הישראלית שמובילה ב-S&P500: למה השקעה בצ'קפוינט עדיפה על אפל?
מאז תחילת 2013 הכותרות בתקשורת הבהירו כי הביקוש לטלפוניה חכמה ושאר צעצועי העברת האינפורמציה מתחיל לרדת, "העולם כבר רוויי באלו" הסבירו הפרשנים והמומחים. והנה ל-2013: מכירות הטלפונים החכמים עברו (בפעם הראשונה) את רף מיליארד יחידות (1,104,200,000 יחידות) - 38.4% יותר מאשר ב-2012. גם טלפונים אלחוטיים "לא חכמים" עשו חיל עם 1.8 מיליארד יחידות נמכרו 4.8% יותר מאשר ב-2012, זאת למרות שהפרשנים החליטו ממזמן שהמכירות שלהם "צוללות". הבעיה עם הפרשנות והפרשנים, שכל טמבל יכול לפרשן מהגיגי לבו ולהפיצם באמצעות כותרות ברשת סביב כדור הארץ, עד שהנתונים האמיתיים מופיעים רשמית. לאחר מכן ממילא שוכחים מה שפרסמו.
הנקודה המעניינת היא חלוקת השוק בין היצרניות - הקבוצה שעלתה בגדול ב-2013 הייתה קטגוריית ה-Others. כלומר, יצרניות שאינן נכללות בין חמש הגדולות (סמסונג, אפל, LG, Huawei ו-Lenovo). אלה האחרונות מכרו יחדיו 60.8% מסך כל הטלפונים החכמים שנמכרו, כשסמסונג מובילה עם למעלה מ-31%. ה-Others מכרו 39.2%. מבין החמש רק אפל הפסידה נתח שוק, וירדה מ-18.7% ל-15.3%. מקוריאה הדרומית יצאו למעלה מ-36% מכל הטלפונים החכמים. הצומחות המהירות ביותר הן Lenovo ו-Huawei הסיניות ו-LG הקוריאנית. מבחינת הטלפונים האלחוטיים הרגילים, "המלכה" לשעבר נוקיה נשארה עם 13.8% בלבד (ירידה של למעלה מ-28% בשנה). גם כאן בלטה קבוצת ה-Others כשעלתה לייצור של יותר מ-46%. סמסונג מובילה גם כאן עם 24.5% מהמכירות.
מה המסקנה מהמספרים?
ראשית, להמשיך ולהתעלם מהכותרות - IDC מוציאה סקר רשמי כל רבעון. שנית, יש לזכור שאם אפל או נוקיה בירידה זה לא מצביע על האטה, אלא על תחרות שגדלה. שלישית, יש לנסות ולאתר ספקיות לאורך שרשרת הייצור עם פוטנציאל צמיחה מבטיח. רביעית, זו פשלה שמישראל לא יצאה אפילו "מעצמה" אחת לאורך שרשרת הייצור. זו בושה וחרפה ואנחנו משייכים זאת אך ורק ל"תרבות האקזיטים". אגב, על פי IDC וסוכנויות מחקר שהם מקבצים, שירותי IT וטלפוניה חכמה ימשיכו לצמוח מהר גם ב-2014, כשבאפריקה תוצג הצמיחה הגדולה ביותר.
אגב, אפריקה היא ללא ספק אזור מעניין להשקעה בשנים הקרובות. אנו מוצאים כי משקיעים שאינם מפנים פינה להשקעה אפריקנית בתיק עושים טעות. נכון, התקשורת מציגה את המלחמות, המחלות והפליטים, אבל הצמיחה הכלכלית ביבשת מהירה תוך תמיכה של השקעות גדולות מסין, יפן ושורה ארוכה של חברות ענק כמו סימנס, ג'נרל אלקטריק. אפילו רשתות הג'אנק והקפה נכנסות בעוצמה. ההשקעה שם רק באמצעות סלים, אל תנסו להשקיע במניות בודדות. הסל שאנחנו עוקבים אחריו הוא ה-FM של מורגן סטנלי, אבל יש אינספור סלים וקרנות.
