מה הבעיה הכי הגדולה של פאוול, ובכלל של כלכלנים?
בסוף השבוע שעבר, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), ג'רום פאוול נאם בכנס הנגידים בג'קסון הול והודיע שהפד ימשיך להעלות את הריבית עד שאינפלציית הליבה תרד ל-2%. הנאום של היו"ר פאוול היה כל מה שאפשר לצפות מנאום של יו"ר הפד. הוא היה ברור, הוא היה תקיף, והוא ניתן בבמה הגדולה ביותר האפשרית עבור נאום של יו"ר בנק מרכזי. כנס הנגידים הוא אירוע שנתי שמושך אליו נגידי בנקים מרכזיים מכל העולם, ולכן גם מרכז עניין תקשורתי עצום. אין שום מקום אחר שבו יו"ר הפד יכול לדבר ולצפות שהדברים שלו יקבלו תהודה גדולה יותר.
למה היה חשוב ליו"ר הפד להגיד את הדברים כל-כך בתקיפות, ולהגיד אותם דווקא בג'קסון הול, זה ברור. בכל מודל של מדיניות מוניטרית יש חשיבות גדולה לציפיות של הציבור בקביעת קצב האינפלציה. מכיוון שאינפלציה היא קצב שינוי המחירים, היא תלויה בשני מרכיבים מרכזיים. הראשון הוא הציפיות של קובעי המדיניות בעסקים, שצריכים לצפות מה הולך לקרות למחירים של המתחרים שלהם, וכמה הציבור יהיה מוכן לשלם עבור המוצרים שלהם. השני הוא הציפיות של הציבור שצריכים לחשוב מה הולך לקרות למחירים בעתיד. כל זמן שאנשים חושבים שהמחירים הולכים להמשיך לעלות, יש להם אינטרס לקנות עוד לפני שהמחירים יעלו. ראינו מה עושות ציפיות מהסוג הזה, כשהרצון לקנות לפני שהמחירים יעלו דחף את שוק הדירות בישראל לעלייה של למעלה מ-100% בעשור.
>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל
לכן ברור שליו"ר הפד יש אינטרס לנסות להשפיע על הציפיות של הציבור. בהגיון של יו"ר הפד, ברגע שהוא מצהיר בנחרצות שהוא יעלה את הריבית כמה שיידרש, גם אם זה יוביל לפגיעה בתוצר ולעלייה באבטלה, הוא מאמין שגם אנשים פרטיים וגם קובעי החלטות בחברות ייקחו את הדברים שלו בחשבון. האנשים הפרטיים צריכים לקחת בחשבון שהולך להיות להם יותר קשה לגייס הלוואות, ושהסיכוי לאבטלה גדל, ולכן כדאי להם להתחיל לחסוך. קובעי מדיניות בחברות צריכים לקחת בחשבון שבקרוב יהיה להם קשה יותר לשכנע את הציבור לשלם יותר על מוצרים, ושגם המתחרים שלהם מבינים את זה.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנקודת המבט של יו"ר הפד, אם כולם מבינים את זה, אז ייתכן שהוא בכלל לא יצטרך להעלות את הריבית, או שהוא יצטרך לעשות זאת רק במעט. הציפיות של הציבור יעשו בשבילו את שאר העבודה.
הבעיה היחידה בסיפור הזה היא שיו"ר הפד מפספס דבר אחד קטן. היחידים שמקשיבים לו הם האנשים בשוק ההון. לכן, בתגובה לדברים של הנגיד, שוק ההון יאט והדולר יתחזק, כי הציפיות לעליית ריבית בארה"ב יגדלו. אבל הציבור וקובעי המדיניות בחלק גדול מאוד מהחברות במשק, בכלל לא מודעים שהנגיד דיבר.
למעשה, רובם, לא יודעים מי זה הנגיד. בסקרים שנערכו בארה"ב, חלק גדול מהמשיבים ענו שהבנק המרכזי האמריקאי (Federal Reserve System) היא שמורת טבע. במחקר שפורסם לאחרונה, ארבעה חוקרים, אוליבייר קויביון, יורי גורדיצ'נקו, אדוארד נוטק, ורפאל שנלה, בדקו עד כמה הציבור האמריקאי מודע להודעות של הפד. בהתחשב בעובדה ששניים מהכותבים עובדים בתפקידים די בכירים בפד, הם מאוד רצו לגלות שלהודעות של הפד יש השפעה גדולה על ההתנהגות של הציבור.
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מהסיבה הזאת, הם התמקדו בהודעה הכי דרמטית שסיפק יו"ר פד בשנים האחרונות, ההודעה של ג'רום פאוול בכנס הנגדיים ב-2020. באותו כינוס, פאוול הודיע כי הפד משנה את המדיניות שלו, ובמקום מדיניות אינפלציה של 2% לשנה, הוא עובר למדיניות של יעד אינפלציה ממוצע של 2%. מכיוון שזאת הייתה הודעה על שינוי מדיניות, היא זכתה לכיסוי מסיבי בתקשורת.
למרות זאת, החוקרים מצאו כי במקסימום, שליש מהאמריקאים שמעו על שינוי המדיניות. רובם לא שמעו על כך ישירות מכלי התקשורת המרכזיים, אלא מחברים, קולגות לעבודה, טוויטר, וכיוצא בזה. בהתאם, התברר שגם המעט ששמעו שהפד משנה מדיניות, לא הבינו מהי המדיניות החדשה. רובם בכלל חשבו שהפד הודיע שהמדיניות שלו היא לשמור את מחירי המניות גבוהים, או שמעכשיו הוא לא ינסה למנוע מבנקים ליפול.
