דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

מה הבעיה הכי הגדולה של פאוול, ובכלל של כלכלנים?

פאוול דיבר בצורה תקיפה בנאום בג'קסון הול, הוא ניסה לומר לציבור 'תפחיתו צריכה אחרת אצטרך להעלות עוד את הריבית', אבל פאוול מפספס - המחקרים מראים שרוב הציבור האמריקאי בכלל לא מודע לנאומים הללו וגם לא מבין את השפה. היחיד שמושפע באמת זה שוק ההון
ד"ר אביחי שניר | (7)

בסוף השבוע שעבר, יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד), ג'רום פאוול נאם בכנס הנגידים בג'קסון הול והודיע שהפד ימשיך להעלות את הריבית עד שאינפלציית הליבה תרד ל-2%. הנאום של היו"ר פאוול היה כל מה שאפשר לצפות מנאום של יו"ר הפד. הוא היה ברור, הוא היה תקיף, והוא ניתן בבמה הגדולה ביותר האפשרית עבור נאום של יו"ר בנק מרכזי. כנס הנגידים הוא אירוע שנתי שמושך אליו נגידי בנקים מרכזיים מכל העולם, ולכן גם מרכז עניין תקשורתי עצום. אין שום מקום אחר שבו יו"ר הפד יכול לדבר ולצפות שהדברים שלו יקבלו תהודה גדולה יותר.

 

למה היה חשוב ליו"ר הפד להגיד את הדברים כל-כך בתקיפות, ולהגיד אותם דווקא בג'קסון הול, זה ברור. בכל מודל של מדיניות מוניטרית יש חשיבות גדולה לציפיות של הציבור בקביעת קצב האינפלציה. מכיוון שאינפלציה היא קצב שינוי המחירים, היא תלויה בשני מרכיבים מרכזיים. הראשון הוא הציפיות של קובעי המדיניות בעסקים, שצריכים לצפות מה הולך לקרות למחירים של המתחרים שלהם, וכמה הציבור יהיה מוכן לשלם עבור המוצרים שלהם. השני הוא הציפיות של הציבור שצריכים לחשוב מה הולך לקרות למחירים בעתיד. כל זמן שאנשים חושבים שהמחירים הולכים להמשיך לעלות, יש להם אינטרס לקנות עוד לפני שהמחירים יעלו. ראינו מה עושות ציפיות מהסוג הזה, כשהרצון לקנות לפני שהמחירים יעלו דחף את שוק הדירות בישראל לעלייה של למעלה מ-100% בעשור.

 

>> מנכ"ל אלביט מערכות, בצלאל מכליס בשיחה על העבר ועל עתיד החברה; מנכ"ל צים, אלי גליקמן יספר על התקופה המטלטלת ועל העתיד; וגם - המניות הטובות  להשקעה על פי דירוג ביזפורטל - הירשמו לוועידה הכלכלית של ביזפורטל

לכן ברור שליו"ר הפד יש אינטרס לנסות להשפיע על הציפיות של הציבור. בהגיון של יו"ר הפד, ברגע שהוא מצהיר בנחרצות שהוא יעלה את הריבית כמה שיידרש, גם אם זה יוביל לפגיעה בתוצר ולעלייה באבטלה, הוא מאמין שגם אנשים פרטיים וגם קובעי החלטות בחברות ייקחו את הדברים שלו בחשבון. האנשים הפרטיים צריכים לקחת בחשבון שהולך להיות להם יותר קשה לגייס הלוואות, ושהסיכוי לאבטלה גדל, ולכן כדאי להם להתחיל לחסוך. קובעי מדיניות בחברות צריכים לקחת בחשבון שבקרוב יהיה להם קשה יותר לשכנע את הציבור לשלם יותר על מוצרים, ושגם המתחרים שלהם מבינים את זה.

 

מנקודת המבט של יו"ר הפד, אם כולם מבינים את זה, אז ייתכן שהוא בכלל לא יצטרך להעלות את הריבית, או שהוא יצטרך לעשות זאת רק במעט. הציפיות של הציבור יעשו בשבילו את שאר העבודה.

 

הבעיה היחידה בסיפור הזה היא שיו"ר הפד מפספס דבר אחד קטן. היחידים שמקשיבים לו הם האנשים בשוק ההון. לכן, בתגובה לדברים של הנגיד, שוק ההון יאט והדולר יתחזק, כי הציפיות לעליית ריבית בארה"ב יגדלו. אבל הציבור וקובעי המדיניות בחלק גדול מאוד מהחברות במשק, בכלל לא מודעים שהנגיד דיבר.

