ג'נט יילן
צילום: AFP

שרת האוצר של ארה"ב נוחתת בסין. האם היא מסוגלת לאחות את קרע "המלחמה הטכנולוגית"?

שתי המדינות כבר הטילו מגבלות הדדיות, אבל בארה"ב יודעים שסין שולטת בייצור העולמי של המינרליים - הגרמניום והגליום - שקריטיים לתעשיית השבבים
איציק יצחקי | (3)

שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, טסה היום לבייג'ין. המטרה שלה ברורה: לנסות לתקן לפחות חלק מיחסי ארה"ב-סין ולהעמיק את התקשורת בין המעצמות. היא מגיעה בזמן של מתיחות גוברת בין שתי המדינות על רקע טכנולוגי. רק ביום שני הכריזה ילן על תוכניתה לבקר בבייג'ין, כאשר במקביל דווח שסין עומדת להגביל את היצוא של מינרלים שהיא מייצרת שקריטיים לתעשיית השבבים - המוליכים למחצה. סין מייצרת 80% מהגליום ו-60% מהגרמניום. בכלל, סין שולטת בתחום עיבוד המינרליים. היא מייצאת עבור טכנולוגיות צבאיות, דיגיטליות ועבור חברות של אנרגיה ירוקה. המהלך התפרש כהסלמה נוספת ביחסי סין-ארה"ב. ממשל ביידן כבר הכריז כי הוא יגביל את הגישה של סין לשירותי מחשוב ענן, כך לפחות על פי הוול סטריט ג'ורנל. זה עשוי להשפיע על חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות כמו מיקרוסופט או אמזון. וזה מגיע שבוע לאחר הדיווחים שארה"ב מתכננת לאסור שליחת שבבים לבינה מלאכותית לסין ללא רישיון, דבר שעלול לפגוע בחברות ענק כמו אנבידיה. ממשל ביידן אפילו הטיל הגבלות על מכירת שבבים מתוחכמים אחרים לחברות סיניות. אז למה יילן באה לבקר, כשבקרוב תיערך פגישה בין הנשיא ביידן לנשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת ה-G-20 בנובמבר? "אפשר לומר הוא שהביקור שלה ממשיך יוזמות של שני הצדדים לחידוש דיאלוג", אמר לבארונס ג'ורג' מגנוס, חוקר במרכז סין באוניברסיטת אוקספורד. הוא הוסיף כי הציפיות מההביקור נמוכות משום אין הרבה נושאים ששני הצדדים הולכים למצוא עליהם הסכמה. סטיבן רואץ', שותף במכון ג'קסון של אוניברסיטת ייל והיו"ר לשעבר של פעילות מורגן סטנלי באסיה, אמר כי "אין ספק שזה חדשות טובות ששני הצדדים מדברים שוב. אבל אני עדיין מודאג מכך שאין אג'נדה מוגדרת". הוא סיפר כי נסיעתה של ילן נועדה ל"חילופי דעות", אך הדגיש כי "אין נושאים מעשיים על סדר היום. לדבר זה טוב - במיוחד אחרי חמישה חודשים כל כך צורמים. אבל ללא פעולה קונקרטית, תמיד קיים הסיכון שהדיבור יכול להיות לא מועיל". חלק מהבעיות קשורות לשבבים לשירותי מחשוב ענן - ענקיות הטכנולוגיה עשויות להזדקק לאישור ממשלת ארה"ב כדי לספק שירותים ללקוחות הסינים שלהם, באמצעות שבבי בינה מלאכותית. ממשל ביידן הגביר את המאמצים להגביל העברות של שבבים, מוצרי מחשוב ושירותי מחשוב לחברות סיניות. הוא טען כי מדובר ב"חשש לביטחון הלאומי". סין, מצדה, אסרה על חברות סיניות לקנות מוצרים מתוצרת מיקרון - יצרנית שבבי הזיכרון האמריקאית הגדולה ביותר. שי דחק השבוע בחברות להפסיק לנתק את שרשרת האספקה שלהן ממדינות זרות, בטענה שזה פוגע בכל הצדדים, למרות שסין מציבה הגבלות על מתכות המהוות מרכיב קריטי בתעשיית ייצור השבבים. ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג, מתח ביקורת על מאמצי המערב לצמצם את תפקידה של סין בשרשרות האספקה העולמיות, ואמר שתלות הדדית היא "דבר טוב, לא דבר רע". ילן אמרה שהפרדה מלאה בין כלכלת ארה"ב לזו של סין תהיה "אסון עבור שתי המדינות" וערעור היציבות בשאר העולם. היא הוסיפה כי שתי המדינות "יכולות וצריכות למצוא דרך לחיות יחד ולשתף בשגשוג העולמי". היא קראה לשיתוף פעולה באתגרים גלובליים דחופים למרות הבדלים גיאופוליטיים וחילוקי דעות. מומחים תעשייתיים רואים בצעד של סין להגביל את הגליום והגרמניום, כלומר את תחום המוליכים למחצה, כפעולת נגד מול מגבלות הייצוא של ארה"ב. הם אומרים שלא סביר שזה ישפיע באופן מיידי על תפוקת המוליכים למחצה העולמית, מכיוון שמהלך כזה גם יפגע בתעשיית הטכנולוגיה של סין, שכאמור אחראית לייצור של אחוזים משמעותיים ביותר בעולם. ההכרזה הסינית גרמה לדרום קוריאה לכנס ביום שלישי האחרון ישיבת חירום במטרה לשקול את ההשלכות הפוטנציאליות של ההגבלות של סין ואת ההשלכות על יפן. בפגישות עם בכירים סיניים, ילן תדון בחשיבותן של שתי הכלכלות הגדולות בעולם כדי "לנהל בצורה אחראית את מערכת היחסים שלנו ולעבוד יחד כדי להתמודד עם אתגרים גלובליים", כך לפי משרד האוצר של ארה"ב. ילן אמרה באפריל כי ארה"ב שואפת להבטיח את האינטרסים הביטחוניים הלאומיים שלה ושל בעלות בריתה ולהגן על זכויות האדם באמצעות פעולות שלא נועדו להשיג יתרון כלכלי. לדבריה, ארה"ב מחפשת "קשר כלכלי בריא עם סין". האמנם?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 06/07/2023 13:42
    הגב לתגובה זו
    זו מלחמה לכל דבר,כלכלית אמנם
  • 1.
    ברבור 06/07/2023 13:14
    הגב לתגובה זו
    שום טכנולוגיה ושום בטיח לסינים יש כבר הכל.
  • שימוש 06/07/2023 13:45
    הגב לתגובה זו
    שבידי הסינים לעת משבר
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.