ביומד
צילום: iStock

אינספייר מדווחת על הכנסות גדולות ברבעון האחרון

החברה הודיעה היום על שיפור משמעותי בהכנסות ברבעון האחרון, אך המשקיעים לא מתרשמים וחוששים מפני דילול נוסף של בעלי המניות לאחר ירידה של 87% ברבעון האחרון
עמית נעם טל | (1)

חברת אינספייר-אמ.די הישראלית (סימול:NSPR), העוסקת בפיתוח ומסחור ציוד רפואי וטכנולוגי לטיפול בבעיות ומחלות מערכת הלב וכלי הדם, מדווחת היום כי היא צפויה להציג הכנסות גדולות משמעותית ברבעון האחרון של 2019 ביחס לתחזיות המוקדמות. מניית החברה מגיבה בעליות של 5% במסחר תנודתי, כאשר שווי המניה עומד על 4.1 מיליון דולר בלבד.

החברה מדווחת היום כי ההכנסות ברבעון האחרון (שהסתיים ב-31.12) צפויות לעמוד בטווח של 1-1.02 מיליון דולר, נתון המייצג צמיחה של 22%-25% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בחברה מציינים כי הנתונים החזקים מגיעים בעיקר בעקבות עלייה של 30% במכירות של תרופת ה-CGuard. נציין כי הכנסות החברה ברבעון ה-3 של 2019 הסתכמו ב-939 אלף דולר, עלייה של 22% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר ההכנסות מתרופת ה-CGuard הסתכמו ב-825 אלף דולר, עלייה של 41.1% ביחס לרבעון השלישי ב-2018. 

למרות ההודעה היום, חשוב לציין כי המצב הפיננסי של החברה עדיין בעייתי, כפי שמתבטא גם בהתנהגות המניה בחודשים האחרונים. ברבעון ה-3 רשמה החברה הפסד נקי של 2.07 מיליון דולר או 1.26 דולר למניה, יותר מכפול משורת ההכנסות וללא שינוי ביחס לרבעון ה-2 של 2018. בקופת החברה היו בסוף הרבעון האחרון כ-7.1 מיליון דולר, לעומת נתון של 9.3 מיליון בתקופה המקבילה ב-2018. המשמעות: ללא שינוי משמעותי בפעילות החברה, היא תזדקק לגיוס נוסף בחודשים הקרובים.

בתוך כך, החברה הודיעה היום כי העניקה למנכ"ל החדש של החברה, מרווין סולסמן, אופציות לרכישה של 60,794 מניות ועוד כ-182,381 מניות. מחיר המימוש של האופציות עומד על 1.1 דולר למניה. 

גרף מניית החברה בשנה האחרונה: ירידה של 87% מינואר שעבר

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מסתמן שבעלי העניין חולבים את קופת החברה (ל"ת)
    יובל 07/01/2020 06:42
    הגב לתגובה זו
אושר (דאלי)אושר (דאלי)

מה מגלה המחקר הארוך בהיסטוריה על אושר?

מחקר מ-1938 נותן את התשובה לאושר ומה השפעה של כסף על האושר?

עמית בר |
נושאים בכתבה אושר מחקר

בשנת 1938, כשהעולם עדיין התאושש מהשפל הכלכלי הגדול ועננים אפלים של מלחמה החלו להתקבץ באופק, קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד החליטה לצאת למסע מדעי שאיש לא שיער שיימשך כמעט מאה שנים. הם רצו לענות על שאלה פשוטה לכאורה: מה הופך את החיים לטובים? מה שהחל כמחקר צנוע על 724 גברים צעירים הפך להיות המחקר הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית על אושר ובריאות, וכיום, התובנות שלו מטלטלות את כל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על חיים מאושרים.