 

למעשה, רובם, לא יודעים מי זה הנגיד. בסקרים שנערכו בארה"ב, חלק גדול מהמשיבים ענו שהבנק המרכזי האמריקאי (Federal Reserve System) היא שמורת טבע. במחקר שפורסם לאחרונה, ארבעה חוקרים, אוליבייר קויביון, יורי גורדיצ'נקו, אדוארד נוטק, ורפאל שנלה, בדקו עד כמה הציבור האמריקאי מודע להודעות של הפד. בהתחשב בעובדה ששניים מהכותבים עובדים בתפקידים די בכירים בפד, הם מאוד רצו לגלות שלהודעות של הפד יש השפעה גדולה על ההתנהגות של הציבור.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מהסיבה הזאת, הם התמקדו בהודעה הכי דרמטית שסיפק יו"ר פד בשנים האחרונות, ההודעה של ג'רום פאוול בכנס הנגדיים ב-2020. באותו כינוס, פאוול הודיע כי הפד משנה את המדיניות שלו, ובמקום מדיניות אינפלציה של 2% לשנה, הוא עובר למדיניות של יעד אינפלציה ממוצע של 2%. מכיוון שזאת הייתה הודעה על שינוי מדיניות, היא זכתה לכיסוי מסיבי בתקשורת.

 

למרות זאת, החוקרים מצאו כי במקסימום, שליש מהאמריקאים שמעו על שינוי המדיניות. רובם לא שמעו על כך ישירות מכלי התקשורת המרכזיים, אלא מחברים, קולגות לעבודה, טוויטר, וכיוצא בזה. בהתאם, התברר שגם המעט ששמעו שהפד משנה מדיניות, לא הבינו מהי המדיניות החדשה. רובם בכלל חשבו שהפד הודיע שהמדיניות שלו היא לשמור את מחירי המניות גבוהים, או שמעכשיו הוא לא ינסה למנוע מבנקים ליפול.

 

בהתאם, שינוי המדיניות של הפד לא השפיע על הציפיות של הציבור בכלל; הרוב לא ידעו על כך, וגם אלו שידעו, המשיכו להחזיק באותן ציפיות שהיו להם קודם לגבי המחירים, התוצר, והאבטלה. למעשה, גם כשהחוקרים נתנו לאנשים הסברים לגבי המדיניות הקודמת של הפד ולגבי המדיניות החדשה, הציפיות של אנשים נותרו ללא שינוי. או שאנשים לא הבינו את ההסברים, או שהם לא הבינו איך העובדה שהפד מבצע מדיניות ישפיע על מחירים, על תוצר, או על אבטלה.

 

אז הנאום בג'קסון הול השפיע על הבורסה, אבל צריך לקחת בחשבון שהוא כנראה לא השפיע על מי שיו"ר הפד רצה להשפיע עליו. אז אלא אם כן יהיו הפתעות, הפד יצטרך לבצע יותר מהעלאת ריבית אחת עד שאינפלציית הליבה תחזור ליעד.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קמח קאופטו ללא גלוטן של היבואן דיפולמט-45 שח!!לא נורמלי (ל"ת)
    אור 29/08/2023 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    שהפ פוגעים בבפרנסת החמדנים חחח (ל"ת)
    מני 29/08/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הבעיה זה שלמה גרינברג שכותב שטויות (ל"ת)
    יוני 29/08/2023 14:13
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גולדפינגר 29/08/2023 13:46
    הגב לתגובה זו
    העניין הוא שהפד ודבר בשפה יחודית שמובנת רק ליודעי חן (שוק ההון), הסיפור הזה לא החל עם ג'רום פאוול, זה נמשך כבר מעל 20 שנה עוד מתקופת אלן גרינספן
  • 3.
    dd 29/08/2023 13:09
    הגב לתגובה זו
    הריבית עוד תעלה!
  • 2.
    צחי 29/08/2023 12:38
    הגב לתגובה זו
    וכולם מתחילים להבין שלא האינפלציה מעניינת אותו אלא פגיעה בשוק המניות.
  • 1.
    שי 29/08/2023 12:34
    הגב לתגובה זו
    תפסיקו עם דקלומים למיניהם. המצב טוב מאד , האינפלציה יורדת, שוק העבודה מתקרר והאיש ממשיך לשקר. אתם לא שמים לב שרמת האמינות של פאול נסדקת וחבל.
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.