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צ'קפוינט (סימול: CHKP) עדיין מניית הבסיס הישראלית בתיק ההשקעות שלנו
כאשר לוקחים בחשבון "ערך ריאלי", "פוטנציאל עתידי" ו"שקט נפשי" כמרכיבים בשיקולים, מבלי להוריד מערכן של מניות ישראליות "מרכזיות" שנמצאות בתיק המעקב שלנו (למרות ש-CHKP עלתה "רק" 225% מאז תחילת 2009), צ'קפוינט היא המובילה. נא לזכור שאנחנו מדברים על השקעה סולידית וכלכלית במניות - לא על חלומות וכותרות. הסיבה בגללה צ'קפוינט הייתה ועדיין הנציגה הישראלית הבולטת בתיק שלנו, היא כי אין אפילו חברה אחת עם מאזן, מרווחים, ופוטנציאל המשתווים לה מבין 500 מניות ה-S&P (מלבד אפל (סימול: AAPL)). החברה שומרת לאורך שנים על יחס של למעלה מ-55% של רווח תפעולי למכירות, כמות המזומן למניה אצלה עולה בהתמדה (בסוף דצמבר היו בקופת החברה 3.63 מיליארד במזומן) והיא מצליחה לשמור על רמה גבוהה של חדשנות, יכולת שיווק ואינה יורדת בנתח שוק לאורך זמן. במהלך השנה החולפת צ'קפוינט רכשה מניותיה ב-538 מיליון דולרים, בתקציב 2014 ישנו סעיף על סך מיליארד דולר לצורך אותה מטרה. יכול מאוד להיות שהעקשנות שלא לחלק דיבידנד והאנמיות בתחום ה-M&A בעוכריה, אבל אם עקשנות זו תימשך מישהו ישים לבסוף הצעת רכש גבוהה או שמשקיע מהסוג של אייקן ישים לב לחברה - וזה יגרום למניה להגיע לערכה הכלכלי האמיתי.
מה קורה באפל?
שוב החברה עיצבנה את האנליסטים והפרשנים בוול סטריט, ובעקבות האכזבה המניה נפלה חזק. בואו ונסתכל תחילה על הדוחות האחרונים: המכירות ברבעון עלו ב-6% ל-57.4 מיליארד דולרים, 56.5% מהמכירות באו מה-iPhone ו-20% באו מה-iPad. בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, היא מכרה יותר יחידות בשני המוצרים (6.6% וב-15% בהתאמה). בשל עליות חדות בהוצאות התפעוליות (בעיקר בהוצאות מכירה), הרווח הנקי הסתכם ב-13.07 מיליארד דולרים. בסוף הרבעון היו בקופת החברה 158.8 מיליארד דולרים. השוק לא ציפה לתוצאות טובות יותר - החברה הכתה את קונצנזוס האנליסטים בגדול - היא הרוויחה 14.5 דולר למניה לעומת קונצנזוס של 14.05. נכון לסוף השבוע האחרון, יש אנליסט אחד בהמלצת קניה חזקה, 29 אנליסטים בהמלצת קניה, 10 בהמלצת החזק ו-3 ממליצים למכור. הקונצנזוס הממוצע למחיר היעד עומד על 600 דולר, וכל זה כאשר רוחו של קרל אייקן הגדול מרחפת מעל למניה.
לפיכך, ברור שהבהלה אינה קשור לתוצאות. אפילו העובדות שהחברה לא הגדילה את הדיבידנד ולא הודיעה על הגדלת רכישות מניותיה היו צפויות. גם הדיווח של IDC שהבאנו, המצביע על הפסד נתחי שוק למתחרות, הגיע לאחר הנפילה. המניה אפילו לא הגיבה להודעתו של אייקן (השקיע 500 מיליון דולר נוספים במניות ביום הנפילה). אנחנו עוקבים אחרי זה האחרון מאז השתלט על חברת התעופה TWA ב-1985, הפך אותה לפרטית ולאחר מכן מכר אותה לאמריקן איירליין, ובדרך שלשל לכיסו כמיליארד דולרים. הוא אינו ידוע כמשקיע שעושה שטויות, ההפך. לטענתו יש לאפל כרגע 2 בעיות מרכזיות, דיבידנד נמוך מדי ואין לה מוצר חדש מאז ה-iPod, אותו הוציאה ב-2010. ולמרות זאת, הוא טוען שימשיך לרכוש מניות.
- מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
- אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
אתר trefis שערכה הכלכלי של מניית אפל נאמד היום ב-625 דולר. וקל להסכים אתו. סוחרים ותיקים טוענים שמה שקורה לאפל מזכיר את מה שקרה למיקרוסופט (סימול: MSFT) בזמנו, "היא מאבדת את ה-Mojo (ההילה) שלה". Mojo, כמו ניפטיות, הוא מושג שמתאר משהו שאין לו הסבר הגיוני / כלכלי. נראה שמאז מותו של ג'ובס אבד המוג'ו בדיוק כשם שאבד לטבע (סימול: TEVA) לאחר מותו של הורוביץ. אין לנו ספק שאייקן צודק במאת האחוזים - אם החברה תחלק דיבידנד חד פעמי גבוה ומשם תמשיך במדיניות דיבידנד שעולה, אם תגדיל רכישת מניותיה והכי חשוב, אם תוציא סדרת מוצרים חדשה או תרכוש חברה משלימה גדולה ואם טימותי קוק יתחיל לחיות או יוחלף, אין שום ספק שאפל תחזור ותתעטף שוב באותה הילה. הבעיה היא שלאייקן יש הרבה זמן לנשימה. אנו מאמינים כי יש להמתין. ההיסטוריה מראה שכאשר המוג'ו נעלם לוקח לו המון זמן לחזור. בינתיים צ'קפוינט עדיפה.
- 18.יורם 15/03/2014 10:41הגב לתגובה זואו קי פירסמתם פה שמורגן ממליץ על טבע והתחזית שלו לעלות המניה היא 52$ האם זה אומר למכור - לקנות - מה התחזית שלכם?
- 17.איחטיאנדר 12/02/2014 20:30הגב לתגובה זומה דעתך על זה שלמה? תודה.
- 16.קורא ותיק 04/02/2014 06:57הגב לתגובה זומה אתה אומר שלמה-תיקון או שינוי מגמה?
- 15.גוני 02/02/2014 00:30הגב לתגובה זושלום שלמה, מה דעתך על בבילון ועל הרכישה המתקרבת שלהם?
- 14.אורי 01/02/2014 21:58הגב לתגובה זואין גבול לחוצפה מרווחים כסף למנ לא לתת קצט למשיקעים ראה אפל גנרל אלק ועוד
- 13.שפונדרה מה רע ? 31/01/2014 19:42הגב לתגובה זואוקיי מתעניין. אז נראה שהמספרים שמצאתי בבדיקה מאומתים. אני לא ממש עד הסוף מבין את המודל העסקי שלהם כרגע ואולי כמוני יש עוד שאינם ששים להיכנס למה שאינם מבינים אך הוא עובד. אני מסכים שאין שום דחיפה ויחצנות מאז ההנפקה וזה מכניס את הנייר ל"תרדמת". אגב שפונדרה מה רע - יש גם אנטרקוט מה טוב ! סוף שבוע טוב לך.
- 12.מתענין 31/01/2014 16:10הגב לתגובה זותודה....רק לציין שהדיסקאונט נסגר ממש ביום הראשון למסחר...ומאז עלתה אכן לשיא של 20.39$ בארה"ב ו-6995 בישראל....בשבועות האחרונים ירדה לאיזור בו נסחרת היום=רווח של אחוזים בודדים-ביצוע פושר לחלוטין! לדעתי בדיוק מהסבה שציינתי:האכזבה מחוסר הענין בחברה בארה"ב....ובין השאר אף פרסום מחיי החברה מאז ההנפקה.....אני מקווה שהצלחנו להבהיר את הסוגיה עד תומה....שבת שלום.
