הפער האדיר בין ת"א100 לחו"ל - מה צפוי בהמשך?
מתחילת שנת 2012 אנו עדים למגמה חיובית בשוקי המניות בעולם, זאת כתוצאה מנתונים חיוביים ביותר המגיעים מהכלכלה האמריקנית ומעידים על צמיחת הכלכלה המובילה בעולם, ומהנפקות אג"ח מוצלחות של מדינות בסיכון באירופה (צרפת, איטליה וספרד).
לעומת המדדים המובילים בבורסות העולם עלה מדד ת"א 100 מתחילת השנה בכ-3.5%, אך יחד עם זאת הציג תשואת חסר משמעותית מול מדדי מניות מובילים בעולם. הטבלה הבאה מציגה את ביצועי מדד ת"א 100 ומדדים מובילים נוספים בעולם בשנת 2011 ומתחילת שנת 2012:
ניתן לראות שכל המדדים המובילים ירדו בשנת 2011. אולם, בעוד מדד הנאסד"ק השיל מערכו רק 1.8% ומדד הפוטסי 5.55% בלבד, כל השאר השילו מעל ל-10%. מדד ת"א בלט לשלילה עם נפילה של 20.06%, רק המדד ההודי משיג תשואה גרועה ממנו. כאשר משווים את ביצועי מדד ת"א 100 לממוצע המדדים בשנת 2011, רואים שהמדד השיג תשואת חסר של כמעט 5%.
לעומת זאת, מתחילת השנה עלו כל מדדי המניות המובילים, רובם השיגו תשואה חיובית דו-ספרתית. המדד שהשיג את התשואה הנמוכה ביותר מתחילת השנה היה מדד ת"א 100. בהשוואה לממוצע המדדים בשנת 2012 רושם מדד ת"א 100 תשואת חסר של 6.63%.
תשואה כוללת 2011-2012: כאן ניתן לראות שמדד הנאסד"ק בולט לבדו בפסגה. זהו המדד היחיד שהשיג תשואה חיובית מתחילת 2011. בנוסף בולט מדד הפוטסי לחיוב עם תשואה מאופסת בתקופה זו. באופן לא מפתיע מדורג מדד ת"א 100 במקום האחרון עם תשואה שלילית של 17.2%. בנוסף, מדד ת"א 100 השיג תשואת חסר של 26.2% מול המדד המנצח (הנאסד"ק) ותשואת חסר של מעל ל-10% מול התשואה הממוצעת של המדדים.
אני סבור כי הסיבה העיקרית לתשואת החסר של מדד ת"א 100 מול המדדים המובילים בעולם הינה חשש המשקיעים מפני ההשלכות של תקיפה אפשרית של ישראל את אירן בחודשים הקרובים. בנוסף, ניתן לציין את "אביב העמים הערבי" המאיים על השקט עם מצרים סוריה, וכן את העלאת המס על הבורסה שגורמת לדילול במחזורי המסחר בבורסה הנמוכים גם כך.
כמו כן נמשכת המגמה של משקיעים בקרנות הנאמנות להסיט את השקעתם ממניות בארץ להשקעה במניות בחו"ל (פדיונות של 40 מיליון שקל בקרנות מנייתיות בארץ מול גיוסים של 60 מיליון שקל בחודש ינואר 2012 בקרנות מניות חו"ל). להערכתי, צפוי השוק בארץ להמשיך ולהציג תשואת חסר מול מדדי מניות מובילים בעולם כל עוד לא יחול שינוי משמעותי במצב הגיאופוליטי באזור.
הכותב, סיון ליימן, הינו יועץ השקעות פרטי ומנכ"ל
- 9.קררה 08/02/2012 09:44הגב לתגובה זווזה לא קורה, ולטעמי פוגע בהגיון הפנימי של ההסבר. אשמח להבין מדוע אין ה $ עולה במצב כזה
- 8.אזרח פשוט המס על 08/02/2012 08:34הגב לתגובה זוסיכונים גדולים כל כך בכזה מס גבוה
- 7.מבין 08/02/2012 00:17הגב לתגובה זומאז שנת 2000 המעוף בתשואה של 200% לעומת זאת הנסדק ירד 45% והדאו ללא שינוי כמעט... אז איפה פער התשואות ?
- 6.שום כלום הכל שחקני מעוף שגורפים הון מדישדוש (ל"ת)אריה 07/02/2012 22:15הגב לתגובה זו
- 5.כשכולם פסימיים אני רגוע, תלאביב תעלה חזק השנה (ל"ת)לא מקשיב לאנליסטים 07/02/2012 15:47הגב לתגובה זו
- 4.cleareye 07/02/2012 15:16הגב לתגובה זוהשוק מתמחר את התעלולים, כל משקיע כאן יוכל לספר איך גנבו אותו... הסיבה העיקרית לתשואת החסר היא המניפולציות של בעלי השליטה בחברות כאן. כדי שניתן יהיה להשקיע בשוק ההון צריך מידע אמין. התעלולים החשבונאים כולל חלוקת דוידנדים מחברות בעלות הון שלילי לא ממש אטרקטיביים למשקיעי ערך... ככה זה כאשר הממונה על שוק ההון מאפשר למשל למר תשובה לחלק את " דלק נדלן" כ" דווידנד בעין" ... או לנוחי למכור את פאנדטק לקרן פרטית כאשר בעלי המניות מהציבור יקבלו את " ממוצע מחיר השוק בשלושת החודשים האחרונים" ... כל משקיע כאן יוכל לספר איך גנבו אותו...
- 3.tomy 07/02/2012 13:29הגב לתגובה זובעיית הטיקונים החמורה וההתנהלות הרופסת של מוקדי הכח השלטוניים בארץ הינה בעוכרינו. שוק ההון מתארגן לנוכח אפשרות לקריסת המערכת הפיננסית בארץ. אינני רואה כל הסבר אחר.
- 2.ישראל כנראה יותר חוששת וקשורה למשבר באירופה (ל"ת)נעמה 07/02/2012 12:23הגב לתגובה זו
- 1.ששון גז 07/02/2012 12:00הגב לתגובה זולרבע את המחזור היומי של הבורסה. זו הרי הסיבה העיקרית והשאר בגדול נובעים ממנהץ
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
