עד ההתגוששות הבאה: הסכמת הצדדים בארה"ב על הקיצוצים במשק האמריקני
יממה לאחר תחילת 2013 הושגה הסכמה בין הדמוקרטים והרפובליקנים על מנת להימנע מה- Fiscal Cliff . למרות שההסכמה התקבלה ברגע האחרון, היה די ברור ששני הצדדים יגיעו לאחת כזו, מאחר שהן הדמוקרטים והן הרפובליקנים רוצים להימנע מקיצוצים רוחביים והעלאת מיסים באופן אוטומטי.
בין הצדדים הושגה הסכמה לגבי עלייה מתונה בשיעור המס על ההכנסה למעמד הביניים ועלייה משמעותית יותר לבעלי השכר הגבוה - מיסים על רווחים מנדל"ן, רווחי הון ודיבידנדים. ההסכם המשמר את ההטבות למובטלים, אושר כמעט ללא קיצוץ בהוצאות הממשל.
אך למרות ההסכם, נושאים קריטיים נותרו ללא פתרון ומקבלי ההחלטות דחו את ההחלטות הקשות הלאה למשבר הבא - דבר זה פתח סבב נוסף של דיונים לגבי הורדת ההוצאות של הממשלה והקטנת הגרעון. הדיון האחרון לגבי תקרת החוב התקיים ב-2011, ולאור המשך עליית החוב וטיפול לא מספק בגרעון התקציבי, סוכנות הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי לארה"ב. סוכנות הדירוג חששה שהמערכת הפוליטית לא תצליח להגיע לתוכנית מהימנה וישימה להורדת גובה החוב.
כעת הפוליטיקאים ניצבים בפני החלטה נוספת בחודשיים הקרובים, כאשר הקונגרס יצטרך לקבל החלטה לגבי העלאת תקרת החוב הנוכחית ברמה של 16.4 טריליון דולרים על מנת שהממשל יוכל להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיו. רמת החוב הנוכחית עומדת על 16.394 טריליון ד', כך שיחס חוב לתוצר גבוה מ-100%. כתוצאה מהמצב, משרד האוצר לא יכול לגייס יותר כסף באמצעות הנפקות חדשות. על פי ההערכות, הממשל יוכל עמוד בהתחייבויותיו עד סוף פברואר בלבד. בשביל לעמוד בהתחייבויות בשנה הקרובה יש צורך לעלות את תקרת החוב בכטריליון.
הרפובליקנים ממשיכים להתעקש כי כל העלאת רמת החוב חייבת להיות בשילוב עם קיצוצים בהוצאות הממשל ורפורמות, אולם הדמוקרטים מתנגדים לכך בתוקף. אובמה פנה לרפובליקנים ואמר שאם הם יסרבו לאפשר לממשל לשלם את החשבונות בזמן, התוצאות עבור הכלכלה העולמית כולה תהיינה הרות אסון, הרבה מעבר להשפעה של ה-Fiscal Cliff. הדיונים הרבים רק המחישו, פעם נוספת, עד כמה עמוקים חילוקי הדעות בין הרפובליקנים לדמוקרטים לגבי סוגיית המיסים והוצאות הממשלה.
נראה כי ארה"ב ניצבת שוב מול תהום, והפוליטיקאים ממשיכים לגלגל את הבעיות הלאה במקום להגיע לפתרון כולל ואמיתי לטווח ארוך. כנראה שהמשקיעים לא צריכים לצפות למדיניות חד משמעית ארוכת טווח בזמן הקרוב, וההחלטות שנותרו ללא מענה ימשיכו להוסיף למידת חוסר הודאות בשווקים. השוק מתנהל בתקופה האחרונה באופן חיובי, כנראה מתוך הבנה כי בסופו של דבר תהיה הסכמה בין הצדדים, מאחר וההשלכות של אי הסכמה תהיינה כאמור הרסניות לכלכלת ארה"ב וכלכלה העולמית. לאחר השגת הסכמות. השוק מתנהל באופוריה ונהנה מאווירה חיובית בשל הסרת עננת חוסר הוודאות. לדעתי, למרות היריבות הפוליטית, הצדדים מבינים היטב את משמעות האחריות ומידת ההשפעה על השווקים הגלובלים, לכן תוך הנחה שיהיו הסכמות בין הצדדים ניתן לצפות להמשך מגמה חיובית בשווקים הפיננסים.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIהמטוס מספר 1 של מדינת ישראל
מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה
מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?
אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.
הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה.
מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.
