לאירופה לא נותר זמן - יורובונד או פירוק הגוש
תכנית הקיצוצים באירופה נחלה כישלון חרוץ שמקורו בשני כשלים - המקדם הקינסייאני הגבוה ועליית התשואות באג"ח הממשלתי של מדינות הפריפריה. לגרמניה לא נותר עוד זמן רב - או שתיקח על עצמה חוב רב או שנתחיל לראות את התפרקות הגוש
תוכנית הקיצוצים בהובלת גרמניה אמורה הייתה להביא ליישור קו באירופה ולאחידות פיסקאלית כשבסופו של תהליך כואב ועתיר קיצוצים אמורות היו מדינות גוש היורו בתוך מספר שנים לעמוד על יחס חוב/תוצר אחיד פחות או יותר. בפועל תוכנית הקיצוצים נחלה כישלון חרוץ משתי סיבות מרכזיות.
הסיבה הראשונה קשורה במקדם הקינסייאני - אותו מקדם שמנבא בכמה יקטן התוצר כתוצאה מצמצום הסקטור הממשלתי. ככול שחולף הזמן מגלים כלכלני אירופה שמקדם זה גבוה מאוד במדינות הפריפריה. זאת אומרת שאם תוכניות המגירה צפו שכל קיצוץ של יורו בסקטור הממשלתי יביא לירידה בתוצר של 0.5 יורו בפועל ההשפעה היא גבוה בהרבה. לעובדה זו השפעה מכרעת על הירידה בתוצר, הגידול המהיר באבטלה ובסופו של תהליך הקושי לצמצם הגירעון.
הסיבה השנייה קשורה לתשואות האג"ח של מדינות הפריפריה. עליית תשואות האג"ח הממשלתי מקשה על ספרד וחברותיה לגייס חוב ולגלגל חוב קיים בעלויות ברות קיימא. שר האוצר הספרדי ביטא זאת בצורה מדויקת כשאמר שבסופו של יום כל הקיצוצים הכואבים שמטילה ספרד על אזרחיה משרתים את תשלומי הריבית ההולכים ועולים ואינם מצמצמים את החוב של ספרד בכלל. כשל זה מוביל למסקנה שללא אג"ח כלל אירופי שיוריד את תשלומי הריבית למדינות הפריפריה אין סיכוי להקטין את החוב.
סבלנות השווקים הולכת ופוחתת
השבוע הגיע האג"ח הספרדי הממשלתי ל -10 שנים לשיא חדש של 7.57% - על רקע החששות שספרד תיאלץ לבקש חילוץ מלא בדומה ליוון ואירלנד כשמחוזות מריסיה וולנסיה דרשו סיוע כלכלי ממדריד במהלך סוף השבוע.
התקשורת הספרדית דיווחה שמחוזות נוספים עשויים לבקש סיוע דומה בשבועות הקרובים ובראשם שני המחוזות הגדולים ביותר: קטלוניה ואנאדולסיה. במקביל שבו החששות ליציאה בלתי מוסדרת של יוון מגוש היורו כשבמהלך השבוע יוון צריכה להוכיח שהיא נוקטת בצעדי הצנע שלקחה על עצמה בכדי להמשיך לקבל את חבילת הסיוע האירופית.
סבלנות השווקים הולכת ופוחתת. אם חילוץ יוון קנה שקט של חמישה חודשים, חבילת הסיוע למערכת הפיננסית בספרד העניקה שקט של בקושי שבועיים. מקבלי ההחלטות הגיעו לנקודת ההכרעה מהר יותר משרצו ולא ברור עוד כמה זמן יוכלו "לבעוט בפחית במורד הרחוב", מאחר והשווקים מגלים חוסר אמון מוחלט במקבלי ההחלטות וההשפעה של הזרמות הכספים הולכת ופוחתת. הורדת אופק האשראי של גרמניה ע"י S&P מלמדת שככול שהזמן חולף גרמניה תיאלץ להשתתף בנטל בצורה אקטיבית יותר - השאלה אם היא רוצה ומסוגלת תענה מהר יותר משחשבנו בתחילה.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
