לכבוד הפסח: הקושיות שצריך לשאול לגבי קפריסין
בשלושת הימים האחרונים קפריסין מצליחה לעורר פחד בשוקי ההון בעולם. ראינו מצב המכונה "Run On the Banks" במדינה הקטנה - ריצה של הציבור לכספומטים למשיכת המזומנים שלהם. הבנקים נסגרו ויחד איתם האפשרות למשיכת כספים. הריצה הגיעה בעקבות חשש להחלטה לגביית מס בשיעור שנע בטווח 6.75%-9.9% ישירות מהפיקדונות של כל הלקוחות הפרטיים והתאגידיים. ההחלטה נבעה בעקבות לחץ של האיחוד האירופי בהובלת גרמניה, לתשלום עבור כספי החילוץ בהיקף של שישה מיליארד אירו (מתוך תשלום של 16 מיליארד אירו). חשוב להזכיר כי כספים רבים באי שייכים לתושבים זרים, בהם לא מעט ישראלים, שהשתמשו בשכנה הקטנה למקלט מס.
שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה, הלילה הזה כולו מצה
לפי הדיווח האחרון, הבנקים בקפריסין יהיו סגורים עד יום חמישי. אתמול בלילה, הסנאט החליט לדחות את ההצעה למס על הפיקדונות. התמ"ג של קפריסין עומד על כ-17 מיליארד אירו, כגודל הסיוע שקיבלה, ואילו במערכת הבנקאית כ-126.4 מיליארד אירו (פי 7 מהתוצר) שמתוכם 60 מיליארד אירו בפיקדונות (20 מיליארד אירו של אזרחים זרים).
המצב הרגיש מעלה שאלה, האם ייתכן שמדינה קטנה כמו קפריסין עם תשלום של 6 מיליארד אירו, יהיו הקטליזטור שיפיל את האירו, אחרי שחילצו את כל מדינות החזירים.כנראה שרק ימים יגידו.
עוד הסדר חוב יוצא לדרך...
חברת חבס הודיעה שלא תוכל לעמוד בתשלומי איגרות החוב, והיא מעוניינת לגבש הסדר חוב. הטריגר לירידות במניות ואיגרות החוב של חבס הגיע בתחילת החודש כשנציגו של עידן עופר לדירקטריון, יוסי רוזן, הודיע על התפטרות. יתרה מכך ההחזקה המהותית של חבס בחברת NSI ההולנדית, ירדה בשוויה, והיה צורך להגדיל הון עצמי למימון המניות (Margin Call). ביחס להסדרי החוב שיצאו לדרך בשנה האחרונה, ההסדר של חברת חבס אינו המהותי שבהם ולהערכתנו, השפעתו על השווקים קטנה.
בינתיים, בארצות הברית ואירופה
האג"ח האמריקניות ממשיכות להיסחר ברמות תשואה של 2%. נתוני המאקרו בכלל ונתוני סקטור הנדל"ן בפרט, ממשיכים להפתיע בעוצמתם. סקטור הנדל"ן בארה"ב שהינו תנאי הכרחי לחזרה למסלול של צמיחה, מציג 11 חודשים רצופים של עליות מחירי הנדל"ן בערים הגדולות. התשואות הארוכות של איטליה, כדוגמא לתפישת הסיכון באירופה, נמצאות ברמה סבירה (4.65%), ואין חשש מהכיוון הזה לפירוק גוש האירו.
נגיד הפדרל ריזרב, בן ברננקי, כבר הודיע כי הוא ממשיך בתוכנית ההדפסה של כטריליון דולר בשנה. ביפן, הממשלה לוחצת על הנגיד החדש להגדיל את תוכנית הדפסת הכסף שעומדת כיום על כטריליון דולר, וגם באנגליה ממשיכים להדפיס כ-600 מיליארד דולר בשנה. הריביות בעולם ובארץ אפסיות, ונראה שישארו כך בטווח הנראה לעין. יתרה מזאת, לאחרונה התבטא הנגיד סטנלי פישר כי ייתכן והריביות רק יתחילו לעלות ב-2015. בנוסף, כפי שהצגנו בכתבות הקודמות, כספי הציבור טרם נכנסו במלוא היקפם, נתון שייתכן וימשיך לתדלק את השווקים.
מה נשתנה הלילה הזה?
להערכתנו, אנו עדים למימוש קל ובריא לשווקי המניות ולשוק הקונצרני בישראל, שמייצר תמחור יותר נוח לכניסה לקראת הפסח.
***עופר שבח מכהן כמנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, והוא ו/או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 6.יונתן 20/03/2013 16:18הגב לתגובה זוהניתוח נכון, רק ששוק ההון כל כך לא יציב, שמכה קטנה בכנף יכולה למוטט הכול תוך שבועות ספורים
- 5.יונה 20/03/2013 16:07הגב לתגובה זוכתבה קצרה ומקיפה תודה לעופר
- 4.צפון העיר 20/03/2013 15:50הגב לתגובה זוהניסיון של הכותב לשמור על תגובה מאוזנת הוא חיובי, אבל מה זה עוזר עכשיו לקפריסאים כאשר הם בין הפטיש הגרמני לסדן הרוסי? מישהו אמר דומינו?...
- 3.רמי 20/03/2013 11:39הגב לתגובה זועל ארבעה בנים ........עופר, רשע, תם ושאינו יודע לשאול. עופר הוא החכם שכתב על הנעשה בצורה ברורה מותמיד.
- 2.בנג'מין גראהם 20/03/2013 11:38הגב לתגובה זויש לי חשש שקפריסין עוד תגרום לצרות, זה הניצוץ הקטן שיכול להדליק מדורה
- 1.RM 20/03/2013 10:54הגב לתגובה זולמעט המהמורה התורנית קפריסין, היינו בסרט הזה כבר ואנחנו יודעים איך בד"כ זה נגמר, כל שאר הפקטורים מצביעים על המשך התאוששות בשוק המניות לפחות בטווח הקצר (אחרי משחקי הפקיעה) בקיצור אהבתי את הטור השפוי.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
