עד ההתגוששות הבאה: הסכמת הצדדים בארה"ב על הקיצוצים במשק האמריקני

מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תכלית דיסקונט, העוסקת בניהול תיקי השקעות, מתייחסת להסכמים שבין הצדדים בממשל ארה"ב על קיצוצי הכלכלה
מיטל גרשון |

יממה לאחר תחילת 2013 הושגה הסכמה בין הדמוקרטים והרפובליקנים על מנת להימנע מה- Fiscal Cliff . למרות שההסכמה התקבלה ברגע האחרון, היה די ברור ששני הצדדים יגיעו לאחת כזו, מאחר שהן הדמוקרטים והן הרפובליקנים רוצים להימנע מקיצוצים רוחביים והעלאת מיסים באופן אוטומטי.

בין הצדדים הושגה הסכמה לגבי עלייה מתונה בשיעור המס על ההכנסה למעמד הביניים ועלייה משמעותית יותר לבעלי השכר הגבוה - מיסים על רווחים מנדל"ן, רווחי הון ודיבידנדים. ההסכם המשמר את ההטבות למובטלים, אושר כמעט ללא קיצוץ בהוצאות הממשל.

אך למרות ההסכם, נושאים קריטיים נותרו ללא פתרון ומקבלי ההחלטות דחו את ההחלטות הקשות הלאה למשבר הבא - דבר זה פתח סבב נוסף של דיונים לגבי הורדת ההוצאות של הממשלה והקטנת הגרעון. הדיון האחרון לגבי תקרת החוב התקיים ב-2011, ולאור המשך עליית החוב וטיפול לא מספק בגרעון התקציבי, סוכנות הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי לארה"ב. סוכנות הדירוג חששה שהמערכת הפוליטית לא תצליח להגיע לתוכנית מהימנה וישימה להורדת גובה החוב.

כעת הפוליטיקאים ניצבים בפני החלטה נוספת בחודשיים הקרובים, כאשר הקונגרס יצטרך לקבל החלטה לגבי העלאת תקרת החוב הנוכחית ברמה של 16.4 טריליון דולרים על מנת שהממשל יוכל להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיו. רמת החוב הנוכחית עומדת על 16.394 טריליון ד', כך שיחס חוב לתוצר גבוה מ-100%. כתוצאה מהמצב, משרד האוצר לא יכול לגייס יותר כסף באמצעות הנפקות חדשות. על פי ההערכות, הממשל יוכל עמוד בהתחייבויותיו עד סוף פברואר בלבד. בשביל לעמוד בהתחייבויות בשנה הקרובה יש צורך לעלות את תקרת החוב בכטריליון.

הרפובליקנים ממשיכים להתעקש כי כל העלאת רמת החוב חייבת להיות בשילוב עם קיצוצים בהוצאות הממשל ורפורמות, אולם הדמוקרטים מתנגדים לכך בתוקף. אובמה פנה לרפובליקנים ואמר שאם הם יסרבו לאפשר לממשל לשלם את החשבונות בזמן, התוצאות עבור הכלכלה העולמית כולה תהיינה הרות אסון, הרבה מעבר להשפעה של ה-Fiscal Cliff. הדיונים הרבים רק המחישו, פעם נוספת, עד כמה עמוקים חילוקי הדעות בין הרפובליקנים לדמוקרטים לגבי סוגיית המיסים והוצאות הממשלה.

נראה כי ארה"ב ניצבת שוב מול תהום, והפוליטיקאים ממשיכים לגלגל את הבעיות הלאה במקום להגיע לפתרון כולל ואמיתי לטווח ארוך. כנראה שהמשקיעים לא צריכים לצפות למדיניות חד משמעית ארוכת טווח בזמן הקרוב, וההחלטות שנותרו ללא מענה ימשיכו להוסיף למידת חוסר הודאות בשווקים. השוק מתנהל בתקופה האחרונה באופן חיובי, כנראה מתוך הבנה כי בסופו של דבר תהיה הסכמה בין הצדדים, מאחר וההשלכות של אי הסכמה תהיינה כאמור הרסניות לכלכלת ארה"ב וכלכלה העולמית. לאחר השגת הסכמות. השוק מתנהל באופוריה ונהנה מאווירה חיובית בשל הסרת עננת חוסר הוודאות. לדעתי, למרות היריבות הפוליטית, הצדדים מבינים היטב את משמעות האחריות ומידת ההשפעה על השווקים הגלובלים, לכן תוך הנחה שיהיו הסכמות בין הצדדים ניתן לצפות להמשך מגמה חיובית בשווקים הפיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.