ג׳נט ילן שרת האוצר האמריקאית
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק , סעיף 27א׳ לחוק זכות יוצרים

ג'נט ילן: האינפלציה "לא מקובלת" אבל תישאר גבוהה

כך אמרה בסנאט שרת האוצר האמריקאית ויו"ר הפד' לשעבר, שהבהירה כי לא מדובר בחמדנות של חברות אמריקאיות. לדבריה, "אני צופה שהאינפלציה תישאר גבוהה, למרות שאני מקווה מאוד שהיא תרד. הממשל יתקן את הצפי שלו לממוצע של 4.7% בשנת 2022"
נתנאל אריאל | (9)

ארצות הברית מתמודדת עם רמות "בלתי מקובלות" של אינפלציה, כך אמרה פרופ' ג'נט ילן, שרת האוצר האמריקאית ויו"ר הפד' לשעבר, בעדות בוועדת הכספים של הסנאט. לדבריה, היא "צופה שהאינפלציה תישאר גבוהה, למרות שאני מקווה מאוד שהיא תרד. הממשל יתקן את הצפי שלו לממוצע של 4.7% בשנת 2022". 

למרות טענות של מחוקקים שהאינפלציה נובעת מתאוות בצע או חמדנות של חברות ותאגידים אמריקאיים, ילן לא מצטרפת למקהלה ומסרבת להאשים את החברות. ילן הסבירה שהסיבה לעליית המחירים היא חוסר איזון בין היצע וביקוש - הכלל הבסיסי ביותר בכלכלה מודרנית.

מחוקקים מהצד הרפובליקני ניסו לאתגר את ילן וטענו כי תוכנית הסיוע הנדיבה של הממשל הפדרלי, בסך 1.9 טריליון דולר, היא האשם באינפלציה, אבל ילן לא התבלבלה וטענה מנגד שלתמריץ היה דווקא תפקיד משמעותית בהתאוששות הכלכלית של המדינה. "לפני שנה, באביב 2021, האמריקאים חששו מאוד לגבי מיתון כלכלי, הסיכון היה שהציבור יישאר עם צלקות ממיתון ארוך ועמוק" הוסיפה שרת האוצר.

ממשלות אוהבות לקחת רק חצי מהאסכולה הקיינסייאנית - להוציא ולבזבז כסף כדי להמריץ את הכלכלה - אבל 'שוכחות' שהוא קבע שצריך לחסוך ולקצץ בתקופות של שפע ופריחה, כדי שיהיה כסף לזמנים הקשים

כאן המקום לציין שאם חשבנו שהאסכולה הקיינסייאנית - שלדבריה הממשלה צריכה לתמרץ את הכלכלה ולהזרים מזומן לאזרחים כדי שהם בתורם יבזבזו כסף ויניעו את הכלכלה מחדש - חלפה לה אי שם בשנות ה-70, אחרי שלא הצליחה לדכא את הסטגפלציה שהתרחשה באותם ימים, במהלך הקורונה התברר שהממשלות בעולם (וגם בישראל) ששות להוציא הרבה מאוד כסף כדי להראות לאזרחים שלהן שהן 'עושות משהו' כדי לסייע להם.

הבעיה היא שהממשלות זוכרות רק צד אחד במשוואה של קיינס, ופוליטיקאים אוהבים כמובן לבזבז ולהוציא כסף, אבל מנגד הם לא מבצעים את דבריו של קיינס לפיהם הממשלות צריכות לחסוך ואף להעלות מסים ולצמצם הוצאות בתקופות של שפע ופריחה כלכלית. כלומר, הפוליטיקאים מאוד אוהבים להוציא כסף, אבל את הגירעון שהם מייצרים - הם זורקים לעתיד, לאיזשהו פוליטיקאי אחד ש'יתקע' עם הבעיה ויצטרך להסתדר איתה.

