עליבאבא מהמרת על המטא-וורס ומשקיעה בסטארט-אפ של משקפי מציאות רבודה
ענקית המסחר המקוון ומחשוב הענן הסינית עליבאבא ALIBABA GROUP מהמרת על עולם המציאות המדומה, המטא-וורס, והובילה את סבב הגיוס של 60 מיליון דולר בחברת הסטארט-אפ הסינית נריאל (Nreal), יצרנית משקפי מציאות רבודה. בכך הגיעו סך הגיוסים של חברת הסטארט-אפ ל-200 מיליון דולר. לא מדובר בחברה הראשונה שמשקיעה בנריאל, קדמו לה גם יצרנית הרכבים החשמליים NIO INC שהשתתפה בסבב גיוס קודם של החברה בחודש ספטמבר האחרון, אז הוערכה נריאל ב-700 מיליון דולר, בעקבות סבב גיוס של 100 מיליון דולר. גם המתחרה שלה TENCENT HOLDINGS LTD כבר עשתה מהלכים בתחום.
עליבאבא אגב, כבר פירטה כיצד פלטפורמות הענן שלה יכולות להקל על התפתחויות מטאוורס. הקבוצה גם רשמה בשנה שעברה יחידה ארגונית חדשה המתמקדת בפוטנציאל המשחקים של המטא-וורס, כך על פי דיווח של South China Morning Post של הונג קונג - שבבעלות עליבאבא.
Nreal שנוסדה ב-2017, טוענת שהיא החברה היחידה שהשיקה משקפי מציאות רבודה לצרכן (AR) בקנה מידה עולמי. התומכים בה כוללים גם את קרן ההון סיכון Sequoia Capital. החברה מציגה את המשקפיים שלה כמי שמסוגלת להקרין מסך "איימקס נייד" בגודל קולנוע לעיני המשתמשים.
יצוין כי עליבאבא זינקה בשבועיים האחרונים ב-56%, כאשר 40% מתוכם ביום אחד, אך למרות זאת היא עדיין נסחרת בכשליש ממחיר השיא שנרשם בסוף שנת 2020. שווי השוק של המניה נראה ככל הנראה נמוך מדי בעיני ראשי החברה, ובשבוע שעבר הודיעה החברה על הגדלת תוכנית הביי-באק (BuyBack, רכישה עצמית של מניות של חברה בידי עצמה), מה שגם הוביל לזינוק נוסף במניה.
טרנד המטאוורס תופס תאוצה - פייסבוק עמוק בתמונה אבל היא לא לבד
נזכיר כי טרנד המטא-וורס (metaverse) הולך ותופס תאוצה כאשר השחקנים הגדולים בעולם משקיעים בתחום העולמות הווירטואליים. כדי להדגיש את עוצמת המחויבות לשינוי פייסבוק FACEBOOK הכריזה לפני מספר חודשים על שינוי שמה ל-'מטא', במה שמבטא גם את ההתמקדות החדשה שלה בעולמות הווירטואליים, במטרה אולי להמציא את עצמה מחדש.
מייסד ומנכ"ל החברה צוקרברג פרסם פוסט בחודש ינואר האחרון, כאשר פייסבוק חשפה את מחשב העל המהיר בעולם (לשעתו, אנבידיה פרסמה לאחרונה מחשב על עוד יותר חזק) ובו טען כי "החוויות שאנחנו בונים עבור המטאוורס יצריכו כוח מחשוב עצום ו-RSC יאפשר מודלים חדשים של בינה מלאכותית שיוכלו ללמוד מטריליוני דוגמאות, להבין מאות שפות ועוד". פייסבוק משקיעה בתחום בצורה אגרסיבית, יותר מ-10 מיליארד דולר בשנת 2021, וככל הנראה היא תצטרך להשקיע עוד עשרות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות.
גם אנבידיה NVIDIA COR פוזלת לתחום כאשר בנובמבר האחרון אמר מנכ"ל ענקית השבבים ג'נסן הואנג כי המטאוורס עשוי לחסוך לחברות בעולם הממשי מיליארדים. בראיון ל-CNBC הוא טען כי החברות יכולות להפחית בזבזנות ולהגביר יעילות תפעולית באמצעות המטאוורס, למשל באמצעות סימולציות למפעלים ורשתות חשמל.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
לאחרונה גם סוני SONY GROUP CORPORATION AMERICAN הודיעה על כניסתה לתחום המטאוורס וחשפה משקפי מציאות מדומה חדשים, הקשורים לקונסולת הפליסטיישן שלה, וגם אפל ככל הנראה לא תישאר מאחור וצפויה להציג את המשקפיים שלה בסוף 2022.
ויש אפילו קרן סל שעוקבת אחרי התחום, Roundhill Ball Metaverse ETF, עם היקף נכסים כבר של 885 מיליון דולר. הביצועים של הקרן אגב לא משהו- מתחילת השנה היא איבדה 20%, (וזו גם בערך התשואה מאז השקתה), כאשר בדרך עוד הספיקה לבקר בנפילה של 35%.
האם לא מוקדם מדי להשקיע במטאוורס?
מי שמנסה לצנן את ההתלהבות מהתחום הוא סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר, שכתב במאמר לביפורטל כי "בעת הופעתה של טכנולוגיה חדשה כמעט תמיד ישנו הייפ כלכלי רחב סביבה. בטווח הקצר, למשקיעים יש נטייה להעריך יתר על המידה את ההשפעה של טכנולוגיות חדשות, מה שדוחף למעלה את הערכות השווי. בדרך כלל, התוצאות המוחשיות מפגרות אחר הציפיות, כיוון שהפריסה והיישום נוטים להיות מסובכים ולהימשך זמן רב מהצפוי".
לדבריו, "המטאוורס הוא אכן הזדמנות טכנולוגית מעניינת, אך היתרונות הכלכליים המוחשיים הנובעים ממנו עדיין רחוקים. חזון המטאוורס והיתרונות הכלכליים שלו לא יתממשו מהר כפי שרבים מקווים, ויש סיכון נרחב שהאשליה תתפוגג, מה שיוביל למשיכת ההשקעות. לעת עתה, אנו ממליצים למשקיעים להיות זהירים בהקצאת כסף לנושא זה, שכן התשואות יתפרסו על פני מספר שנים (5-10) ומפת הדרכים הטכנולוגית עדיין בשלב מוקדם מאוד, ומותירה הרבה שאלות ללא מענה".
לקריאה נוספת:
>>> איזה השקעות צפויות להנות מהמטאוורס?
>>> ממשיכים עם המטא-וורס, ממריאים לחלל
>>> תחום המטא-וורס - הענקיות משקיעות. הזדמנות?
>>> פייסבוק, מטא, בודהיזם וקריפטו
- 1.גבר גבר 31/03/2022 03:23הגב לתגובה זואבל 60 מליון עבור אליבאבא זה פחות מרבע שקית גרעינים...
- ...וזה בהנחה שאין פה לחצים מבחוץ או שיקולים זרים (ל"ת)מסכים 31/03/2022 13:59הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
