ניתוח

הדרך להכות את השוק: הנה האסטרטגיה של היגנס - 'כלבי הדאו'; ומי הם בת"א?

ברקע לחולשה המתמשכת בשווקים, ינון אריאלי מתייחס בטורו לאסטרטגיה שבולטת דווקא בתקופות קשות - צפו ברשימת המניות
ינון אריאלי | (10)

אחת מאסטרטגיות ההשקעה הרווחיות והוותיקות ביותר שאני מכיר, היא שיטת כלבי הדאו (Dogs of the Dow), שהגה מייקל היגנס בתחילת שנות ה-90. באסטרטגיה זו אתם קונים בתחילת כל שנה את 10 המניות מתוך מדד הדאו ג ונס בעלות תשואת הדיבידנד (הדיבידנד השנתי שחולק ביחס למחיר המניה) הגבוהה ביותר בשנה האחרונה. כל דיבידנד שאתם מקבלים צריך להיות מושקע בקניית יחידות נוספות מהמניות שחילקו אותו. בסוף השנה עליכם למכור את המניות ולקנות עשיריית כלבים חדשה.

הרעיון מאחורי האסטרטגיה אומר שחברות גדולות לא יכולות להיסחר לאורך יותר מידי זמן עם תשואת דיבידנד גבוהה מהממוצע בשוק. בנוסף, מדובר בחברות מובילות שוק בעלות מימדים עצומים, מה שמוביל אותן לתנודתיות מחירים נמוכה יותר בהשוואה לשוק המניות כולו.

למעשה, אפשר להסתכל על המניות האלו כמו על אג"ח קצרות טווח, המשלמות ריבית קבועה (תשואת הדיבידנד), אולם עם פוטנציאל לרווחי הון גדולים יותר משל אג"ח. לכן האסטרטגיה עשויה להתאים גם למשקיעים שמעוניינים בחשיפה לשוק המניות, אבל לא בנויים לנסיעה על רכבת ההרים של מדדי המניות הקטנות יותר.

היום, תשואת הדיבידנד הממוצעת של החברות האמריקניות הגדולות גבוהה מתשואת האג"ח האמריקניות, ולי באופן אישי אין ספק שהשקעה במניות עדיפה על אג"ח בתנאים הנוכחיים. עם זאת, מכיוון שמדובר בחברות ענק שלא חוות ירידות בדרך כלל או עליות מחירים דרמטיות מידי בפרקי זמן קצרים, אי אפשר לצפות מאסטרטגיה כזו להכות את שוק המניות בפער גדול מדי.

למרות האמור, מאז שהוצגה לראשונה לפני כ-21 שנה, תיק כלבי דאו הניב תשואה שנתית ממוצעת של 11%, כ-2% מעל המדדים האמריקנים המובילים - לא רע. מה שיותר מעניין, הוא שהאסטרטגיה עובדת ככל הנראה טוב יותר בשנים בהן השוק מדשדש או יורד. כך למשל, בשנים 2000-2002 כלבי הדאו הניבו תשואה ממוצעת חיובית של כ-7% בעוד השוק האמריקני צלל למטה. בשנתיים האחרונות השיטה הניבה 16.3% ו-20.5% בהשוואה למדד הדאו ג'ונס שהניב 8.4% ו-14.1%, ולמדד ה- S&P500 שהניב 2.1% ו-15.1% באותן שנים. תשואה עודפת משמעותית.

אם אתם רוצים ליישם את האסטרטגיה היום, כלבי הדאו לנקודת הזמן הזו הם: AT&T, וורייזון, מרק, פייזר, ג ונסון אנד ג ונסון, פרוקטור אנד גמבל, שברון, DuPont, ג'נרל אלקטריק וג'י פי מורגן. רובן חברות גלובליות שצפויות להמשיך לצמוח, להרוויח ולחלק דיבידנדים יפים גם אם הכלכלה האמריקנית תמשיך לגמגם.

ומה קורה בת"א?

למי שדווקא בעניין של מניות ישראליות, אתם מוזמנים להציץ על עשרת כלבי ת"א 25: אלביט מערכות, אסם, בזק, גזית גלוב, דלק קבוצה, חברה לישראל, טבע, כיל, סלקום ופרטנר. את רובן תמצאו במדד תל-דיב, הכולל את המניות הגדולות ביותר אשר תשואת הדיבידנד השנתית המינימלית שלהן הייתה 2% בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות.

מובן שלא כל המניות ברשימה נראות מבטיחות. לדוגמא, תשואת הדיבידנד הגבוהה של חברות הסלולר ככל הנראה מטעה. הרווחים שלהן הולכים להתכווץ בהדרגה בשנים הקרובות לאור הכניסה של המפעילים החדשים ובעקבות התגברות הרגולציה כנגדן, והדיבידנדים צפויים להצטמצם בצורה משמעותית. מצד שני, יכול להיות שגם המניות שלהן ירדו למחירים נמוכים מדי. זהו החיסרון העיקרי של האסטרטגיה - קושי פסיכולוגי לרכוש מניות של חברות שיש עננה מסוימת על הפעילות שלה. אבל, בשביל להצליח בשיטה הזו צריך לעצום עיניים ולהתמיד בשיטה לפחות מספר שנים, אחרת זה לא יעבוד.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    טור פנטסטי. האם יש IETF כלשהו שמבצע את האסטרטגיה הזו? (ל"ת)
    זיו 01/07/2012 16:47
    הגב לתגובה זו
  • תבדוק ב- INBEST (ל"ת)
    doty2 02/07/2012 13:05
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    משקיע כבד 29/06/2012 15:29
    הגב לתגובה זו
    כמה אפשר לומר זאת....
  • צודק לגמרי- אלי מלכי טוען זאת כבר שנים בבלוג שלו (ל"ת)
    doty2 02/07/2012 13:06
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה אם גל של רציו (ל"ת)
    יניב 29/06/2012 13:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    דורון 29/06/2012 13:02
    הגב לתגובה זו
    תעקבו אחרי האופציה הזאת השבוע זה הבונוס הבאה פיצוץ עולמי
  • 3.
    מי זה ינון אריאלי? (ל"ת)
    גברת כהן 29/06/2012 13:00
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    שאול 29/06/2012 12:14
    הגב לתגובה זו
    אולי רק אלביט וגזית סוג של כלבים לא יותר
  • 1.
    אזרח 29/06/2012 11:13
    הגב לתגובה זו
    שבזק, פרטנר וסלקום חילקו דיבידנדים כתוצאה ממדיניות "חליבה" של בעלי השליטה בכדי לממן רכישות \ להחזיק פירמידת שליטה ולכן הדיבידנדים אינם "טהורים" ואינם בהכרח מעידים על תוצאות עיסקיות טובות.
  • ציון זבורוף 29/06/2012 15:21
    הגב לתגובה זו
    צודק.אך במדינת בזאר בשלנו הכל ייתכן.תסבירו לי בבקשה איך אפשר להבטיח חלוקת דיווידנט,ל3 שנים?כמו בבזק.דיווידנט תלוי בתוצאות עסקיות,במצב החברה,באקלים הכלכלי וכו'
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.