חזרה לתעסוקה מלאה - לצד ניסיון להילחם באינפלציה

כשג'נט ילן מדברת על ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב, היא מדברת על כך ששיעור האבטלה אצל הדוד סם נמוך במיוחד - שפל מאז סוף שנות ה-60. מאז תחילת 2021 נוצרו במשק האמריקאי 8 מיליון מקומות עבודה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

ממשל ביידן גם מנסה לסייע בהורדת מחירי הדלק הגבוהים, באמצעות שחרור נפט מהעתודה האסטרטגית של ארה"ב, כאשר בעורפו של הנשיא ביידן והדמוקרטים נושפות בחירות האמצע, שיתקיימו בחודש נובמבר. הרפובליקנים כמובן לוחצים על הכאב בכיס של הציבור עם הזינוק של 8.3% באינפלציה בשנה האחרונה. נכון שזה פופוליסטי, נכון שביידן והדמוקרטים לא באמת אשמים באינפלציה - ממש כמו שמנגד טראמפ לא היה אשם בהתפרצות הקורונה (אולי בטיפול לקוי בה) - אבל פוליטיקה היא פוליטיקה ושני הצדדים תמיד ינסו לנצל כל מצב קיים כדי להשפיע על המצביעים ולגרוף קולות.

ילן אגב, כמו חברי הבנק המרכזי האמריקאי, הפד', טעתה כאשר חשבה שהאינפלציה היא 'זמנית' והגדירה את לחצי האינפלציה כלחצים חולפים. בעדות בסנאט היא אמרה שמדיניות תקציבית ממשלתית יכולה לסייע למאמצי הפד' לרסן ולהאט את האינפלציה. לדבריה: "התקציב נותן עדיפות להשקעות חיוניות בחינוך, טיפול רפואי ודיור בר השגה, לצד רפורמות מס המאפשרות צמצום גירעון ומתעדפות מערכת מס הוגנת יותר". 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    דני 08/06/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
    כאשר הסינים קלטו את המיפעלים והיצור שהיו קיימים בארצות הברית חוכמולוג אחד אמר שהכלכלה החדשה תהיה הזרמת כסף לשווקים והאמריקאים רק יקנו והסינים רק ייצרו צחקתי מזה וזה עבד עד למפולת שהיתה בשנת 20008 כיום אותו סיפור אבל להערכתי תהיה נפילה הדרגתית וממושכת במינונים קטנים יותר עד להגעה לתחתית הסינוסאידה כלומר עד שיהיה איזון נורמלי במכפילים של החברות הגבוהות שם
  • 7.
    האינפלציה תיהייה גבוה ממה שמצפים.המניות והנדל"ן ירדו. (ל"ת)
    בני 08/06/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    צחי 08/06/2022 09:54
    הגב לתגובה זו
    הפד מבין שהרבה לא תלוי בו בגלל אינפלציה של סחורות. הריבית לא תעלה עוד הרבה, אחרת אמריקה תיכנס למיתון חריף.
  • 5.
    לרון 08/06/2022 09:04
    הגב לתגובה זו
    הזלזול שמפגינים טוקבקיסטים בבני אנוש שהשיגו דברים בחיים,לדעתי זה מעיד על "סיכלות" עיינו במילון אם הנכם מזהים את המושג
  • 4.
    צביק הפיק 08/06/2022 07:25
    הגב לתגובה זו
    מה לא ברור כאן???
  • לרון 08/06/2022 09:06
    הגב לתגובה זו
    זו גם הדפסה אך לא רק,נוצרה פה סערה מושלמת ,מגיפה ,סחורות פוטין ,שרשראות אספקה ,משבר שבבים מחוסר היצע ,ועוד
  • 3.
    חיים 08/06/2022 06:32
    הגב לתגובה זו
    בשביל להבין שהיא בדיחה
  • 2.
    מיקליס 08/06/2022 05:26
    הגב לתגובה זו
    האימרה שלה אתמול שצריך את הנפט הרוסי אבל שלא ירויחו ממנו הצחיקה אותי, היא כנראה מצפה שהרוסים יתנו אותו בחינם
  • 1.
    Sassi6 08/06/2022 04:26
    הגב לתגובה זו
    תהיה יציאת כספים ממניות הצמיחה לפקדונות, לתוכניות חיסכון, לצמודים, ותשואת אג"ח קונצרני תמריא לדו ספרתי, למשקיעי כיל אין ממה לחשוש כל עוד תשואת הדיבידנד היא 2% לרבעון, 8% שנתי
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

