להיות באפט: עדיף לקנות עסק טוב ביוקר מאשר עסק לא טוב בזול

יוסי פרניק, סמנכ"ל שיווק ומכירות במיטב טרייד, מתייחס לדרכו הייחודית של וורן באפט להגיע לאן למעמדו הנוכחי
יוסי פרניק | (3)

באפט התחיל כאחד מאיתנו - החל מגיל 20, עסק בעיקר בהשקעות בבורסה והפך לאחד מעשירי העולם. למה אנחנו לא מצליחים לחקות את מה שהוא עושה? יש שיטות השקעה רבות ושונות, אין ספק שזו של באפט היא אחת המעניינות, אבל האם היא מתאימה לך? נדון באתגרים בדרך למימוש השיטה, במטרה למפות (כל אחד עם עצמו), על מה ניתן להתגבר בניסיון להגשים את החלום. נדבר גם על האפשרות לשימוש בקיצורי דרך.

העיקרון בבסיס השיטה לא מורכב להבנה - באפט מתמקד ברכישת מניות של חברות טובות שהוא מבין את עסקיהן. הוא קונה את המניות של אותן חברות כשהן מתומחרות בזול ביחס לשווי חברה שהוא רואה (השקעת ערך) ויושב עליהן לרוב למשך זמן ארוך.

"עדיף לקנות עסק טוב קצת ביוקר מאשר לקנות עסק לא טוב בזול"

השלב הראשון והמרכזי בתהליך, הוא למצוא חברה טובה. באפט טוען שהוא לומד חברות לפני שהוא מסתכל על המניה שלהן. לשיטתו, חשוב שנמצא חברה שאנו מבינים את עסקיה ומסוגלים לשרטט את העתיד הכלכלי שלה (כמה רווחים היא תצליח לייצר בעתיד). הוא מחפש חברות עם יתרון תחרותי שצפוי להחזיק לאורך זמן.

בפועל, כמה מאיתנו באמת יושבים ומנתחים חברות לעומק? עולם המדיה בימינו שופע במידע ומוביל אותנו להיעדר מיקוד. הנטייה של רובנו להיגרר ללימוד שטחי של הרבה חברות במקום לימוד מעמיק של מעט חברות. תוסיפו על זה את שגרת החיים הסוחפת, וקיבלתם סיפור סוחט דמעות. אלו שכן החליטו להרים את הכפפה נדרשים לחוש עסקי מפותח, יכולת לקריאת דוחות כספיים וכמובן זמן.

אחרי שמצאנו חברה טובה, צריך להחליט האם המניה שלה יקרה או זולה. לצורך כך אנו נדרשים לבצע הערכת שווי נכונה. לצערי, רק אחוז קטן מאיתנו יודע לעשות את זה כמו שצריך. נניח ולמדת את המתודיקה, זה עדיין לא קל להביא את עצמך לשבת ולקרוא דוחות כספיים, ובטח לא לבצע תמחור של חברה (לדוג' תוך שימוש במודל DCF - היוון תזרים המזומנים העתידי). זה קשה עוד יותר כשמנסים לכמת למספרים גורמים כגון: חוזק המותג, איכות ההנהלה, המודל העסקי לטווח ארוך, היתרון התחרותי של המוצר.

אם להמחיש את הנקודה מזווית אחרת, כמה אנשים נרשמים בשנה לקורס להערכת שווי חברות? כמה נרשמים לקורסים בנושאים אחרים כגון ניתוח טכני, מסחר יומי ועוד? רק בודדים בוחרים באפשרות הראשונה (לא כולל את אלו שבעיקר רוצים לעבור את המבחן). כל הקורסים יכולים להיות מעניינים ותורמים, רובם לא קשורים לשיטתו של באפט.

אוקי, אז הבנו שמדובר בהרבה עבודה ולא מעט מומחיות שנדרשת על מנת לעשות את זה ממש כמו באפט, אבל האם אפשר להצליח ע"י שימוש בקיצורי דרך? יש הרבה כאלו. מדובר במהלך לגיטימי שיכול לקרב אותנו להגשים את החלום. לדוגמא, לבדוק באינטרנט את רשימת ההחזקות של באפט ו"לגנוב" משם רעיונות, להסתמך על המלצות אנליסטים במקום לעשות את העבודה הקשה בעצמי.

