תרחישי העתיד של Shell הם שילוב של מדע בדיוני וניסיון להשפיע

אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון, מתייחסת לפירסומים האחרונים של חברת האנרגיה הגדולה, Shell. האם זה אומר שהיא חוזרת לאנרגיה סולארית?
אלה פריד | (1)

פוטורולוגיה (חקר העתיד) היא דיסציפלינה מעוררת השתהות, שרבים באקדמיה ומחוץ לה, מסווגים אותה כצורת ביטוי אומנותית ולאו דווקא כעיסוק מדעי. משום כך, הופכת קריאת תרחישים עתידיים ל-50-100 השנים הקרובות, לחוויה מרתקת במיוחד, כאשר על התחזיות חתומה מחלקת האסטרטגיה וחקר העתיד של חברת הנפט הגדולה באירופה, הנסחרת ב-215 מיליארד דולר.

מחלקת האסטרטגיה וחקר העתיד של Shell הוקמה בתחילת שנות ה-70, כאשר חברות הנפט הגלובליות הופתעו משתי מגמות מרכזיות: התעצמותו של קרטל יצואניות הנפט אופ"ק והאג'נדה הסביבתית הירוקה, שהלכה והתחזקה. המחלקה שהוקמה ב-Shell אמנם לא הצליחה לצפות את חרם הנפט הערבי כתרחיש המרכזי, אך העלתה את האפשרות על הכתב כתרחיש משני, שלוש שנים לפני שהוכרז החרם, ובכך העניקה ל-Shell יתרון יחסי בבוא המשבר.

המחלקה, שמפרסמת את התחזיות מזה 40 שנה מעוררת לא מעט סקרנות וביקורת. התחזיות של עתידני Shell לא הצליחו לחזות את מהפכת הטכנולוגית בתעשיית הנפט והגז בכל הנוגע לקידוחי עומק תת-ימיים ושיטות ההפקה של נפט מפצלים (shale). בנוסף, הם לא חזו כי Shell עצמה תצא מפעילות הקידוחים באלסקה כתוצאה מהשלכות אקלימיות ופוליטיות.

עם זאת, כאשר זוכרים שהמטרה העיקרית של הפרסומים היא ליצור אג'נדה, הופכת חווית הקריאה בתרחישים לניסיון מרתק להבחין בין מדע בדיוני לתיאורים שנועדו לעצב את פני התעשייה העתיד.

תרחישי 2013

התחזיות, או כפי שהן מכונות Scenarios 2013 Shell, שפורסמו בסוף פברואר, מתארות שתי חלופות עתידיות עיקריות בתחומי הכלכלה, האנרגיה והחברה. הן כללו השנה לראשונה את התחזית הארוכה ביותר שפורסמה אי-פעם. תרחישי העתיד של Shell זכו השנה לכותרת פיוטית במיוחד: "הרים ואוקיינוס". הם מציגים את שני הקטבים, שנבחרו כמרכזיים להתפתחות הכלכלה והאנרגיה במאה השנים הבאות. הלקסיקון הפואטי משהו, מצביע כמובן על מרכזיות האג'נדה הירוקה ומתקשר היטב למושג ה"קיימות" האופנתי (sustainability) כמו עצם התחזית ל-100 השנים הבאות.

תרחיש "ההרים"

תרחיש זה חוזה עולם בו הצמיחה הכלכלית מדשדשת, המדינות שומרות בקנאות על משאבי האנרגיה הלאומיים שלהם, ומדיניות חוץ ופנים היא שמתווה את מפת הדרכים האקולוגית. בשל היותו צורת האנרגיה הפוסילית הנקייה ביותר למקור האנרגיה המועדף, הופך הגז הטבעי בתרחיש המדובר למחליף עבור הנפט והפחם. לפי תרחיש "ההרים", הביקוש לנפט לתחבורה אמור להגיע לשיאו בשנת 2035, אך דווקא בגלל ההתנהלות הפרוטקציוניסטית של מדינות עתירות אנרגיה, הוא עתיד לפנות לקראת סוף המאה את מקומו לאנרגיה סולארית ולטכנולוגיות מבוססות מימן.

בעולם "ההרים", פיתוחים טכנולוגיים יאפשרו לאנושות לקצץ משמעותית את פליטת גזי החממה משנת 2030 ושיעור הפליטות לאטמוספרה יגיע ל-0 בשנת 2060. האנרגיה הגרעינית תספק רבע מהביקושים הגלובליים.

תרחיש "האוקיינוס"

תרחיש האוקיינוס מתאר עולם משגשג ותנודתי יותר, בו הכלכלה הגלובלית תמשיך לצמוח ותחום האנרגיה יישלט ע"י כוחות השוק. עולם זה יהיה פתוח יותר, אך גם מסוכן, ויסבול מאי-שקט פוליטי וחברתי. בתרחיש זה, הגידול בשימוש באנרגיה האטומית ובגז הטבעי ייעצר בשל התנגדות הציבור על רקע חששות סביבתיים. לפי תרחיש זה, הפחם ימשיך לשלוט בשוק האנרגיה עד אמצע המאה ה-21. התרחיש פסימי יותר ביחס לשמירת האטמוספרה, וצופה כי בשנת 2075 תאפשרנה ההתפתחויות הטכנולוגיות לקצץ רק כ-25% מפלטות גזי החממה. ייצור חשמל נקי יתעכב ב-30 שנה לפחות.

לפי ה"אוקיינוס", גם הביקוש לנפט ימשיך לצמוח עד לשנת 2040 לפחות, ויהווה עוד שנים רבות דלק עיקרי לתחבורה. המעבר לאנרגיית סולאר לפי תרחיש זה יהיה רק במאה הבאה.

יש לציין, כי תחושת התמיהה הרבה, שממלאת לא פעם את קוראי התחזיות של Shell, בייחוד אצל אלה שקוראים אותן בפעם הראשונה, לא נעלמה כנראה מעיני הנהלת החברה. לדברי מנכ"ל Shell, מטרת הפרסום היא בראש ובראשונה לעורר תהודה ולקיים דיון בנושאים הקשורים לאנרגיה בקרב ראשי מדינות, מובילי התעשייה ואנשי אקדמיה, בתקווה שהשיח יביא בסופו של דבר ליצירת תעשייה נקייה ויעילה יותר.

בשורה התחתונה, חברת הנפט הגדולה באירופה צופה בתרחישי העתיד שלה כי האנרגיה החלופית, ובפרט אנרגיית השמש, יהפכו למקור האנרגיה המרכזי בעולם. בפועל, כפי שמיהרה לציין סוכנות הידיעות בלומברג לאחר פרסום תרחישי 2013, הקפיאה Shell לפני שלוש שנים את כל הפרויקטים שלה בתחומי הסולאר, הרוח והתא המימני, ובמקום זאת בחרה להתמקד בביופואל ובאתנול. לאחרונה, בעקבות קריאת האו"מ להפסיק את ייצור האתנול בו הוא רואה איום על הביטחון התזונתי של מיליוני בני אדם, משהו השתנה. כעת נראה האם Shell תחזור לעסוק באנרגיית השמש גם בטווח הנראה לעין.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מישהו ראה את הסרט THE BLUB? (ל"ת)
    tt 10/03/2013 11:08
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.