עד ההתגוששות הבאה: הסכמת הצדדים בארה"ב על הקיצוצים במשק האמריקני

מיטל גרשון, מנהלת השקעות בחברת תכלית דיסקונט, העוסקת בניהול תיקי השקעות, מתייחסת להסכמים שבין הצדדים בממשל ארה"ב על קיצוצי הכלכלה
מיטל גרשון |

יממה לאחר תחילת 2013 הושגה הסכמה בין הדמוקרטים והרפובליקנים על מנת להימנע מה- Fiscal Cliff . למרות שההסכמה התקבלה ברגע האחרון, היה די ברור ששני הצדדים יגיעו לאחת כזו, מאחר שהן הדמוקרטים והן הרפובליקנים רוצים להימנע מקיצוצים רוחביים והעלאת מיסים באופן אוטומטי.

בין הצדדים הושגה הסכמה לגבי עלייה מתונה בשיעור המס על ההכנסה למעמד הביניים ועלייה משמעותית יותר לבעלי השכר הגבוה - מיסים על רווחים מנדל"ן, רווחי הון ודיבידנדים. ההסכם המשמר את ההטבות למובטלים, אושר כמעט ללא קיצוץ בהוצאות הממשל.

אך למרות ההסכם, נושאים קריטיים נותרו ללא פתרון ומקבלי ההחלטות דחו את ההחלטות הקשות הלאה למשבר הבא - דבר זה פתח סבב נוסף של דיונים לגבי הורדת ההוצאות של הממשלה והקטנת הגרעון. הדיון האחרון לגבי תקרת החוב התקיים ב-2011, ולאור המשך עליית החוב וטיפול לא מספק בגרעון התקציבי, סוכנות הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי לארה"ב. סוכנות הדירוג חששה שהמערכת הפוליטית לא תצליח להגיע לתוכנית מהימנה וישימה להורדת גובה החוב.

כעת הפוליטיקאים ניצבים בפני החלטה נוספת בחודשיים הקרובים, כאשר הקונגרס יצטרך לקבל החלטה לגבי העלאת תקרת החוב הנוכחית ברמה של 16.4 טריליון דולרים על מנת שהממשל יוכל להמשיך ולעמוד בהתחייבויותיו. רמת החוב הנוכחית עומדת על 16.394 טריליון ד', כך שיחס חוב לתוצר גבוה מ-100%. כתוצאה מהמצב, משרד האוצר לא יכול לגייס יותר כסף באמצעות הנפקות חדשות. על פי ההערכות, הממשל יוכל עמוד בהתחייבויותיו עד סוף פברואר בלבד. בשביל לעמוד בהתחייבויות בשנה הקרובה יש צורך לעלות את תקרת החוב בכטריליון.

הרפובליקנים ממשיכים להתעקש כי כל העלאת רמת החוב חייבת להיות בשילוב עם קיצוצים בהוצאות הממשל ורפורמות, אולם הדמוקרטים מתנגדים לכך בתוקף. אובמה פנה לרפובליקנים ואמר שאם הם יסרבו לאפשר לממשל לשלם את החשבונות בזמן, התוצאות עבור הכלכלה העולמית כולה תהיינה הרות אסון, הרבה מעבר להשפעה של ה-Fiscal Cliff. הדיונים הרבים רק המחישו, פעם נוספת, עד כמה עמוקים חילוקי הדעות בין הרפובליקנים לדמוקרטים לגבי סוגיית המיסים והוצאות הממשלה.

נראה כי ארה"ב ניצבת שוב מול תהום, והפוליטיקאים ממשיכים לגלגל את הבעיות הלאה במקום להגיע לפתרון כולל ואמיתי לטווח ארוך. כנראה שהמשקיעים לא צריכים לצפות למדיניות חד משמעית ארוכת טווח בזמן הקרוב, וההחלטות שנותרו ללא מענה ימשיכו להוסיף למידת חוסר הודאות בשווקים. השוק מתנהל בתקופה האחרונה באופן חיובי, כנראה מתוך הבנה כי בסופו של דבר תהיה הסכמה בין הצדדים, מאחר וההשלכות של אי הסכמה תהיינה כאמור הרסניות לכלכלת ארה"ב וכלכלה העולמית. לאחר השגת הסכמות. השוק מתנהל באופוריה ונהנה מאווירה חיובית בשל הסרת עננת חוסר הוודאות. לדעתי, למרות היריבות הפוליטית, הצדדים מבינים היטב את משמעות האחריות ומידת ההשפעה על השווקים הגלובלים, לכן תוך הנחה שיהיו הסכמות בין הצדדים ניתן לצפות להמשך מגמה חיובית בשווקים הפיננסים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?