נתיב זה מקרב רבים מאיתנו להשקעה נכונה בבורסה, לכן אני בעד. אבל חשוב לזכור שלא מדובר בפיתרון קסם. חלק מהאתגרים איתם תתמודד בבוחרך בקיצורי דרך:

- עצבים מברזל . באחד מראיונותיו, באפט מספר על חברת קוקה קולה שהנפיקה לראשונה מניות בשנת 1919 ב-40 ד' ליחידה. שנה לאחר מכן, המניה נסחרה ב-19 ד'. על פניו מדובר בקטסטרופה של נייר, אבל מכיוון שמדובר בחברה מנצחת, מה שחשוב זה מה שקרה בטווח הארוך. דרך אגב מי שקנה מניית קוקה קולה אחת בהנפקה וביצע reinvestment לדיבידנדים, עשה 5 מיליון דולרים! "מניה יכולה לרדת עקב אירועים שונים ולעיתים קשה לחזות מתי הם יקרו. מה שחשוב זה לקנות חברה טוב, דבר שיתבטא בשלב כזה או אחר במחיר המניה".

- סבלנות והתמודדות עם הנטייה האנושית לממש רווחים מוקדם מדי . "אני משקיע במניה במחשבה שממחר יסגרו את הבורסה ל-10 שנים", "שוק ההון יעיל מאוד בהעברת נכסים מן המשקיע חסר הסבלנות למשקיע הסבלני, "הזמן הוא החבר הטוב של העסקים הטובים", "זמן ההשקעה הטוב ביותר הוא לנצח" (ככה גם לא משלמים מס על הרווחים הלא ממומשים).

- פיזור השקעות . לטענת באפט "גיוון נרחב בתיק ההשקעות נדרש כאשר המשקיעים אינם יודעים מה הם עושים". לרובנו בטוח יותר לפזר את תיק ההשקעות בשביל להגן על עצמנו מקטסטרופה כלכלית שעשויה להיגרם בגין חשיפת יתר לסקטור אחד או חברה בודדת. הדרך הנוחה ביותר להשיג פיזור השקעות היא ע"י מכשירי השקעה כגון ת.סל וקרנות נאמנות, אבל ברגע שקנינו את אלו, נפרדנו מתורתו של באפט.

- היכולת לתזמן את הרכישות . בהתייחס לדוגמאות, באפט הפך לאגדה עוד בחייו, אבל נראה שהוא כבר לא אותו משקיע של פעם. הוא מנהל חברת החזקות ששווה מעל 100 מיליארד דולר (Berkshire Hathaway). לא כל העסקאות שהוא עושה הן במחירי מציאה, מכיוון שקשה לו לשבת לאורך זמן על הר של מזומנים. חשוב להכיר שחלק מהחזקותיו הן במניות בכורה (המקנות זכויות עודפות). נוסף על כך הוא גם מצהיר שהוא לא ימכור חלק מהחברות, גם אם יציעו לו מחיר מעל השווי ההוגן. בנוגע להמלצות אנליסטים, טווח ההשקעה ומרכיב הסיכון שהם רואים, לא בהכרח תואם לכל אחת ואחד. לכן כמשקיע אתה נדרש לעשות ההתאמות לתיק ההשקעות האישי.

לסיכום, מס' מסקנות:

- קל להבין את השיטה של באפט, ליישם אותה כפשוטו זה קצת יותר מורכב.

- מותר להשתמש בקיצורי דרך, אסור להזניח כללי השקעה נוספים.

- זה לא הכל או כלום, ישנן גישות רבות ושונות בעולם ההשקעות.

- בניית תיק השקעות מפוזר לא סותר מתן משקל יתר למניות ספציפיות שאנחנו מאמינים בהן (לא על האמונה לבדה במקרה הזה)

- לשיטתי, החזקה ישירה במניות, היא מרכיב חשוב ביכולת שלנו לייצר לעצמנו ערך כלכלי בערוץ נוסף, ללמוד על עסקים, ללמוד על עצמנו וחשוב לא פחות להשאיר לנו את היכולת לחלום על מה שבאפט הצליח להגשים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ירון 04/03/2013 22:39
    הגב לתגובה זו
    במניות צריך מזל יותר משכל!!...ההשקעה הבטוחה והטובה ביותר:אינפלציה.
  • 2.
    יפה כתבת, חבל שהאתר מעודד תזזיתיות בכל הקשור למניות (ל"ת)
    דן 04/03/2013 16:06
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    22 04/03/2013 15:58
    הגב לתגובה זו
    הוא גם אשלייה באפט הצליח מתוך עשרות אלפים שנכשלו זה היפוך יחס מובהק . מתוך דוחות של חברות אפשר להוציא מעט מאוד אינפורמציה אמינה לכן גם הניתוח הפונדמנטלי לא רחוק מהניתוח הטכני בתועלת שהוא יכול לתת למשקיע שניהם יכולים להיות חרב פפיות(ולא חסרות דוגמאות היסטוריות ) ברוב הכמעט מוחלט ולכן מבחינה הסתברותית הם שואפים ל 0 .
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.