מדיניות האוצר מעודדת גיוס כספים - זהירות!
אחת לחודש, מפרסמת יחידת ניהול החוב הממשלתי של משרד האוצר את תוכנית ההנפקות העתידיות שלה לחודש הקרוב, התוכנית מורכבת ממכרזי הנפקות וכן ממכרזי החלף. אין זה סוד שהמדינה מעדיפה לגייס כספים בריבית קבועה ולא צמודה.
במשך שנים נשמרה פרופורציה קבועה בין גיוסי אגרות החוב הצמודות לאלו השקליות, כאשר הגיוס באפיק השקלי מהווה בדרך קבע כ-70% עד 75% בקירוב מסך היקף הגיוס השנתי. שנת 2012 לא שונה, מתחילת השנה גייסה המדינה כ-67.3 מיליארד שקל ע"נ . כאשר מתוכם כ-48.7 מיליארד שקל ע"נ הינם באפיק השקלי והיתרה כ-18.6 מיליארד שקל ע"נ הינם באפיק הצמוד.
כאשר בוחנים את סדרות האג"ח הצמוד בהן גייסה המדינה מגלים כי מתחילת השנה רק 4 סדרות אג"ח השתתפו בגיוסים. המוביל בגיוסים הינו ממשלתי צמוד 517 אשר הונפק בחודש מרץ השנה, סך היקף הגיוס המצטבר בסדרה מיום ההנפקה הינו 8.2 מיליארד שקל ע"נ. אחריו ברשימה, ממשלתי צמוד 922 עם היקף גיוס מצטבר של 7.15 מיליארד שקל ע"נ מתחילת השנה.
עיקר תשומת הלב יש להפנות לטווחי המח"מ של סדרות האג"ח. עיקר הגיוס באפיק הצמוד התבצע במח"מים של 4.5 שנים ו-9 שנים. בעוד שבשאר סדרות האג"ח האחרות לאורך העקום לא בוצעו הנפקות כלל. פעילות זו יצרה ביקושים גבוהים לאגרות החוב לכל אורך העקום הצמוד דבר אשר הוביל לירידת תשואות. חלקו הקצר של העקום הצמוד מתאפיין בתשואות שליליות ובחלקו הבינוני של העקום אנו מתקרבים לתשואות אפסיות.
אל תוך הוואקום והמחסור שנוצר בחלקו הבינוני-ארוך של העקום הצמוד נכנסות אט אט החברות הבורסאיות, אשר מנצלות את העדר ההיצע לצורך גיוסי כספים. בין הראשונות לנצל את חלון ההזדמנויות היתה חברת שיכון ובינוי אשר הרחיבה את סדרה ה' שברשותה בהיקף של למעלה מ- 500,000 שקל. וחב' בראק אן וי אשר הרחיבה את סדרה א' בהיקף של 170 מיליון שקל.
חברות נוספות אשר עתידות להצטרף לגל גיוסי הכספים הינם חב' אשטרום נכסים, ביטוח ישיר מגה אור, דש איפקס ועוד. לאחרונה פורסם כי חברת אלקטרה מתכננת להנפיק סדרת אג"ח בהיקף של 800 מיליון כנגד מגדל אלקטרה בת"א. עוד פורסם כי שלמה אליהו מתכנן אף הוא לגייס אגרות חוב בהיקף של מאות מיליוני לצורך הקטנת המימון לרכישת חברת הביטוח מגדל.
לסיכום: אנו צופים כי רבות תהיינה החברות אשר ינצלו את חלון ההזדמנויות שנוצר לצורך גיוס חוב. יחד עם זאת, על ציבור המשקיעים לבחור בקפידה את הנפקות האג"ח ולהיצמד לחברות בעלות פעילות עסקית איתנה ותזרים מזומנים יציב אשר יוכל לשרת את החוב בצורה טובה. באפיק הצמוד של תיקי ההשקעות אנו מוצאים כי קיים פוטנציאל גבוה לרווחי הון בחלקו הבינוני-ארוך של העקום הצמוד, תוך מתן דגש על מח"מ של 4.5 עד 6 שנים .
- 7.מהיר אבחנה 18/11/2012 23:27הגב לתגובה זומרווח של 400 נקודות בסיס- אחלה קנייה
- 6.אז לקנות או שזה הלוואות לקרן הצבי? (ל"ת)פיקצו 18/11/2012 22:24הגב לתגובה זו
- 5.אז מה יהיה? (ל"ת)פרפרון 18/11/2012 22:22הגב לתגובה זו
- 4.חבר של 18/11/2012 21:04הגב לתגובה זוחושב שהוא הכי חכם אבל תכלס בניתוחים שלו אין שום דבר חדש שלא ידענו
- 3.אביתר 18/11/2012 15:55הגב לתגובה זוהגופים המוסדיים צמאים להנפקות חדשות
- 2.יועץ בסניף 18/11/2012 12:45הגב לתגובה זושוק האגח שלנו דפוק
- 1.אחד העם 18/11/2012 11:40הגב לתגובה זוכסף על הרצפה ,מורווחים כבר 3% מאז ההרחבה
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
