יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל | (10)
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

אמנם קיימות טענות שיצוא גז טבעי תורם לחיזוק מעמדה המדיני של ישראל במזה״ת ויש להניח שזו טענה נכונה, אולם בערבון מוגבל. במשך עשרות שנים לישראל הסכמי שלום עם מצרים וירדן שלא נפגעו כהוא זה מכך שישראל לא סיפקה גז טבעי לאותן מדינות, וזה מצב שיכול היה להימשך עוד עשרות שנים ויחזור להתקיים מחדש בעוד כ-25 שנה, כאשר הגז הטבעי יאזל, במידה והוא ייוצא בכמויות גדולות. מעבר לכך, לרוב, מדינות אינן ממהרות לעשות שימוש בנשק האנרגיה כנגד יריבותיהן. כך למשל טורקיה, שאסרה על מסחר עם ישראל בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר, לא העזה לגעת בצינור הנפט העובר בשטחה ומספק דלק מאזרבייג׳אן לישראל. הסיבות נעוצות בגיאופוליטיקה סבוכה של מגזר האנרגיה. כך למשל יכול להיווצר מצב שבו במידה ויתלקח עימות בין ישראל למצרים, או בין ישראל לירדן, תימשך אספקת הגז הטבעי מישראל למדינות אלה. הסיבה העיקרית לכך היא שישראל אינה ריבונית בעסקי האנרגיה. הריבונות נמצאת בידי שברון והממשל האמריקני.

(למלחמת אוקראינה היתה השפעה על סחר באנרגיה בין רוסיה לאירופה, וארה״ב הטילה לאחרונה סנקציות על יצוא נפט מרוסיה, אולם אלה הם אירועי קצה).

ישראל איבדה את עצמאותה האנרגטית לשברון/הממשל האמריקני, גם כאשר לא דרשה בתחילה מנובל אנרג׳י, וכיום משברון, להכשיר כוח אדם מקומי שיוכל לנהל ולתפעל את אסדות הפקת הגז הטבעי. לפחות 20 שנה אחרי שמשק הגז המקומי החל להתפתח, עדיין אין אף חברה ישראלית שיכולה לתפקד כמפעילה וכל הפעילות הישראלית מתחילה ומסתיימת בפיננסים ובספקולציות. השותפות ניו-מד אנרג׳י, השותפה במאגר לווייתן, העסיקה בסוף 2024 24 עובדים; ישראמקו השותפה בתמר, מדווחת שהיא מעסיקה ״מספר עובדים.״ לשאר הספקולנטים המשקיעים בחברות האנרגיה, בייחוד בתמר פטרוליום, בוודאי שאין שאיפה להגיע ליכולת פעולה כמפעילה ואין שאיפה לבצע חיפושים. על אף שלפני שנתיים התפרסמו תוצאות קול קורא לחיפושי גז, אף אחת מהקבוצות הזוכות לא הודיעה על לוח זמנים לביצוע חיפושים (נכון, היתה מלחמה).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הכותב נשמע כמו מירב מיכאלי לשמור את הגז באדמה (ל"ת)
    אנונימי 16/11/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איל 11/11/2025 11:11
    הגב לתגובה זו
    מחכים למשיח שישבור עול גויים מעל צווארינו
  • 7.
    גיקוב 11/11/2025 02:04
    הגב לתגובה זו
    עשו בכאילו להיות מפעיל היחידי שניסה היה איתן גם זה היה בדיחה שותפיפ פאסחביים נהנים משכר דרטוריון דמי ניהול עם כמה יועצים שזורקים להם בוטנים..המבין יבין
  • 6.
    עליבאבא 10/11/2025 19:31
    הגב לתגובה זו
    אם אמריקאים לוחצים למכור אין בעיהאבל תמורת זהב
  • 5.
    בעוד 25 שנה באיזה אנרגיה ישתמשו (ל"ת)
    מדען מימן 10/11/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
  • אנונימי 11/11/2025 00:02
    הגב לתגובה זו
    עברו סלולארית
  • 4.
    צלאל! הסכם הפסקת האש התאימה לדרישות של נתניהו ואז טראמפ כפה את ההסכם (ל"ת)
    פראבדה 10/11/2025 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דר קיר 10/11/2025 06:45
    הגב לתגובה זו
    בעוד 20 שנה במדינות המפותחות כולל ישראל רב הייצור יהיה מאנרגיה גרעינית. כל יחידת גז שלא תמכר תשאר באדמה וחבל.
  • 2.
    בא 10/11/2025 05:33
    הגב לתגובה זו
    םאוקטובר תפתח טלוויזיה ונסה להפעיל את מה שיש לך בין האוזניים לדוגמה החמס גם הוא מתנגד למדינה פלסטינית ולכן .......אנחנו צריכים מדינה פלסטינית כמו שאדם צריך סרטן .. מנסים לדחוף שתי מדינות עויינות ברצועה של 45 קמ בין הים לירדן!!
  • 1.
    כתבה נכונה מאוד ! הישראלים אלופים בלקשקש . תכלס לא מייצרים כלום (ל"ת)
    אנונימי 10/11/2025 00:09
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.