השפעת מהות הנכס וסביבת המגורים על שווי החברה

אודי קושל, אנליסט נדל"ן וחוב במגדל שוקי הון, מתייחס לעליית שווי חברות הנדל"ן והשפעותיהן על כדאיות ההשקעה
אודי קושל | (3)

חדשות לבקרים אנו קוראים על חברות בכלל וחברות נדל"ן בפרט, אשר מדווחות כי שווי נכסיהם עלה. במקרים של עליית שווי נכסי נדל"ן יש לבחון ולהתעמק במהות הנכס והמגורים לעליית השווי, בכדי להעריך את השפעת השינוי על שווי החברה.

חלק ניכר מאירועי עליית שווי מדווחים בנכסים מניבים, כאשר הסיבה לעליית השווי הינו עלייה בדמ"ש שנגבים בנכסים מניבים ו/או מירידה בשיעור ההיוון, הרי שכנגד עליית השווי יש לבצע התאמה של סעיף המיסים. קיימים מספר מתודולוגיות לגבי הערכה הכלכלית של ההתחייבות האמורה בין אלה שלוקחים כחוב בשווי מלא כיום ובין אלה שמהוונים לתקופה ארוכה, ובכך מקטינים משמעותית את שווי ההתחייבויות.

סיבה נוספת לעליית שווי מהותית מקורה בהליך תכנון, כאשר זה העיקרי והמקובל אשר מעלה בצורה ניכרת את שווי המקרקעין (בין אם מדובר בקרקע או בנכס מניב) הינו הליך של אישור תוכנית בניין עיר (תב"ע), כיצד עליית השווי האמורה משפיעה על שווי החברה? את צד עליית השווי ברור לאור דיווח החברה, אולם מה ההוצאות או ההתחייבויות שנוצרות? עיקר התחייבויות מקורן בחיובי מס ו/או היטלים, אשר השיעור המצטבר שלהם יכול להגיע לאחוז ניכר מתוספת השווי של המקרקעין, להלן עיקרי ההתחייבויות:

- כאמור לעיל גם במקרה הנדון, שלטונות המס גובים את חלקם (כמובן במימוש ולא במועד עליית השווי). כאשר המס (בין אם מס שבח או מס הכנסה) הינו בגין הרווח שנוצר לצרכי מס בעת מימוש הנכס לרוב בשיעור של 25%.

- היטל השבחה שהינו תשלום בשיעור של 50% מתוספת השווי שנוצרה למקרקעין כתוצאה מהשינוי התכנוני. נציין כי תוספת השווי לצרכי היטל השבחה אינה זהה, ומחושבת באופן שונה לעומת תוספת השווי לצרכי המס.

- במידה והבעלות על הנכס הינה של מנהל מקרקעי ישראל והחברה הינה חוכרת או בעלת הסכם פיתוח, אזי יש לבחון את הסכם החכירה או הפיתוח, לרבות באם ההסכם מהוון או לא ומה סוכם לגבי שינויים תכנונים.

בחלק ניכר מההסכמים על החוכר/בעל זכות להסכם פיתוח לשלם למנהל דמי היתר בגובה של עד 51% מתוספת השווי שנוצרה בגין השינוי התכנוני, גם עבור חיוב זה קיים תחשיב נפרד ושונה לעומת אופן חישוב שנעשה לצרכי היטל השבחה ושונה מהחישוב שנעשה לצרכי למס הכנסה. חשוב לציין כי קיימים מנגנוני קיזוז בין התשלום לדמי היתר והיטל השבחה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דוד 10/01/2013 10:37
    הגב לתגובה זו
    אתה בחור אינטלגנט, אבל הכתבה חלשה. אין שורה תחתונה. אבל מה... אחלה תמונה.
  • 2.
    זה לא מיחזור של כתבה שכבר פורסמה בעבר? (ל"ת)
    נשמע מוכר 10/01/2013 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כשאין מה לכתוב לא צריך לכתוב. (ל"ת)
    למה לכתוב 09/01/2013 21:36
    הגב לתגובה זו
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.