החינוך.

במהלך תקופה של האטה בצמיחה הכלכלית, יש לטפל בגרעון המיליארדים בתקציב באומץ ונחישות, כפי שהשר לפיד עשה עד כה. אך למעשה, לא די בכך ועליו לכלול, בין השאר, סעיפים התומכים בעידוד הכלכלה ובצמיחת המשק הכל בכדי למנוע גלישה למיתון כלכלי.

השר לפיד, יחד עם השר בנט וראש הממשלה נתניהו, חייבים להוציא לפועל בהקדם תוכנית לתיקון מבני בתחומים רבים, ובהם תקציב הביטחון והכנסת תחרות לחברת חשמל ולנמלי ישראל, כמו גם עליהם לפעול להתאמה מיטבית בין סעיפי ההוצאה של המדינה לסעיפי ההכנסה. יש הכרח לפעול לדה-רגולציה ולהסרת חסמים, בעיקר בפני עסקים קטנים ובינוניים כדי לעודד עשייה ופיתוח.

תקציב של מקלות ללא גזרים יסייע אומנם בטיפול בגרעון בטווח הקצר, אך ייפגע בכלכלה ובחברה בטווח הארוך. אני מעריך כי הנגיד פישר והנגיד שיבוא אחריו יפעלו בתיאום עם השר לפיד, הכל במטרה להקל על הפעילות הכלכלית, ובכלל זה בהחלט ייתכן שנראה הורדת ריבית נוספת כבר בחודש-חודשיים הקרובים. רק שילוב פעולות אלה וטיפול בחלוקה שוויונית של הנטל יאפשרו לשר לפיד לעמוד באמירתו - עוד שנתיים המצב הכלכלי של כולנו ישתפר ויסייע בצמצום המחאה הציבורית שהתעוררה עם פרסומן של הגזרות החדשות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מסכים כמעט עם כל מילה (ל"ת)
    פעיל בשוק 13/05/2013 09:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה זה? 12/05/2013 23:09
    הגב לתגובה זו
    אין פה בכלל אינפורמציה
  • 1.
    לארה קרופט 12/05/2013 17:27
    הגב לתגובה זו
    הרי לך שום קיצוץ לא ישנה. מי שישנה לו אלו העובדים שלך שאתה לא מפריש להם לפנסיה
מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.


מגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexelsמגדל פיקוח. צילום: MELANIO SALOME JR. PECH, Pexels

הטכנולוגיה הסודית שמאחורי כל המראה ונחיתה

מערכות מכ"ם, לוויינים ורכיבים מבוססי בינה מלאכותית הם בין האמצעים הנסתרים שפועלים ללא לאות כדי שהטיסה תעבור חלק ונגיע בשלום ליעדנו



עופר הבר |
נושאים בכתבה טיסה לוויינים

אני נרגש לקראת הטיסה למשחק הכדורגל באצטדיון סאן סירו שבמילאנו באיטליה. אני מתיישב בכיסא המטוס, מהדק חגורה, ולמעט אי אילו טלטולים קלים, כמעט ואינני חושב על המורכבות העצומה המאפשרת למאות טונות של מתכת לדאות באוויר ולהמריא ולנחות בבטחה אלפי פעמים ביום.

בעידן שבו טיסה היא עניין שבשגרה עבור מיליוני אנשים מדי יום, אנו נוטים להתייחס למטוסים כאל כלי תחבורה מובנים מאליהם. אלא שמאחורי כל המראה ונחיתה מוצלחת עומד עולם שלם של טכנולוגיה מתקדמת, מערכות מתוחכמות וצוותים מיומנים שהציבור הרחב כמעט ואינו מודע אליהם. זהו סיפורם של העיניים הבלתי נראות, האוזניים הנסתרות והמוחות האלקטרוניים שדואגים שנגיע ליעדנו בשלום.

המוח שעל הקרקע: פיקוח טיסה ובקרת תנועה אווירית

הכוח המניע הראשון שאינו נראה לנוסע הממוצע הוא מערכת בקרת התנועה האווירית ATC - Air Traffic Control. לפני שהמטוס בכלל מתחיל לנוע על המסלול, הוא כבר נמצא בפיקוח הדוק. פקחי הטיסה הם שומרי הסף של השמיים, האחראים על תזמון, ניווט והפרדה בין כלי טיס באוויר ועל הקרקע. הם יושבים במגדלי הפיקוח או במרכזי הבקרה האזוריים, מוקפים במסכי מכ"ם המציגים את תמונת המצב האווירית בזמן אמת. כל נקודה על המסך מייצגת מטוס, וכל תנועה מחושבת מראש כדי למנוע התנגשויות ולייעל את זרימת התנועה.

תארו לעצמכם עשרות מטוסים הממתינים להמראה או לנחיתה בשדה תעופה בינלאומי עמוס. פקחי הטיסה מתאמים את ההמראות והנחיתות תוך הקפדה על מרווחי בטיחות, ומשדרים הנחיות ברורות לטייסים לגבי מהירות, גובה, כיוון ומסלול. טכנולוגיית מכ"ם דו-שימושית, הכוללת מכ"ם ראשי ומכ"ם משני, מאפשרת לפקחים לא רק לזהות את מיקום המטוס אלא גם לקבל נתונים חיוניים כמו גובה, מהירות ומספר טיסה - מידע המשודר באופן אקטיבי מתוך המטוס. מערכות אלו הן העיניים של הפקח, והן אבן יסוד בבטיחות הטיסה כדי שנוכל להגיע בשלום ליעדנו.

הניווט הבלתי נראה: מגדלורים אלקטרוניים ולוויינים

בעבר, טייסים הסתמכו על מגדלורים קרקעיים וניווט אסטרונומי. כיום, הניווט מתבצע באמצעות שילוב מתוחכם של טכנולוגיות קרקעיות ולווייניות. תחנות אלה הן סוג של "מגדלורים אלקטרוניים" המשדרים אותות רדיו מהקרקע, ומאפשרים למטוסים לקבוע את כיוונם ומרחקם מנקודה ספציפית. הכוכב הראשי של הניווט המודרני הוא כמובן ה-GPS) Global Positioning System) ומערכות ניווט לווייניות מקבילות כמו GLONASS הרוסית ו-Galileo האירופאית. מערכות אלו מספקות נתוני מיקום מדויקים ברמה חסרת תקדים, ומאפשרות לטייסים לנווט במסלולים מוגדרים בדיוק רב, גם במזג אוויר קשה. מטוסים חדישים אף מצוידים במערכות מתקדמות יותר כמו מערכות ניווט המסתמכות על תחנות קרקעיות על פני יבשת שלמה בשילוב קבלת אותות מלוויינים המשפרות את דיוק ה-GPS לרמה של סנטימטרים בודדים. מערכות אלה קריטיות במיוחד בגישה מדויקת לנחיתה.