שוק המניות בישראל - יש גל טוב באופק?

עופר שבח, מנהל השקעות ראשי, מנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ, מתייחס לשלבים הנכונים בהם יש להשקיע בשוק ההון. כיצד נדע לפעול נכון ועל אילו 'גלים' לעלות?
עופר שבח | (17)

בגלישת גלים יש שלב של המתנה וציפייה לגל הטוב הבא. יושבים על הגלשן, הרגליים במים ומגיעות התקפות של גלים. אתה רואה מרחוק את הגל עולה לאט לאט, מתקרב אליך ואז אתה מסתובב, וחותר כאילו אין מחר על מנת להשיגו. איך אפשר לדעת אם הגל הבא הוא באמת גל טוב? כשאתה יושב עם הרבה גולשים בים ופתאום אתה רואה התקפה מגיעה והרבה גולשים מסתובבים ומתכוננים לחתירה - זה הסימן שכנראה מגיע גל טוב.

במובנים רבים, שוק ההון דומה לסיטואציה המתוארת - אין ספק שבשנים האחרונות היו בו גלים רבים, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות, אך קיימים מספר כלים איתם ניתן לנסות להעריך, האם אותם הגולשים בשוק ההון יסתובבו לגל הבא או לא.

לפי נתוני תיק נכסי הציבור, אשר פורסם על ידי בנק ישראל ומשקלל את כלל החזקות המוסדיים דרך קרנות הפנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל, קרנות נאמנות ונכסי המשקיעים הפרטיים, בתחילת שנת 2000 תיק נכסי הציבור עמד על כטריליון שקלים. לעומת זאת, נכון לסוף שנת 2012 (אומדן) הוא מסתכם בכ-2.7 טריליון שקלים, גידול משמעותי ביותר.

האחוז הממוצע של החזקת מניות בארץ במהלך השנים 2000-2012 מתיק נכסי הציבור עומד על 17.2%, ועל אף שינוי משמעותי בסכום תיק נכסי הציבור, אחוז המניות בארץ נע סביב הממוצע לאורך השנים. כיום תיק נכסי הציבור מכיל רק 15% מניות בארץ, אחוז הרחוק בכ-2.5% מהממוצע ארוך הטווח.

איך יודעים אם גל טוב נמצא מעבר לאופק?

תחום קרנות הנאמנות הינו כלי מדידה איכותי מאוד לבדיקת תנועות הכספים של הציבור. לפי נתונים המתפרסמים באתר רשות ני"ע, שווי הנכסים הממוצע בקרנות נאמנות מנייתיות בארץ משנת 2008 עד ה-4 במארס 2013 הינו כ-6.5 מיליארד שקלים. נכון לאותו יום, סכום הנכסים שהושקעו בקרנות מנייתיות מסתכם בכ-5.4 מיליארד שקלים. אחוז המניות בארץ מכלל הנכסים המנוהלים בקרנות נאמנות עומד כיום על 2.9% ביחס ל-4.6% בממוצע. מתחילת שנת 2013, ובהמשך למגמה שאפיינה את השוק כבר בסוף השנה שעברה, הוזרמו לקרנות מנייתיות בארץ כחצי מיליארד שקלים בעשרה שבועות. יש לציין, כי החשיפה לקרנות נאמנות באפיק מניות בחו"ל צמחה מתחילת השנה ב-426 מיליון שקלים.

בכתבות הקודמות התייחסנו למגמות אשר מתרחשות בשווקים והשפעותיהם על שוק ההון. תיק נכסי הציבור ושוק קרנות הנאמנות מהווים ככלי נוסף המסייע לקבלת החלטות השקעה. כיום, עולם האלטרנטיבות בהשקעות כולל ריביות נמוכות בכל העולם, תשואות על אג"ח נמוכות היסטורית ומרווחים נמוכים באג"ח הקונצרניות. לכן, להערכתנו, כאשר מסתכלים לאופק עם הרגלים במים, בהחלט ניתן להעריך כי קיים גל טוב בהמשך הדרך.