בהתאם, שינוי המדיניות של הפד לא השפיע על הציפיות של הציבור בכלל; הרוב לא ידעו על כך, וגם אלו שידעו, המשיכו להחזיק באותן ציפיות שהיו להם קודם לגבי המחירים, התוצר, והאבטלה. למעשה, גם כשהחוקרים נתנו לאנשים הסברים לגבי המדיניות הקודמת של הפד ולגבי המדיניות החדשה, הציפיות של אנשים נותרו ללא שינוי. או שאנשים לא הבינו את ההסברים, או שהם לא הבינו איך העובדה שהפד מבצע מדיניות ישפיע על מחירים, על תוצר, או על אבטלה.
אז הנאום בג'קסון הול השפיע על הבורסה, אבל צריך לקחת בחשבון שהוא כנראה לא השפיע על מי שיו"ר הפד רצה להשפיע עליו. אז אלא אם כן יהיו הפתעות, הפד יצטרך לבצע יותר מהעלאת ריבית אחת עד שאינפלציית הליבה תחזור ליעד.
ד"ר אביחי שניר
- 7.קמח קאופטו ללא גלוטן של היבואן דיפולמט-45 שח!!לא נורמלי (ל"ת)אור 29/08/2023 23:22הגב לתגובה זו
- 6.שהפ פוגעים בבפרנסת החמדנים חחח (ל"ת)מני 29/08/2023 16:48הגב לתגובה זו
- 5.הבעיה זה שלמה גרינברג שכותב שטויות (ל"ת)יוני 29/08/2023 14:13הגב לתגובה זו
- 4.גולדפינגר 29/08/2023 13:46הגב לתגובה זוהעניין הוא שהפד ודבר בשפה יחודית שמובנת רק ליודעי חן (שוק ההון), הסיפור הזה לא החל עם ג'רום פאוול, זה נמשך כבר מעל 20 שנה עוד מתקופת אלן גרינספן
- 3.dd 29/08/2023 13:09הגב לתגובה זוהריבית עוד תעלה!
- 2.צחי 29/08/2023 12:38הגב לתגובה זווכולם מתחילים להבין שלא האינפלציה מעניינת אותו אלא פגיעה בשוק המניות.
- 1.שי 29/08/2023 12:34הגב לתגובה זותפסיקו עם דקלומים למיניהם. המצב טוב מאד , האינפלציה יורדת, שוק העבודה מתקרר והאיש ממשיך לשקר. אתם לא שמים לב שרמת האמינות של פאול נסדקת וחבל.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
מחשוב קוונטי גטי תמונותמניות הקוונטים טסו באלפי אחוזים - הרווחים עדיין רחוקים
ריגטי קומפיוטינג ו־D-Wave הפכו לכוכבות החדשות של וול סטריט, עם שווי של מיליארדים והכנסות זעומות. המשקיעים מהמרים על העתיד, האנליסטים מזהירים מבועה
ריגטי קומפיוטינג Rigetti Computing -1.72% ו־D-Wave D-Wave Quantum 3.91% הן השמות החדשים שמסעירים את וול סטריט. שתי החברות שוות כיום יותר מיצרנית המרקים הוותיקה קמפבל'ס, אף שההכנסות שלהן מהוות פחות מאחוז מהכנסותיה. כך נראית בורסה שמונעת מציפייה לפריצה המדעית הגדולה הבאה.
הדרך למוצר מסחרי עוד ארוכה
תחום המחשוב הקוונטי נחשב כיום לאחד המסקרנים והמסוכנים בשוק ההון, כאשר החברות פועלות לפיתוח מחשבים בעלי עוצמת חישוב חסרת תקדים, שיכולים לפתור בעיות שלמחשבים רגילים יידרשו להן מיליוני שנים. גוגל הדגימה לאחרונה יכולת כזו, כאשר שבב קוונטי שפתחה פתר בעיה בתוך דקות - משימה שלמחשב־על רגיל הייתה אורכת עידנים. אלא שיש פער גדול בין היתכנות מדעית לבין מוצר מסחרי שמייצר הכנסות. מנכ"ל אנבידיה, ג’נסן הואנג, העריך כי עשויות לחלוף עשרות שנים עד שהטכנולוגיה תניב תוצאות מעשיות. בשוק ההון, לעומת זאת, המשקיעים נוטים להתעלם מהזהרות ולהתרכז בפוטנציאל.
התופעה מזכירה במידה מה את מניות הביוטכנולוגיה, גם שם משקיעים מוכנים להמתין שנים לתוצאות, מתוך אמונה שההשקעות יניבו בסוף תרופה או טכנולוגיה מהפכנית. במקרה של הקוונטום, הכול עדיין תיאורטי: המשקיעים רוכשים מניות על סמך חזון, לא על בסיס נתונים כספיים.
- חברות המחשוב הקוונטי מדווחות - ההכנסות מזנקות, ההפסדים עצומים
- קוונטינום חושפת את הליוס - בדרך למחשב קוונטי מסחרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נשיא ארה״ב טראמפ הציב את המחשוב הקוונטי בעדיפות לאומית, וחברת ההשקעות פידליטי השתתפה לאחרונה בגיוס הון של חברת קוונטיניום, שנערך לפי שווי של עשרה מיליארד דולר. גם ענקיות טכנולוגיה נהנות מהגל: דיווח על פריצת דרך בשבב של אלפאבית הוסיף לשוויה עשרות מיליארדי דולרים בתוך דקות. עם זאת, יש מי שמזהירים מפני בועה. האנליסט טרוי ג’נסן מקנטור פיצג'רלד הסביר כי אם הטכנולוגיה תצליח, זה עשוי לשנות את העולם; אם לא, המניות עלולות להתרסק.
