שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, טסה היום לבייג'ין. המטרה שלה ברורה: לנסות לתקן לפחות חלק מיחסי ארה"ב-סין ולהעמיק את התקשורת בין המעצמות. היא מגיעה בזמן של מתיחות גוברת בין שתי המדינות על רקע טכנולוגי. רק ביום שני הכריזה ילן על תוכניתה לבקר בבייג'ין, כאשר במקביל דווח שסין עומדת להגביל את היצוא של מינרלים שהיא מייצרת שקריטיים לתעשיית השבבים - המוליכים למחצה. סין מייצרת 80% מהגליום ו-60% מהגרמניום. בכלל, סין שולטת בתחום עיבוד המינרליים. היא מייצאת עבור טכנולוגיות צבאיות, דיגיטליות ועבור חברות של אנרגיה ירוקה. המהלך התפרש כהסלמה נוספת ביחסי סין-ארה"ב. ממשל ביידן כבר הכריז כי הוא יגביל את הגישה של סין לשירותי מחשוב ענן, כך לפחות על פי הוול סטריט ג'ורנל. זה עשוי להשפיע על חברות טכנולוגיה אמריקאיות גדולות כמו מיקרוסופט או אמזון. וזה מגיע שבוע לאחר הדיווחים שארה"ב מתכננת לאסור שליחת שבבים לבינה מלאכותית לסין ללא רישיון, דבר שעלול לפגוע בחברות ענק כמו אנבידיה. ממשל ביידן אפילו הטיל הגבלות על מכירת שבבים מתוחכמים אחרים לחברות סיניות. אז למה יילן באה לבקר, כשבקרוב תיערך פגישה בין הנשיא ביידן לנשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת ה-G-20 בנובמבר? "אפשר לומר הוא שהביקור שלה ממשיך יוזמות של שני הצדדים לחידוש דיאלוג", אמר לבארונס ג'ורג' מגנוס, חוקר במרכז סין באוניברסיטת אוקספורד. הוא הוסיף כי הציפיות מההביקור נמוכות משום אין הרבה נושאים ששני הצדדים הולכים למצוא עליהם הסכמה. סטיבן רואץ', שותף במכון ג'קסון של אוניברסיטת ייל והיו"ר לשעבר של פעילות מורגן סטנלי באסיה, אמר כי "אין ספק שזה חדשות טובות ששני הצדדים מדברים שוב. אבל אני עדיין מודאג מכך שאין אג'נדה מוגדרת". הוא סיפר כי נסיעתה של ילן נועדה ל"חילופי דעות", אך הדגיש כי "אין נושאים מעשיים על סדר היום. לדבר זה טוב - במיוחד אחרי חמישה חודשים כל כך צורמים. אבל ללא פעולה קונקרטית, תמיד קיים הסיכון שהדיבור יכול להיות לא מועיל". חלק מהבעיות קשורות לשבבים לשירותי מחשוב ענן - ענקיות הטכנולוגיה עשויות להזדקק לאישור ממשלת ארה"ב כדי לספק שירותים ללקוחות הסינים שלהם, באמצעות שבבי בינה מלאכותית. ממשל ביידן הגביר את המאמצים להגביל העברות של שבבים, מוצרי מחשוב ושירותי מחשוב לחברות סיניות. הוא טען כי מדובר ב"חשש לביטחון הלאומי". סין, מצדה, אסרה על חברות סיניות לקנות מוצרים מתוצרת מיקרון - יצרנית שבבי הזיכרון האמריקאית הגדולה ביותר. שי דחק השבוע בחברות להפסיק לנתק את שרשרת האספקה שלהן ממדינות זרות, בטענה שזה פוגע בכל הצדדים, למרות שסין מציבה הגבלות על מתכות המהוות מרכיב קריטי בתעשיית ייצור השבבים. ראש ממשלת סין, לי צ'יאנג, מתח ביקורת על מאמצי המערב לצמצם את תפקידה של סין בשרשרות האספקה העולמיות, ואמר שתלות הדדית היא "דבר טוב, לא דבר רע". ילן אמרה שהפרדה מלאה בין כלכלת ארה"ב לזו של סין תהיה "אסון עבור שתי המדינות" וערעור היציבות בשאר העולם. היא הוסיפה כי שתי המדינות "יכולות וצריכות למצוא דרך לחיות יחד ולשתף בשגשוג העולמי". היא קראה לשיתוף פעולה באתגרים גלובליים דחופים למרות הבדלים גיאופוליטיים וחילוקי דעות. מומחים תעשייתיים רואים בצעד של סין להגביל את הגליום והגרמניום, כלומר את תחום המוליכים למחצה, כפעולת נגד מול מגבלות הייצוא של ארה"ב. הם אומרים שלא סביר שזה ישפיע באופן מיידי על תפוקת המוליכים למחצה העולמית, מכיוון שמהלך כזה גם יפגע בתעשיית הטכנולוגיה של סין, שכאמור אחראית לייצור של אחוזים משמעותיים ביותר בעולם. ההכרזה הסינית גרמה לדרום קוריאה לכנס ביום שלישי האחרון ישיבת חירום במטרה לשקול את ההשלכות הפוטנציאליות של ההגבלות של סין ואת ההשלכות על יפן. בפגישות עם בכירים סיניים, ילן תדון בחשיבותן של שתי הכלכלות הגדולות בעולם כדי "לנהל בצורה אחראית את מערכת היחסים שלנו ולעבוד יחד כדי להתמודד עם אתגרים גלובליים", כך לפי משרד האוצר של ארה"ב. ילן אמרה באפריל כי ארה"ב שואפת להבטיח את האינטרסים הביטחוניים הלאומיים שלה ושל בעלות בריתה ולהגן על זכויות האדם באמצעות פעולות שלא נועדו להשיג יתרון כלכלי. לדבריה, ארה"ב מחפשת "קשר כלכלי בריא עם סין". האמנם?