שנת 2013 - שנה של שינויים במוצרי הפנסיה

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של אתר Bizportal, סוקר את השינויים בחיסכון הפנסיוני בישראל
ירון שמיר |

בכל הקשור לתחום החסכון ארוך הטווח, השנה החדשה נפתחה בצל שינויים במוצרי החסכון ארוך הטווח. שינויים אלו שהוכתבו על ידי הממונה על שוק ההון, "משרטטים" שוק מוצרים חדש ושונה שלא הכרנו בשנים האחרונות. לצד מוצר הפנסיה המקיפה, שנמצא בגידול מתמיד בשנים האחרונות החל מחקיקת חוק פנסיית חובה והחובה למשיכת קיצבה, היינו רגילים למצוא גם את מוצר ביטוח המנהלים שנהנה מיתרון של הבטחת מקדם קיצבה מפני שינויים בתוחלת חיים (לכל מי שהמושג מקדם מבטיח תוחלת חיים נשמע לו כסינית מוזמן לבדוק בטורים הקודמים).

שנת 2013 מסמנת כנראה על שינוי במגמה זו עקב שינויים שנכנסו לתוקף מתחילת השנה:

- החל מהשנה הקרובה תוכניות ביטוחי מנהלים חדשות לא יבטיחו יותר מקדם קיצבה אלא ללקוחות בגיל 60 ומעלה.

- החל משנה זו נקבע מנגנון שמאפשר לקופת הגמל, המוצר שכמעט לא נתקלנו בו בשנים האחרונות להפקדה שוטפת, להבטיח כיסויים ביטוחיים למקרה פטירה, אובדן כושר עבודה ושחרור מתשלום פרמיות.

בנוסף לאמור, שונו דמי הניהול בביטוחי המנהלים ובקופות הגמל והושוו. היום, הם עומדים על מקסימום 4% מההפקדות (לעומת העבר שקופת הגמל לא היתה יכולה לגבות דמי ניהול מההפקדות אלא דמי ניהול של 2% מהצבירה בלבד) ועד 1.1% מהכסף הצבור (שירד ל-1.05% בשנה הבאה).

מה ההשפעה על השוק?

אם עד לשינוי זה התחרות היתה בין ביטוחי המנהלים לקרנות הפנסיה, לפי המסתמן כעת, כל עוד לא ישכילו ביטוחי המנהלים ליצור יתרון תחרותי אחר, נשארה הפנסיה המקיפה למצטרפים חדשים כמוצר יחיד במגרש עד למשכורות של פעמיים השכר הממוצע במשק.

מעבר לכך נמצא את ביטוחי המנהלים החדשים ולצידם מצטרף חדש - ישן - קופת הגמל, שבמסגרת השינוי תוכל להציע את אותה חבילה ביטוחית שמציעים ביטוחי המנהלים. כמו כן, ביטול מקדמי הקיצבה למצטרפים חדשים יגרום לכך שהמבוטחים בביטוחי מנהלים, שגם כך כמעט ולא עברו מחברת ביטוח אחת לשניה, איבדו כמעט לחלוטין את יכולת המעבר, עקב העובדה שמוצר חדש שירכשו לא יוכל להבטיח להם מקדם קיצבה כפי שמבטיח המוצר שבידיהם היום, אין ספק שאחוז "שימור" המוצרים הישנים ילך ויעלה.

מה צריך הלקוח לזכור?

פעמים רבות ההחלטות בתחום החסכון הפנסיוני מתקבלות ללא בדיקה והבנה מלאה של המוצר והסביבה העסקית. עקב שינוי התנאים מומלץ על אחת כמה וכמה לכל לקוח בכל נקודת זמן (ובעיקר בתקופות כמו עזיבת עבודה, אבטלה,הגדלת שכר) להתייעץ עם איש מקצוע על מנת לקבל החלטות נכונות ולא לפגוע בתנאים קיימים.

**אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ במוצר פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני ו/או המלצה לביצוע פעולותו/ או יעוץ במוצר פיננסי ו /או ייעוץ מיסוי או יעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות ו /או הקופות המוזכרים לעיל ו/או נמצאים בקשרים עסקים עם החברות המוזכרות.**

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות. 

נחיל רחפניםנחיל רחפנים

אלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב

להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי

עופר הבר |
נושאים בכתבה רחפנים

דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.

להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.

הנחילים שחושבים לבד

רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות. 

הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.

סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון

בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.