העולם צריך שקט. בין האטה וחשש מצוק פיסקאלי בארצות הברית, משבר חוב וקיפאון כלכלי בגוש האירו, מתיחות סביב אירן והנפט וכעת תגובות נזעמות בעולם המוסלמי - הדבר האחרון שהעולם היה רוצה לדוש בו כעת הינו עימות בין סין ויפן - שתי שכנות, כלכלות ענק, עם היסטוריה של עימותים ומחלוקות מחד, והוכחות לתרומה הגדולה שיכולה להיות לניצול פוטנציאל יחסי הסחר וההשקעות ביניהן מנגד.

והנה, דווקא היום, לאחר שקט יחסי בשבע השנים האחרונות, פורץ עימות חדש בין השתיים, עימות הנמצא בהתהוות וקשה להעריך כיצד ומתי יסתיים. מדובר בהתנגשות חזיתית, יצרית ומתוקשרת בין הכלכלות השנייה והשלישית בגודלן בעולם, אחרי ארה"ב. הסיבה, יפן הודיעה בשבוע שעבר על רכישת שורת איים שלשתי המדינות תביעת בעלות עליהם. הקבינט של זו האחרונה אישר את הרכישה בסך כ-2 מיליארד ין ב-11 בספטמבר. סין הגיבה ואמרה, כי לא תקבל זאת ואזרחיה החלו מיד להפגין ולקרוא להחרמת מוצרים יפניים.

לפי אתר בלומברג, מדובר בעימות החריף ביותר בשבע השנים האחרונות בין שתי המדינות, שיחסיהן ידעו מורדות ועליות בעבר. העימות, גלש במהירות לפסים יצריים וגרר מחאות והפגנות אזרחיות נרחבות. הוא מסכן את הסחר העצום בין שתי המדינות, העומד על 340 מיליארד דולר לפחות - היקף ששילש עצמו במהלך העשור האחרון.

חברות הרכב היפניות היו הראשונות להינזק. סין, כידוע, הינה שוק הרכב הגדול בעולם. חברות כמו Toyota ו-Nissan הודיעו על סגירה זמנית של מספר מפעלים בסין, וחברות אחרות דיווחו על נזקים שנגרמו להן עקב אלימות מפגינים במדינת הענק. כמו כן, האירועים גררו ירידות במדד Nikkei 225 היפני. על מנת להבין את חומרת האירועים, חברות לא מעטות הביעו חשש כי אם ההסלמה תימשך, מכירותיהן בסין תינזקנה אף יותר מאשר בעת רעידת האדמה ביפן לפני שנה וחצי. העימות מתרחש דווקא בתקופה של שגשוג בהשקעות הזרות הישירות של חברות יפניות בסין - לפי נתוני בלומברג מפצות על קיפאון בהשקעות מארה"ב ונסיגה בהשקעות מהאיחוד האירופי.

מצבן של הכלכלות כיום

כלכלת סין, העומדת על כ-7.3 מיליארד דולר, נמצאת היום בהאטה. התמ"ג שלה גדל פחות מ-2% ברבע השני. בארבעת הרבעונים האחרונים גדל התוצר 7.6% והעמיד בסימן שאלה את יכולתה של הממשלה לעמוד ביעד הצמיחה לשנה הנוכחית. סין היא מדינת מחוזות, שקט חברתי נמצא בראש מעיני השלטון המרכזי. הריבית בסין גבוהה (6%) וזו אחת המדינות הבודדות שעוד יכולה להוריד אותה כדי לתמוך בכלכלה המקומית. האינפלציה ירדה במהירות לאזור 2% ומאפשרת לה לעשות זאת, אך עליה לפקוח עין על שוק הדיור המחומם. לכן יכולתה להסתמך לאורך זמן על כלי הריבית מוגבלת.

כלכלת יפן עומדת על כ-5.9 מיליארד דולר. התמ"ג גדל 3.2% בארבעת הרבעונים האחרונים, אך רק 0.2% ברבעון השני. נראה כי ההתאוששות מאז אסונות הטבע האמורים נבלמת. בניגוד לסין, הריבית במדינה עומדת למעשה על 0% ואינה אפקטיבית לעידוד הכלכלה. האינפלציה השלילית (0.4%-) נמוכה בהרבה מיעד האינפלציה (1%). ביפן חוששים היום מדפלציה (ירידות מחירים מתמשכות הנובעות מנסיגה כלכלית).

כאמור, שתי הכלכלות חוות האטה, ושתיהן נדרשו אך לאחרונה לתמיכה של הרשויות. בסין הייתה זו הממשלה שבשבוע שעבר הודיעה על השקעות בתשתיות בסך כ-2% מהתוצר. ביפן נמסר רק הבוקר על הגדלה נוספת של תכנית הרכישות של אג"ח ממשלתיות בסך 10 טריליון ין.

כיום, התלות של יפן בסין גדולה מתלותה של סין ביפן. בשנה שעברה השוק הסיני היה הגדול ביותר עבור הייצוא היפני. לכן, עימות יזיק בעיקר ליפן, אך במצבה הנוכחי גם סין פגיעה ותצא נפסדת.

יתר על כן, שוקי המניות של שתי המדינות נמצאים בבעיה. מדדי MSCI בסין ויפן אמנם ירדו בהתאמה, 11.8% ו-3.3% ב-12 החודשים האחרונים, אך השנה הייתה בהם תפנית לטובה - מתחילת השנה המדד הסיני איבד 1% בלבד והמדד היפני אף עלה 2%. מדד Nikkei 225 עלה מעל 9% מתחילת השנה. לכן, בהינתן רגישותם הגבוהה לזעזועים גיאו-פוליטיים, העימות הנוכחי יהווה מבחינתם נקודת מבחן רצינית ביותר.

על אף הויכוח המדיני, השורשי והרגשי, הרי על רקע האמור לעיל, לשתי המדינות עניין כלכלי וחברתי רב להרגיע את הרוחות. אחרת, הנזק להן ולכלכלת האזור והעולם בכלל יהיה גבוה. לכן, פשרה קרובה הינו התרחיש הבסיסי שאני מייחס לעימות הנוכחי.