*הכותב, עופר שבח, מנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים ניהול תיקי השקעות בע"מ והוא ו/או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי עניין אישי בנושאי הסקירה. שיווק השקעות אינו מהווה תחיף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    הכתבה מעניינת אשר נכתבה בכשרון רב (ל"ת)
    טוב טוב 07/03/2013 17:43
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    zms 06/03/2013 20:21
    הגב לתגובה זו
    השאלה הנשאלת למרות זאת היא האם ממשלה שתחתוך בהוצאות לא תעצור את ההליך
  • 10.
    ג׳ים קריימר 06/03/2013 13:50
    הגב לתגובה זו
    לטווח הרחוק השקעה במניות היא הרבה יותר כלכלית והגיונית מאשר באג״ח, למרות גל העליות האחרון במניות, בהסתכלות היסטורית המכפילים עדיין נמוכים לעומת התשואות האפסיות באג״ח. אבל יכול לקחת זמן עד שהגל הגדול יגיע....
  • 9.
    חלקיהו העזתי 06/03/2013 13:50
    הגב לתגובה זו
    העדר הולך לכוון המומלץ על ידי הבנקים ובעלי האינטרסים. ושום מילה על הסיכונים הפוליטיים-צבאיים באזור? שום מילה על אירופה הצולעת עם קביים?
  • 8.
    אבי 06/03/2013 13:44
    הגב לתגובה זו
    כבר שנתיים ומאד מרוצה גם מהתשואות וגם מהשרות
  • 7.
    יעקב מרמת גן 06/03/2013 11:53
    הגב לתגובה זו
    במנורה יש לי תיק השקעות !!! יש להם תשואות טובות !!!
  • 6.
    ככה פשוט ככה נכון! (ל"ת)
    רוני 06/03/2013 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נדב 06/03/2013 11:18
    הגב לתגובה זו
    מרענן, כיף לקרוא את עופר שבח
  • 4.
    אחד שמבין 06/03/2013 11:14
    הגב לתגובה זו
    עצוב לראות שמנהל השקעות "ראשי" מצהיר שהחברה שלו מנורה משקיעה את כספה כמו אחרים שמשקעים את כספם ולא לפי מחקר אמיתי...., אלא "כמו שהגולשים חוזים של בים" אם אחרים חושבים שיש גל אז כנראה יש גל...., גם כן דרך השקעה עצוב....
  • 22 06/03/2013 21:32
    הגב לתגובה זו
    מהסיבה הפשוטה שמערכות כאוטיות רבות משתנים אין טעם לחקור ואין כלים לחקור אותה עדיין ........הכל אשלייה לכן הן הולכים עם העדר לפחות לא היו לבד בנפילה אבל עם הם הלכו נגד העדר והם יפלו לבד זה כבר תהיה בעייה רצינית בשבלם
  • עמית מחיפה 06/03/2013 14:07
    הגב לתגובה זו
    הוא רק נותן כיוון כללי !! לא נראה לי שאם יש לו איזה נייר ערך ממש טוב על הכוונת הוא יפרסם את זה פה ....
  • 22 06/03/2013 21:33
    פנים
  • 3.
    מסכים 06/03/2013 11:07
    הגב לתגובה זו
    כהתשואות נמוכות בכל מקום אחר, הציבור יזרום למניות. אין ברירה אחרת
  • 2.
    גולש מרמת השרון 06/03/2013 10:59
    הגב לתגובה זו
    ההשוואה מעניינת, רק שבגלישה - אם שאר הגולשים עלו ביחד איתך על הגל, זה בדיוק הסימן שלך לצאת...
  • 1.
    משקיע מפוכח 06/03/2013 10:57
    הגב לתגובה זו
    הפיצוח האמיתי הוא לא לדעת מתי להיכנס, אלא לדעת מתי לצאת
  • 22 06/03/2013 21:36
    הגב לתגובה זו
    זה הדרך בעלת ההסתברות הגבוה ביותר שלך להרוויח. שלא תיפול בכשל הקצר רואי . אף אחד לא יודע לתזמן שוק הכל אשלייה
  • חלקיהו העזתי 06/03/2013 13:54
    הגב לתגובה זו
    המון אנשים נשארו עם כוויות לכל החיים כי נכנסו בשוק יקר. הדרך הנכונה היא ללכת נגד הזרם ולקנות בשוק דובי זול ורדום. ואחר כך להמתין בשקט ובסבלנות. כך עושים המשקיעים המתוחכמים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.