- 11.איש הסלים 31/01/2014 12:58הגב לתגובה זושלמה האם כוונתך בכתבה ל iShares MSCI Frontier 100 (FM) ? כמו כן EWJ , האם יפן בכיוון חיובי בשנתיים הקרובות לדעתך ? תודה 1
- 10.שפונדרה מה רע ? 31/01/2014 10:42הגב לתגובה זובדקתי! לפני ההנפקה והרברס ספליט 1:3 שייטה מניית אבוגן במחיר קרוב ל-2000 בארץ. אחרי הרברס ספליט וההנפקה עברה לאזור ה - 6000 עלתה בשיא קרוב ל 7000וצנחה חזרה לכמה אחוזים בודדים מעל מחירה הקודם. מובן שהרברס ספליט בנוי לתוך ההנפקה כי ההנפקה בוצעה כבר לאחר יחס 1:3 המחיר של 14.5$ היה דיסקאונט של 15% בערך על המחיר בבורסה. ככל שאני יכול להבין מנתונים אלו מדובר בעליות סבירות בשנה האחרונה אבל לא משהו לרוץ לספר עליו לנלהב ( אין כאן 40% לא כל שכן מעבר לכך).
- 9.שלמה גרינברג 31/01/2014 08:54הגב לתגובה זוליוסי (6):לא יותר ערה משבע השנים האחרונות. מה פירוש ידוע לך, הרי על זה החלום מההתחלה. מה שלוחץ למטה זה הגיוס ההכרחי הבא ומה שלוחץ למעלה זה התקווה שיעברו עוד שלב בתרופה, תוצאות צפויות בקרוב. אבל זה עדיין חלום רחוק. לצור (8):דעתי על ראדא ידועה
- 8.צור 30/01/2014 21:24הגב לתגובה זושלמה מה דעתך על ראדה האם היא תתאושש בקרוב..?.
- 7.שלמה גרינברג 30/01/2014 20:03הגב לתגובה זולאורי (1): דברתי על כך בעבר , זו החלטת הנהלה ומועצת המנהלים. לברמן (2): מייצגת את התחום ל 3 : היכן ראית השוואה? למתעניין (%) אינך מביך אותי כלל אבל מה לעשות? ההנפקה בניו יורק ב 15.11.2013 הייתה משנית, לפי 14.5 דולר המניה, הערכה עשירה, וזה בכלל לא רע שמאז עלתה ב % 22, הרברס ספליט בנוי לתוך המניה. תפנה להנהלה ותשאל, זכותך. לאיחטיאנדר (5): ראה דעתי מאוקטובר 2013, היא עדיין תקפה http://wallstreet.bizportal.co.il/articles.php?id=196886
- 6.לשלמה ו/או עפרה 30/01/2014 18:53הגב לתגובה זופעילות ערה ותנודתית במניה יש חדשות ? לי ידוע שמפתחת תרופה פורצת דרך בתחום העיניים - מה בדיוק ? אודה מאד על מידע יוסי
- 5.איחטיאנדר 30/01/2014 18:09הגב לתגובה זואשמח לשמוע לדעתך. תודה.
- 4.מתעניו 30/01/2014 16:30הגב לתגובה זומכיוון שחשוב לי לשמוע את דעתך אני מעתיק את תגובתי מהבוקר(בתוספת כמה מילים): 11. מאת מתענין אבוג'ן 05:06 | 30.01 צר לי להביך אותך שלמה,אבל אתה לא בכיוון...המניה הונפקה בארה"ב בנובמבר 2013 ומאז עלתה אחוזים בודדים.....מילת המפתח היא רברס ספליט 1:3.... כמובן שההתענינות במניה קשורה בפעילות של יחסי ציבור וכו' ואני תוהה מדוע ההנהלה שעד כה נראתה לי סופר רצינית כשלה בענין הזה ונראה שלא מפנה כל משאבים לכיוון....אשמח לשמוע איך אתה רואה את מצב הדברים....מה יכול להגדיל את הענין?
- 3.למה ההשוואה היא דווק 30/01/2014 15:46הגב לתגובה זולמה ההשוואה היא דווקא בין צ'קפוינט לאפל?
- 2.שלמה, מה דעתך על תעודת הסל FONE? (ל"ת)ברמן 30/01/2014 15:03הגב לתגובה זו
- 1.אורי 30/01/2014 14:49הגב לתגובה זואולי יש לך תשובה תודה
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg)