בין דובים ושוורים מפריד רק הפחד

עידו צביקל, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, מתייחס למגמה הנוכחית בשוק ההון האמריקני. האם העליות האחרונות ימשיכו לשבור שיאים נוספים, או שהתיקון קרוב מתמיד?
עידו צביקל | (5)

בתקופה האחרונה מדדי המניות בארצות הברית חווים את אחת מתקופות העליות הארוכות ביותר בהן חזינו בעשור האחרון. בזמן שכותרות האתרים הכלכליים מדווחים כבר ברמה יומיומית כמעט על עוד שיא שנשבר בשערי המדדים בארצות הברית, עולה שוב השאלה האם גל העליות הנוכחי יימשך עמוק לתוך 2013, או שהתיקון נמצא מעבר לדלת?

בזמן שהשוורים ממשיכים לטעון, שהשוק יעלה בזכות המשך השיפור בנתונים הכלכליים בארצות הברית, הריביות הנמוכות בשוק ושיפור במצב הכלכלי במזרח. הדובים לעומתם, רואים את התיקון המתקרב בעקבות המשבר הכלכלי באירופה. חוסר היכולת של הרפובליקנים והדמוקרטים להגיע להסכמות בנושא הגירעון והתקציב וחוסר היציבות הפוליטי ברחבי העולם.

לכל אחד מהצדדים ישנן טענות מבוססות, נציגים בולטים בעולם הכלכלה והפיננסים, כנראה שהצדק נמצא אצל שני הצדדים גם יחד. הבעיה היא שמשקיע לא יכול להיות מהאו"ם וצריך לבחור צד. לכן במצב כיום בזמן שכולם שואלים את השאלה, האם השוק ימשיך לעלות? השאלה שבאמת צריכה להישאל היא האם הסיכונים שקיימים מכל עבר מתומחרים בשוק המניות...

"אין לפחד אלא מן הפחד עצמו" (פרנקלין רוזוולט)

מה זה VIX ואיך מחשבים אותו?

הויקס, או בשמו המלא CBOE Volatility Index, הוא אינדקס המודד את סטיית התקן הגלומה באופציות על המדד S&P500 ב-30 יום הבאים. במילים יותר פשוטות, מדובר במדד שמודד באיזו עוצמה הסוחרים חושבים שהשוק יכול לזוז בחודש הקרוב. מדד ויקס גבוה מעיד על ציפייה לתזוזה גבוהה, ומדד נמוך מעיד על ציפיות לתנודתיות נמוכה. האינדקס לא מצביע על הכיוון בשום צורה.

בפועל, המדד לא אומר לנו האם השוק הולך לרדת או לעלות, אלא מה הצפי של השוק מבחינת התנודתיות. אך צריך לזכור שצפי לתנודתיות מובילה ברוב המקרים למגמה שלילית בשווקים, אחרי הכל - גם לפחד יש מחיר.

מה המצב היום והאם ניתן ללמוד משהו על מצבו של הויקס על השוק?

בתור התחלה צריך לזכור שהויקס לא חוזה את המגמה בשוק, כאמור, אלא רק את הציפיות לתנודתיות בשוק. צריך לזכור שמבחינת השוק תנודות חדות הן דבר שהשוק לא רואה בעין יפה, לכן ציפייה לעליית התנודתיות בשוק מסמלת גם מגמה שלילית לשוק המניות בהסתברות גבוהה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כותב יפה תמציתי ומעניין (ל"ת)
    אסף 18/03/2013 14:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פיני 18/03/2013 12:23
    הגב לתגובה זו
    לא אמרת מאומה.
  • או.סי.די 18/03/2013 16:18
    הגב לתגובה זו
    פיני, התגובות שלך מביכות. צרות עין היא לא תכונה יפה. לפעמים עדיף קצר וקולע מאשר ארוך ומייגע.
  • באמת לא אמר שום דבר שרובינו יודעים (ל"ת)
    22 18/03/2013 14:05
    הגב לתגובה זו
  • pbhn 18/03/2013 22:54
    "בתור התחלה צריך לזכור "..... איזה מין משפט עילג זה?
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.