אנבידיה הואנגאנבידיה הואנג

אנבידיה פותחת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI

קוד המקור של תוכנת ניהול העומסים למחשוב עתיר ביצועים נפתח לציבור, כחלק מהמהלך לבניית שכבת תשתית רחבה ל-AI ארגוני

ליאור דנקנר |

אנבידיה NVIDIA Corp. 0.73%   ממשיכה להתרחב מעבר לשבבים, והפעם היא עושה את זה דרך התוכנה שמנהלת את מרכזי המחשוב הכבדים מאחורי הקלעים. החברה מודיעה שהיא רוכשת את SchedMD, המפתחת של Slurm, תוכנת ניהול עומסים ותזמון משימות שנמצאת בלב הפעילות של מחשבי על ומרכזי נתונים, כולל כאלה שמריצים עומסי עבודה כבדים של AI. עבור אנבידיה, שליטה בשכבה הזו היא לא עניין תפעולי בלבד, אלא חלק מהאופן שבו מערכות AI עובדות בפועל. 

SchedMD היא החברה שמובילה את הפיתוח והתחזוקה של Slurm כבר יותר מעשור. היא הוקמה ב-2010, יושבת בליברמור שבקליפורניה ומעסיקה כ-40 עובדים, עם לקוחות כמו קורוויב ומרכז מחשבי העל בברצלונה. אנבידיה לא מפרטת את תנאי העסקה, אבל מבהירה ש-Slurm נשארת בקוד פתוח, כך שהקהילה ממשיכה לקבל גישה מלאה לקוד ולתרום לפיתוח.


התוכנה שמחליטה מי רץ מתי ועל מה

Slurm יושבת בשכבה שפחות רואים, אבל בלי השכבה הזו כל העסק מתחיל לקרטע. במרכז נתונים או במחשב על יש אלפי שרתים, מאות אלפי ליבות עיבוד והמון משימות שרצות במקביל. מישהו צריך להחליט איזה תהליך מקבל משאבים עכשיו, כמה זמן הוא רץ, על אילו שרתים, ומה קורה אם יש עומס או תקלה. זה בדיוק התפקיד שלה ואיפה שהשינוי הופך למשמעותי.

היא מנהלת “תור” חכם. היא מתזמנת עבודות, מחלקת משאבים ומנסה להשאיר את התשתית מנוצלת בצורה יעילה. זה חשוב במחשוב מדעי קלאסי, אבל ב-AI זה מקבל טוויסט. אימון מודל גדול לא בנוי ממשימה אחת, אלא מהרבה תהליכים שמדברים אחד עם השני, מחלקים נתונים, מחכים לסנכרון, ואז ממשיכים. אם הסנכרון מתעכב או שמשאבים מוקצים לא טוב, אפשר לאבד שעות של חישוב יקר.

עולם ה-AI עובד הרבה עם מעבדים גרפיים, והניהול שלהם מורכב יותר מניהול שרת “רגיל”. יש צורך להקצות קבוצות של מעבדים ביחד, לשמור על זמינות רציפה, לפעמים גם לנהל עומסים לפי עדיפויות, לפי פרויקט או לפי מחלקה. לכן תוכנת תזמון שיודעת לעבוד בקנה מידה גדול הופכת לחלק מהתשתית ולא רק “כלי תפעולי”.


לקריאות מעניינות נוספות: