האם מעגל הקסמים כרגיל ייצור טלטלה? הנה פיתרון לעניין

אורית לוין, אנליסטית בנקים וביטוח במזרחי טפחות, סוקרת את שורש הבעיה הכלכלית והאם קיים פתרון שיפסיק את מעגל הקסם?
אורית לוין | (5)

היא אפיק חיסכון נזיל, לטווח קצר (90 יום - שנה), המגן על הכסף ושואף בנוסף להשיג למחזיק בו, ריבית צנועה.

בשנות השגשוג לפני משבר 2008, גייסו בנקים רבים בעולם פיקדונות מקרנות כספיות, בעיקר אמריקניות. אותן קרנות היוו אפיק נזיל, מהיר וזול, עם ריביות נמוכות מאוד. בנקים רבים ניצלו אותן כדי להגדיל את השקעתן בנכסים מסוכנים לטווח ארוך. כשפרץ המשבר, התבררו הקרנות הכספיות כמשענת קנה רצוץ. הן מיהרו למשוך את כספן מכל בנק שעלה חשש לגביו,.

אפילו לאחר אותן משיכות, בנקים רבים עדיין נשענים על קרנות כספיות כמקור נזילות, ועלולים לאבד באחת מיליארדי דולרים. אם כך יהיה, יצטרכו הבנקים לגייס מיידית כספים ממקורות אחרים כדי לשרוד, אך מצוקה זו עלולה לגרום למשקיעיהם ומפקידיהם למהר ולמשוך אף הם את כספם. כך נוצרה מלכודת הנזילות בארה"ב והדבר עלול להישנות במקומות אחרים.

החלטות גורליות והשלכותיהן

בקיץ האחרון היה חשש מהתפרצות משבר נזילות באירופה, לאחר שקרנות כספיות אמריקניות עם נכסים של 655 מיליארד דולר החליטו לצמצם חשיפה ליבשת. חשיפתם לבנקים בכלל, ובצרפת בפרט, צללה אשתקד מ-77 מיליארד דולר ל-2.3 מיליארד דולר בלבד. בנק BNP Paribas, הבנק הגדול במדינה בסך נכסיו, איבד בחודש דצמבר לבדו 3.5 מיליארד דולר שמשכו קרנות כספיות. הבנק חשוף מאוד לחוב ריבוני (10% מהחשיפה, כ-1.6 מיליארד אירו, הם ליוון), לכן יצטרך לבצע גיוסים כבדים כדי לפצות בגין המשיכות שספג (ועלול לספוג בהמשך). אמון המשקיעים בו הולך ומדרדר.

כוסות רוח לחולה מת?

בסוף נובמבר גבר החשש ממשבר נזילות והבנקים המרכזיים של קנדה, יפן, ארה"ב ואירופה השיקו מהלך משותף של הפחתת ריבית החלף על הדולר. זאת כדי להגדיל את היצע האשראי הזמין בעלות נמוכה לבנקים ברחבי העולם ובפרט באירופה.

צעדים כאלה נוטים להתקבל באיחור, לאחר שהמשבר מחריף ויש הרואים בהם תרופה לחולה אנוש, שלא מטפלת בשורש הבעיה, אלא בסימפטום. לכן, אין לפסול תרחיש, בו משבר החוב באירופה מחריף ומתפשט למדינות נוספות, הקרנות הכספיות מושכות שוב את כספן מבנקים אירופים ונוצר משבר נזילות חדש.

סוכנויות הדירוג בארה"ב מורידות לאחרונה את דירוגיהן לבנקים באירופה. מדוח שהוציאה סוכנות פיצ' לפני כשבועיים, עולה כי בשמונה גופים גדולים מהוות הקרנות הכספיות לפחות 3% מההתחייבויות לטווח קצר. סוכנות מודיס התריעה לפני כשבועיים כי תוריד דירוג לחלק מהבנקים. סביר להניח, כי מדובר בבנקים החשופים ביותר לקרנות הכספיות.

מה יקרה כשהדירוג ירד? שוב, בריחת משקיעים, לחץ לגייס הון ובעקבותיו הזרמת נזילות של בנקים מרכזיים. מה ישבור את מעגל הקסמים הזה ומתי? זו שאלת מיליון הדולר היום.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יאיר 08/02/2012 21:48
    הגב לתגובה זו
    חשבתי שלכותבת יש תשובה ולא שאלה. אז למה לה בכלל לטרוח ולכתוב?
  • 4.
    המומחה הסולידי 08/02/2012 14:28
    הגב לתגובה זו
    אורית , כתבה מעניינת מאד , לאחרונה הבנק המרכזי של אירופה הגדיל את מאמציו . האם זה דבר שיכול לשבור את מעגל הקסמים שתיארת.
  • 3.
    מומו 08/02/2012 10:51
    הגב לתגובה זו
    שאני אוהב. שאלה לגבי קפריסין: גם מדינב זו סובלת קשה מהחשיפה ליוון והבורסה שם מרוסקת. לאן צועדת קפריסין? האם גם היא בדרך לפשיטת רגל כמו האחות הגדולה?
  • 2.
    יורם ג' ק 08/02/2012 09:35
    הגב לתגובה זו
    נהניתי מאד לקרוא את המאמר . מה את חושבת שיקרה בעקבות נניח שיון מסכימה ומבצעת את התחייבותיה כדי לקבל את הסיוע לחילוץ (130 מילייארד ) האם מהלך כזה ישפיע על גיוסי הבנקים , האם עלולה להתעורר בעיה נוספת או .....
  • 1.
    מנטליסט 08/02/2012 08:53
    הגב לתגובה זו
    שלום אורית. כמו תמיד, קצר, תכליתי ומעניין. שאי ברכה! שאלה לי אלייך: מה המצב בישראל מבחינה זו? איך תפס המשבר את הבנקים המקומיים? תודה.
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.