זקני שוק ההון והפעילים הוותיקים ביותר לא זוכרים תקופה משעממת כל כך בשוק הישראלי. מבט חטוף למסכי הבורסה, אל עבר מחזורי המסחר במניות, מגלה מחזור יומי מממוצע של 800 מיליון שקל בלבד. מחזורי מסחר נמוכים מורידים את החשק לביצוע פעילות בבורסה המקומית.

במהלך 2011, נחתכו מחזורי המסחר במניות בבורסה בת"א בקרוב ל-50%. השנה החולפת התחילה עם מחזור יומי ממוצע של 2.3 מיליארד שקל, והסתיימה עם מחזור יומי ממוצע של 1.3 מיליארד שקל. המגמה שאפיינה את שנת 2011 ממשיכה לעבר שנת 2012 והמחזורים באחד העם ממשיכים במגמת הירידה. המחזור הנמוך נותן אותותיו גם בשוק האג"ח, המרכז מחזורי מסחר נמוכים.

הסיבות לירידה בהיקפי המסחר רבות, להלן העיקריות שבהן:

- המעבר של ישראל משוק מתפתח לשוק מפותח - כניסתה של ישראל ל-OECD הורידה את המשקל היחסי של הבורסה בת"א ל-0.4% בלבד ממדד השווקים המפותחים. כתוצאה מפעולה זו, הדירו המשקיעים הזרים את רגליהם מהבורסה המקומית וניתן להבחין בפעילות מינורית בלבד.

- העלאת המס בבורסה מ-20% ל- 25% - בהמשך למסקנות ועדת טרכטנברג, עלה שיעור המס על רווחי הון והקטין את פוטנציאל הרווח של המשקיעים. העלאת שיעור המס גורמת למשקיעים לחפש אלטרנטיבות השקעה עם שיעורי מס נמוכים יותר.

- אי הוודאות בעקבות המצב הכלכלי - אי הוודאות שנובעת מהמשבר באירופה והחששות מהתחממות הגזרה עם אירן, גורמות למשקיעים רבים לשבת על הגדר. חלק גדול מהציבור מעדיף לשבת בפיקדונות ומק"מים ולא להיות חשוף לתנודתיות בשוק ההון.

- העברת פעילות מסחר מישראל לחו"ל - בעקבות שיפור בתשתיות המסחר ושיפור הנגישות למסחר בשווקים זרים, בעיקר בבורסה האמריקנית, מעדיפים הגופים המוסדיים והמשקיעים הפרטיים להפנות חלק מהותי מההחזקה במניות לעבר שווקים זרים.

- קונסולידציה בשוק ההון - בשנתיים האחרונות שוק ההון הישראלי עבר מהפך. בתי השקעות ומנהלי תיקים התמזגו או נרכשו, וגרמו לקיטון בשחקנים הקיימים בענף. הקיטון בכמות הפעילים בשוק משפיעה משמעותית על היקפי המסחר.

- התגברות הרגולציה - הרגולציה בשוק ההון ותוכנית האכיפה המנהלית גרמו לחברות רבות להימחק מהמסחר בבורסה. בנוסף, ישנה בקרה על סוג וכמות הפעולות שמבצעים מנהלי תיקים או סוחרים בגופים מוסדיים. לכן כתוצאה מהחשש, הם הפחיתו את רמת הפעילות. דוגמא טובה לכך ניתן לראות במסקנות ועדת חודק. כל פעולה באג"ח קונצרנית ע"י גוף מוסדי, מחייבת את הגוף לבצע מחקר מעמיק על החברה לה הוא מתכוון להעמיד אשראי (ע"י רכישת אג"ח).

- תשואת חסר של השוק הישראלי לעומת השוק האמריקאי - בעקבות המצב הגאופוליטי, האביב הערבי והגרעין באירן, השוק הישראלי מציג תשואות חסר משמעותיות לעומת השוק האמריקני. לכן ההעדפה של המשקיעים הינה להשקיע במדינות עם סיכון נמוך יותר ופוטנציאל רווח גבוה יותר.

- הפסדים ומחיקת תיקים של משקיעים - שנת 2011 לא האירה פנים למשקיע הישראלי. המשקיעים הספקולטיביים ספגו הפסדים גבוהים, חלק גדול מהסוחרים אף מחק את כל ערך התיק, ולכן כמות הפעילים בשוק ההון הצטמצמה.

- המוסדיים נמצאים באחוז החזקת מניות גבוה - הגופים המוסדיים נמצאים כמעט ברף העליון של אחוז ההחזקה במניות מסך שווי התיק. בתקופה האחרונה מדד ת"א 25 נסחר במרווח צר בטווחים 1100-1160 נקודות. לכן עד שהשוק לא יתפוס כיוון, המוסדיים יישארו כנראה ברמת ההחזקה הנוכחית.

- רכישת אג"ח לא סחירות - הטרנד האחרון אצל הגופים המוסדיים הוא להעמיד הלוואות לא סחירות (חסומות למספר חודשים) לחברות תמורת תשואה עודפת. פעילות זו מתבצעת על חשבון רכישות ישירות במסחר ומקטינה את היקפי המסחר בשוק האג"ח הקונצרני.

- סביבת ריבית ואינפלציה חזויה - הציפיות האינפלציוניות והשינויים המזעריים בריבית בנק ישראל, לא משנות את מדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים, לכן אנו רואים פעילות נמוכה בשוק אגרות החוב.

- התגברות המכונות האוטומטיות הפועלות בשוק בת"א - אמנם המכונות תורמות לנזילות גבוהה יותר בשוק בעקבות ריבוי ציטוטים, אבל מנגד הן מגבילות את התנועה של סוחרי היום ומקשה עליהם לבצע את פעילותם. לכן מכונות אלו גרמו לירידה ברווחיות של אותם סוחרים והורידו את היקפי המסחר.

- חששות ממיתון - החשש ממיתון גורם למשקיעים להיות יותר נזילים, לדחות רכישות ולהפחית משמעותית את הסיכון בתיקים. המשקיעים מעדיפים להמתין לסביבה ודאית יותר.

סטיות התקן הנמוכות והשוק המדשדש, מחזקים את המשך ירידת מחזורי המסחר. מספר השחקנים הפעילים בשוק הצטמצם וחשוב שהסחורה בשוק תחליף ידיים. נשאר רק לקוות שהעניין יחזור לשוק ההון ונחזור לימים פעילים וירוקים יותר.