מלחמת הסוחרים ביום חמישי: זה התחיל ברווח קל של 10%...

אושר טובול, סמנכ"ל מסחר מיטב טרייד ני"ע, מתייחס בטורו לתוצאות הדוחות הרבעוניים של חברת מלאנוקס, והשפעתן על המסחר במניה בפרט ובבורסה בכלל
אושר טובול | (6)

יום חמישי האחרון היה אחד הימים המעניינים ביותר בשנה האחרונה בבורסה בת"א. המחזור היומי עמד על מעל 2 מיליארד שקל, גבוה פי 4 מהממוצע היומי של התקופה האחרונה. מחזור המסחר באופציות היה גבוה מאד ובחדרי המסחר הורגשה דריכות.

הסיבה למחזור המסחר הגבוה הייתה חברת מלאנוקס. החברה המספקת פתרונות תקשורת פרסמה דוחות לרבעון השני, אשר דיווחו על תוצאות חזקות מאד בהכנסות ובשורת הרווח. החברה הכתה את תחזיות האנליסטים וסיפקה תחזית חזקה מאד להמשך. מחיר המניה קפץ לאחר המסחר בארה"ב ביותר מ-50%.

משקלה של מלאנוקס במדד ת"א 25 עמד בבוקר יום חמישי על 6.7%. היא פתחה פער ארביטראז' של 50% על מחיר המניה בישראל, והייתה אמורה להקפיץ את מדד ת"א 25 בכ-3.3%. בנוסף לרוח גבית חיובית מהנאסד"ק הבורסה בת"א הייתה צריכה אף לעלות בצורה חדה יותר.

הסוחרים שהתעוררו בבוקר יום חמישי למשמע הבשורות, נלחמו על הזרמת פקודות הקניה הראשונות במניה בשעה 9:00. עפ"י תקנון הבורסה בת"א, פקודת שער מקסימלית לרכישת מניות עומדת בשלב הטרום פתיחה על עלייה של 35% משער הבסיס. ז"א במידה ויהיו מוכרים מתחת למחיר הנ"ל, המניה תפתח ב-35% ואח"כ תסגור את פער הארביטראז'. הסוחרים שהצליחו להזרים ראשונים את הפקודות, נהנו מתשואה של יותר מ-10% ללא סיכון ממשי. מחזור הפתיחה עמד על 5.5 מיליון שקל והמניה טיפסה תוך שניות בכ-47%.

פעולה נוספת שביצעו חלק גדול מהסוחרים הייתה לרכוש חוזים על מדד ת"א 25, תוך ציפייה שהמדד יעלה מעל 3.5%. אלא שכבר בפתיחת המסחר באופציות, שיקף המדד הגלום עלייה של 2% בלבד. בפתיחת המסחר ניתן היה לראות את מניית מלאנוקס עולה בכ-47% ושאר המניות במדד ת"א 25 צבועות באדום. הפתעה? כשל שוק? מישהו פועל כנגד המגמה?

מלבד מניות ת"א 25 שירדו באופן חד, מדד ת"א 75 עלה במהלך היום בכ-1.5%, דבר שמחזק את התאוריה שניסו לאזן את העלייה במדד ת"א 25 ע"י מכירות אגרסיביות בשאר מניות המדד. בנוסף מניות הארביטראז' שהגיעו עם פער חיובי מחו"ל לא הצליחו לסגור את הפער. במהלך יום המסחר נרשם פער יחסית גבוה בין החוזה הסינטטי למדד המעו"ף.

כבר בתחילת השבוע הקודם ניתן היה להבחין בהטיית השוק מטה. ביום ראשון המסחר נפתח בעליות לאור המגמה החיובית בחו"ל, אבל לקראת סופו השוק ירד בצורה חדה, ללא כל סיבה ובמחזורים זעומים. גם במהלך השבוע השוק נסחר בטריטוריה השלילית.

השמועות לא איחרו להגיע לחדרי המסחר. דובר על שחקן מעו"ף גדול שנתפס עם פוזיציית שורט גדולה. השחקן כנראה הזרים פקודות מכירה אגרסיביות במניות לאורך כל יום המסחר על מנת לא לגרום למדד המעו"ף לעלות באופן חד ואף למנוע מהלך של שורט סקוויז. השוק שריכז בתקופה האחרונה מחזורי מסחר נמוכים מאד של כ-500 מיליון שקל ביום, ריכז מחזור גבוה של 2 מיליארד שקל אשר מתוכם 400 מיליון שקל ריכזה מניית מלאנוקס.

השבוע הנוכחי הינו שבוע פקיעה של האופציות על מדד ת"א 25. קשה לדעת האם אותו השחקן שינה במהלך יום חמישי את הפוזיציה או סגר את החשיפה. ימים אלו הם ימי "בין המצרים", בין אם אתם מאמינים או לא, צריך להיות זהירים בשבוע מסחר זה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שרפון 22/07/2012 14:36
    הגב לתגובה זו
    מה קרה אחד וארבע פתאום קפצתם כנשוך נחש בין המיצרים זו תקופה שבית המקדש חרבוולכן אין מזל בתקופה זו תקופת פורענות צר לי לאכזב אתכם אבל עם ישראל הם מאמינים בני מאמינים
  • 5.
    אגחיסט 22/07/2012 12:20
    הגב לתגובה זו
    מוכרים את תחנות הדלק בארה"ב ויבצעו פדיון מוקדם בספטמבר לפי פארי שכעת על 121. נסחר כעת סביב 85. הזדמנות של פעם ב... לא המלצה. ג.נ. מחזיק.
  • 4.
    אסף 22/07/2012 11:19
    הגב לתגובה זו
    הכותב הוא רב או איש השקעות?
  • 3.
    lepxii 22/07/2012 10:43
    הגב לתגובה זו
    קודם כל - מגבלת 35% היא הזויה ויפה שתבוטל. במהלך הטרום פתיחה היה עיוות ברור (גלום = בסיס, למרות שבסיס לא כלל extra מספר נקודות בשל מגבל 35% ומלאנוקס). מייד אחרי הפתיחה, מלאנוקס עלתה ושאר המניות נלחצו מטה. עד כאן - נראה כמו עיוות טכני שנבע מחוסר התחשבות של מספר גורמים בכלל (הטיפשי) של 35%. אך מנקודה זו ואילך - לא הופיעו קונים על כל המניות שנלחצו בין 0.5% לכ4% מטה. זה כבר איתות שלילי חזק למחיר של מניות אלה - ברגע שאין קונים גם בדיסקונט ברור - זה מראה שאין תמיכה למחיר. בקיצור - מה שנולד כעיוות טכני גרידא, התקבע עם התמשכותו מכיוון שזה הראה שאין קונים.
  • 2.
    אוריה בן דוד 22/07/2012 10:42
    הגב לתגובה זו
    כתבה יפה..ועל זה נאמר "ומכל מלמדי השכלתי"
  • 1.
    ערן 22/07/2012 10:28
    הגב לתגובה זו
    מ הזה השטויות האלו? שיעור בתורה וקבלה 3? ככה אתם מנהלים את הכספים? לפי "בין המצרים", "ספירת העומר" ו"עצות" מרבנים? יש לסגור את הגוף הזה באופן מידי, יש לנו מספיק עבדי אלילים בארץ שחיים על חשבונו, לא צריך כאלו גם בבורסה ובהשקעות!
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.