ד"ר רוברט וולדינגר, המנהל הרביעי של המחקר ופסיכיאטר בהרווארד, עומד בראש הפרוייקט שעבר בירושה מדור לדור של חוקרים. כשהוא נכנס לאולמות הרצאות ברחבי העולם, הוא נושא עימו את הסיפור של אלפי שעות של ראיונות, הרים של רשומות רפואיות, סריקות מוח, בדיקות דם ויומנים אישיים. אבל מעל לכל, הוא נושא עימו מסר אחד פשוט ומהפכני שחוזר שוב ושוב מתוך הנתונים: הסוד לחיים טובים אינו טמון בכסף, בתהילה או בהישגים מקצועיים. הוא טמון באיכות היחסים האנושיים שלנו.

המשתתפים במחקר היו קבוצה מגוונת להפליא. חלקם היו סטודנטים מבריקים בהרווארד, ביניהם ג'ון פ. קנדי שהפך לנשיא ארצות הברית. אחרים היו נערים מהשכונות הקשות ביותר של בוסטון, שגדלו בדירות צפופות ללא חימום מרכזי, במשפחות שנאבקו להביא לחם לשולחן. החוקרים עקבו אחריהם כשהלכו למלחמת העולם השנייה, כשהקימו משפחות, כשבנו קריירות וכשהתמודדו עם משברים. הם תיעדו נישואים וגירושים, הצלחות וכישלונות, מחלות והחלמות. כיום, כשרוב המשתתפים המקוריים כבר אינם בחיים, המחקר ממשיך עם יותר מ-1,300 מילדיהם ואף עם נכדיהם.

הממצא שהפתיע את כולם: לא הכולסטרול, לא הקריירה - איכות הקשרים היא שקובעת

מה שמדהים במיוחד הוא העקביות של הממצאים לאורך כל השנים הללו. שוב ושוב, בכל גל מדידות, בכל ניתוח סטטיסטי, אותה אמת בסיסית צפה ועולה: האנשים שהיו מוקפים בקשרים חמים ותומכים חיו חיים ארוכים יותר, בריאים יותר ומאושרים יותר. זה לא היה קשור לכמה חברים היו להם בפייסבוק או כמה אנשים הכירו בשמם. מה שקבע היה העומק, האותנטיות והאמון ביחסים הקרובים ביותר שלהם.

הנתונים מספרים סיפור מרתק. כשהחוקרים בדקו מי מהמשתתפים יהיה מאושר ובריא בגיל 80, הם גילו שהמנבא הטוב ביותר לא היה רמת הכולסטרול בגיל 50, לא ההישגים המקצועיים ואפילו לא הרגלי הבריאות. המנבא החזק ביותר היה שביעות הרצון מהיחסים בגיל 50. האנשים שדיווחו שהם מרוצים מהקשרים שלהם עם בני זוג, משפחה וחברים היו אלה שהזדקנו בצורה הבריאה והמאושרת ביותר.

משקיע אוחז אונקיות כסף, נוצר ע״י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע אוחז אונקיות כסף, נוצר ע״י מנדי הניג באמצעות Gemini

הזהב בשיא היסטורי אבל המתכת האפורה הרבה יותר נוצצת

בעוד הזהב מזנק בכ-39% מתחילת השנה ופורץ שיאים שלא נראו זה עשרות שנים, הכסף רושם עליות חדות אפילו יותר של כ־44%; יחס הזהב־כסף מצביע שהמתכת האפורה עדיין זולה ביחס להיסטוריה, ובמקביל היא מוצאת שימושים הולכים וגדלים בתעשייה; האם 2025 תהיה השנה שבה הכסף יבריק יותר מהזהב?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה כסף זהב

