ארצות הברית מתמודדת עם רמות "בלתי מקובלות" של אינפלציה, כך אמרה פרופ' ג'נט ילן, שרת האוצר האמריקאית ויו"ר הפד' לשעבר, בעדות בוועדת הכספים של הסנאט. לדבריה, היא "צופה שהאינפלציה תישאר גבוהה, למרות שאני מקווה מאוד שהיא תרד. הממשל יתקן את הצפי שלו לממוצע של 4.7% בשנת 2022". 

למרות טענות של מחוקקים שהאינפלציה נובעת מתאוות בצע או חמדנות של חברות ותאגידים אמריקאיים, ילן לא מצטרפת למקהלה ומסרבת להאשים את החברות. ילן הסבירה שהסיבה לעליית המחירים היא חוסר איזון בין היצע וביקוש - הכלל הבסיסי ביותר בכלכלה מודרנית.

מחוקקים מהצד הרפובליקני ניסו לאתגר את ילן וטענו כי תוכנית הסיוע הנדיבה של הממשל הפדרלי, בסך 1.9 טריליון דולר, היא האשם באינפלציה, אבל ילן לא התבלבלה וטענה מנגד שלתמריץ היה דווקא תפקיד משמעותית בהתאוששות הכלכלית של המדינה. "לפני שנה, באביב 2021, האמריקאים חששו מאוד לגבי מיתון כלכלי, הסיכון היה שהציבור יישאר עם צלקות ממיתון ארוך ועמוק" הוסיפה שרת האוצר.

ממשלות אוהבות לקחת רק חצי מהאסכולה הקיינסייאנית - להוציא ולבזבז כסף כדי להמריץ את הכלכלה - אבל 'שוכחות' שהוא קבע שצריך לחסוך ולקצץ בתקופות של שפע ופריחה, כדי שיהיה כסף לזמנים הקשים

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כאן המקום לציין שאם חשבנו שהאסכולה הקיינסייאנית - שלדבריה הממשלה צריכה לתמרץ את הכלכלה ולהזרים מזומן לאזרחים כדי שהם בתורם יבזבזו כסף ויניעו את הכלכלה מחדש - חלפה לה אי שם בשנות ה-70, אחרי שלא הצליחה לדכא את הסטגפלציה שהתרחשה באותם ימים, במהלך הקורונה התברר שהממשלות בעולם (וגם בישראל) ששות להוציא הרבה מאוד כסף כדי להראות לאזרחים שלהן שהן 'עושות משהו' כדי לסייע להם.

הבעיה היא שהממשלות זוכרות רק צד אחד במשוואה של קיינס, ופוליטיקאים אוהבים כמובן לבזבז ולהוציא כסף, אבל מנגד הם לא מבצעים את דבריו של קיינס לפיהם הממשלות צריכות לחסוך ואף להעלות מסים ולצמצם הוצאות בתקופות של שפע ופריחה כלכלית. כלומר, הפוליטיקאים מאוד אוהבים להוציא כסף, אבל את הגירעון שהם מייצרים - הם זורקים לעתיד, לאיזשהו פוליטיקאי אחד ש'יתקע' עם הבעיה ויצטרך להסתדר איתה.

חזרה לתעסוקה מלאה - לצד ניסיון להילחם באינפלציה

כשג'נט ילן מדברת על ההתאוששות הכלכלית של ארה"ב, היא מדברת על כך ששיעור האבטלה אצל הדוד סם נמוך במיוחד - שפל מאז סוף שנות ה-60. מאז תחילת 2021 נוצרו במשק האמריקאי 8 מיליון מקומות עבודה. 

• באפט קונה גוגל ומוכר אפל; אך אפל עדיין ההשקעה הסחירה הגדולה בתיק
• 5 עובדות על וורן באפט והאם הוא ממשיך לממש באפל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

ממשל ביידן גם מנסה לסייע בהורדת מחירי הדלק הגבוהים, באמצעות שחרור נפט מהעתודה האסטרטגית של ארה"ב, כאשר בעורפו של הנשיא ביידן והדמוקרטים נושפות בחירות האמצע, שיתקיימו בחודש נובמבר. הרפובליקנים כמובן לוחצים על הכאב בכיס של הציבור עם הזינוק של 8.3% באינפלציה בשנה האחרונה. נכון שזה פופוליסטי, נכון שביידן והדמוקרטים לא באמת אשמים באינפלציה - ממש כמו שמנגד טראמפ לא היה אשם בהתפרצות הקורונה (אולי בטיפול לקוי בה) - אבל פוליטיקה היא פוליטיקה ושני הצדדים תמיד ינסו לנצל כל מצב קיים כדי להשפיע על המצביעים ולגרוף קולות.

ילן אגב, כמו חברי הבנק המרכזי האמריקאי, הפד', טעתה כאשר חשבה שהאינפלציה היא 'זמנית' והגדירה את לחצי האינפלציה כלחצים חולפים. בעדות בסנאט היא אמרה שמדיניות תקציבית ממשלתית יכולה לסייע למאמצי הפד' לרסן ולהאט את האינפלציה. לדבריה: "התקציב נותן עדיפות להשקעות חיוניות בחינוך, טיפול רפואי ודיור בר השגה, לצד רפורמות מס המאפשרות צמצום גירעון ומתעדפות מערכת מס הוגנת יותר".