שוק המניות בישראל - יש גל טוב באופק?
בגלישת גלים יש שלב של המתנה וציפייה לגל הטוב הבא. יושבים על הגלשן, הרגליים במים ומגיעות התקפות של גלים. אתה רואה מרחוק את הגל עולה לאט לאט, מתקרב אליך ואז אתה מסתובב, וחותר כאילו אין מחר על מנת להשיגו. איך אפשר לדעת אם הגל הבא הוא באמת גל טוב? כשאתה יושב עם הרבה גולשים בים ופתאום אתה רואה התקפה מגיעה והרבה גולשים מסתובבים ומתכוננים לחתירה - זה הסימן שכנראה מגיע גל טוב.
במובנים רבים, שוק ההון דומה לסיטואציה המתוארת - אין ספק שבשנים האחרונות היו בו גלים רבים, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות, אך קיימים מספר כלים איתם ניתן לנסות להעריך, האם אותם הגולשים בשוק ההון יסתובבו לגל הבא או לא.
לפי נתוני תיק נכסי הציבור, אשר פורסם על ידי בנק ישראל ומשקלל את כלל החזקות המוסדיים דרך קרנות הפנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות נאמנות ונכסי המשקיעים הפרטיים, בתחילת שנת 2000 תיק נכסי הציבור עמד על כטריליון שקלים. לעומת זאת, נכון לסוף שנת 2012 (אומדן) הוא מסתכם בכ-2.7 טריליון שקלים, גידול משמעותי ביותר.
האחוז הממוצע של החזקת מניות בארץ במהלך השנים 2000-2012 מתיק נכסי הציבור עומד על 17.2%, ועל אף שינוי משמעותי בסכום תיק נכסי הציבור, אחוז המניות בארץ נע סביב הממוצע לאורך השנים. כיום תיק נכסי הציבור מכיל רק 15% מניות בארץ, אחוז הרחוק בכ-2.5% מהממוצע ארוך הטווח.
איך יודעים אם גל טוב נמצא מעבר לאופק?
תחום קרנות הנאמנות הינו כלי מדידה איכותי מאוד לבדיקת תנועות הכספים של הציבור. לפי נתונים המתפרסמים באתר רשות ני"ע, שווי הנכסים הממוצע בקרנות נאמנות מנייתיות בארץ משנת 2008 עד ה-4 במארס 2013 הינו כ-6.5 מיליארד שקלים. נכון לאותו יום, סכום הנכסים שהושקעו בקרנות מנייתיות מסתכם בכ-5.4 מיליארד שקלים. אחוז המניות בארץ מכלל הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות עומד כיום על 2.9% ביחס ל-4.6% בממוצע. מתחילת שנת 2013, ובהמשך למגמה שאפיינה את השוק כבר בסוף השנה שעברה, הוזרמו לקרנות מנייתיות בארץ כחצי מיליארד שקלים בעשרה שבועות. יש לציין, כי החשיפה לקרנות נאמנות באפיק מניות בחו"ל צמחה מתחילת השנה ב-426 מיליון שקלים.
בכתבות הקודמות התייחסנו למגמות אשר מתרחשות בשווקים והשפעותיהם על שוק ההון. תיק נכסי הציבור ושוק קרנות הנאמנות מהווים ככלי נוסף המסייע לקבלת החלטות השקעה. כיום, עולם האלטרנטיבות בהשקעות כולל ריביות נמוכות בכל העולם, תשואות על אג"ח נמוכות היסטורית ומרווחים נמוכים באג"ח הקונצרניות. לכן, להערכתנו, כאשר מסתכלים לאופק עם הרגלים במים, בהחלט ניתן להעריך כי קיים גל טוב בהמשך הדרך.
*הכותב, עופר שבח, מנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ והוא ו/או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחיף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
- 12.הכתבה מעניינת אשר נכתבה בכשרון רב (ל"ת)טוב טוב 07/03/2013 17:43הגב לתגובה זו
- 11.zms 06/03/2013 20:21הגב לתגובה זוהשאלה הנשאלת למרות זאת היא האם ממשלה שתחתוך בהוצאות לא תעצור את ההליך
- 10.ג׳ים קריימר 06/03/2013 13:50הגב לתגובה זולטווח הרחוק השקעה במניות היא הרבה יותר כלכלית והגיונית מאשר באג״ח, למרות גל העליות האחרון במניות, בהסתכלות היסטורית המכפילים עדיין נמוכים לעומת התשואות האפסיות באג״ח. אבל יכול לקחת זמן עד שהגל הגדול יגיע....
- 9.חלקיהו העזתי 06/03/2013 13:50הגב לתגובה זוהעדר הולך לכוון המומלץ על ידי הבנקים ובעלי האינטרסים. ושום מילה על הסיכונים הפוליטיים-צבאיים באזור? שום מילה על אירופה הצולעת עם קביים?
- 8.אבי 06/03/2013 13:44הגב לתגובה זוכבר שנתיים ומאד מרוצה גם מהתשואות וגם מהשרות
- 7.יעקב מרמת גן 06/03/2013 11:53הגב לתגובה זובמנורה יש לי תיק השקעות !!! יש להם תשואות טובות !!!
- 6.ככה פשוט ככה נכון! (ל"ת)רוני 06/03/2013 11:49הגב לתגובה זו
- 5.נדב 06/03/2013 11:18הגב לתגובה זומרענן, כיף לקרוא את עופר שבח
- 4.אחד שמבין 06/03/2013 11:14הגב לתגובה זועצוב לראות שמנהל השקעות "ראשי" מצהיר שהחברה שלו מנורה משקיעה את כספה כמו אחרים שמשקעים את כספם ולא לפי מחקר אמיתי...., אלא "כמו שהגולשים חוזים של בים" אם אחרים חושבים שיש גל אז כנראה יש גל...., גם כן דרך השקעה עצוב....
- 22 06/03/2013 21:32הגב לתגובה זומהסיבה הפשוטה שמערכות כאוטיות רבות משתנים אין טעם לחקור ואין כלים לחקור אותה עדיין ........הכל אשלייה לכן הן הולכים עם העדר לפחות לא היו לבד בנפילה אבל עם הם הלכו נגד העדר והם יפלו לבד זה כבר תהיה בעייה רצינית בשבלם
- עמית מחיפה 06/03/2013 14:07הגב לתגובה זוהוא רק נותן כיוון כללי !! לא נראה לי שאם יש לו איזה נייר ערך ממש טוב על הכוונת הוא יפרסם את זה פה ....
- 22 06/03/2013 21:33פנים
- 3.מסכים 06/03/2013 11:07הגב לתגובה זוכהתשואות נמוכות בכל מקום אחר, הציבור יזרום למניות. אין ברירה אחרת
- 2.גולש מרמת השרון 06/03/2013 10:59הגב לתגובה זוההשוואה מעניינת, רק שבגלישה - אם שאר הגולשים עלו ביחד איתך על הגל, זה בדיוק הסימן שלך לצאת...
- 1.משקיע מפוכח 06/03/2013 10:57הגב לתגובה זוהפיצוח האמיתי הוא לא לדעת מתי להיכנס, אלא לדעת מתי לצאת
- 22 06/03/2013 21:36הגב לתגובה זוזה הדרך בעלת ההסתברות הגבוה ביותר שלך להרוויח. שלא תיפול בכשל הקצר רואי . אף אחד לא יודע לתזמן שוק הכל אשלייה
- חלקיהו העזתי 06/03/2013 13:54הגב לתגובה זוהמון אנשים נשארו עם כוויות לכל החיים כי נכנסו בשוק יקר. הדרך הנכונה היא ללכת נגד הזרם ולקנות בשוק דובי זול ורדום. ואחר כך להמתין בשקט ובסבלנות. כך עושים המשקיעים המתוחכמים.
התרסקות מטוס (צילום מסך)בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.