בכל תקופה שהאי-וודאות גוברת בשוק, המשקיעים בורחים לנכסים דפנסיבים. הזהב זו המתכת שמזוהה יותר מכל עם יציבות וביטחון, והיא הצליחה לטפס בכ-39% מתחילת השנה, קצב העליות הזה שם את המתכת הצהובה על המסלול לשנה הטובה ביותר מאז 1979. אבל האחות הקטנה מי שתמיד נחשבה לזאת שמחקה את הביצועים של האחות הנוצצת וה׳יוקרתית׳, מציגה השנה ביצועים אפילו יותר מפתיעים, כשהיא מזנקת כ-44% לרמות שהיא לא ראתה מאז 2011. אבל לפי כל הסימנים וההערכות היא לא הולכת לעצור כאן אלא אפילו לעקוף את האחות הגדולה


 - מאמרו של ד"ר אדם רויטר להרחבה נוספת: בנק ישראל צריך לקנות זהב - על החשיבות של השקעה בזהב בבנקים מרכזיים, ועל העלייה בסיכונים למלחמות גלובליות גדולות


לפני שנבין למה הכסף הוא במסלול טוב יותר מהזהב צריכים להבין מה שתומך בכלל בסקטור הדפנסיבי של המתכות היקרות. אחד הגורמים המרכזיים הוא ההיחלשות המתמשכת של הדולר האמריקאי (DXY), שנשחק מול סל המטבעות העיקריים וזה בעקבות המדיניות המוניטרית של הפד׳ ולחצים גיאו־פוליטיים. כשהדולר נחלש, משקיעים רבים מחפשים חלופות שיכולות לשמר ערך לאורך זמן, מה שמכונה בלעז Store-value והזהב והכסף הופכים יעד טבעי. גם הדיונים הערים סביב עצמאות הפד׳, שמערערים את האמון במוסד הכלכלי החשוב תורמים לבריחה אל המתכות היקרות. במקביל, השינויים במבנה הסחר העולמי החל מהמתחים בין סין לארצות הברית ועד לניסיונות של מדינות מתפתחות ומדינות הבריקס להפחית את התלות שלהם בדולר כמטבע ׳רזרבה׳ מערערים את היציבות של המערכת הפיננסית כמו שאנחנו מכירים אותה. וכל המכלול הזה גורם לכך שמשקיעים, פרטיים ומוסדיים כאחד, חוזרים בהדרגה לנכסי מקלט מסורתיים כשהזהב והכסף משמשים עוגנים כדי לאזן תיקי השקעות.

לא רק תחושות ביטחון - הכסף מוצא שימושים בתעשייה 

מעבר להיותו נכס השקעה ומקלט מפני אי־ודאות, מדובר גם במתכת תעשייתית קריטית. בשנים האחרונות הכסף הפך לרכיב חיוני בייצור שבבים מוליכי־למחצה, תחום שנמצא בצמיחה אקספוננציאלית בעקבות פריצות הדרך בבינה המלאכותית ובטכנולוגיות המידע. הביקוש התעשייתי הזה הופך את הכסף לייחודי, בגלל שהוא משלב לא רק סיפור של מקלט פיננסי אלא גם ביקוש ריאלי בשטח מצד יצרנים ותעשיות.

הכסף בולט במיוחד בזכות היותו המוליך החשמלי הטוב ביותר מבין כל המתכות, מה שהופך אותו לחיוני במעגלים אלקטרוניים, שבבים, לוחות אם ותאי פוטו־וולטאיים. לפי הנתונים הביקוש התעשייתי לכסף הגיע בשנת 2023 לשיא של כ־654 מיליון אונקיות עלייה של כ־11% לעומת השנה הקודמת כאשר השימוש בתחום הסולאר לבדו זינק ב־64% והגיע ל־193.5 מיליון אונקיות. במגזר האלקטרוניקה והחשמל (חוץ מסולאר) נרשם ביקוש של כ־445 מיליון אונקיות, כשזה ממחיש עד כמה הכסף הוא מרכיב בלתי נפרד בתעשיות המתקדמות. מעבר לכך, לאורך העשור האחרון נרשמת מגמה עקבית בביקושים בתחום הסולאר שעלו  מ־59 מיליון אונקיות ב־2015 לכ־232 מיליון אונקיות ב־2024.