אינטל
צילום: Istock

אינטל תרחיב את ההשקעה בקרית גת בהיקף של 18 מיליארד שקל

אינטל דיווחה על הגשת תכנית עסקית להרחבת המפעל בקריית גת. תקבל עד 1.4 מיליארד שקל מענק, ותשלם מס של 5% בלבד
גיא עיני | (3)

חברת השבבים אינטל צפוייה להשקיע 18 מיליארד שקל בישראל. החברה דיווחה היום (ג') על הגשת תכנית עסקית להרחבת מפעלה בקריית גת כדי להתכונן לצרכים עתידיים. במקביל תקבל אינטל מענק שנאמד בכ-10% מסכום ההשקעה.

 

מאז שהחלה בפעילותה בישראל, לפני 44 שנים, צמחה אינטל והפכה למעסיק הפרטי הגדול ביותר בהייטק. החברה החלה את דרכה בישראל ב-1974 במרכז פיתוח שהקים דב פרוהמן - וכיום מעסיקה אינטל בישראל כ-11,000 עובדים (ו-1,000 עובדי מובילאיי). לאינטל ישראל שלושה מרכזי פיתוח עיקריים בחיפה, פתח תקווה וירושלים ומרכז ייצור בקריית גת.

במסגרת התכנית, חברת אינטל צפויה להשקיע באתר הייצור בקרית גת כ-18 מיליארד ש"ח בשנים 2018-2020, לבצע בשנים אלה רכש מספקים מקומיים במעל 3 מיליארד שקלים וכן לקלוט כ-250 עובדים נוספים בפריפריה במהלך השנים הבאות. כמו כן, לדברי גורמים בחברה, השקעה זו צפויה לסלול את הדרך להשקעה משמעותית עתידית לשדרוג טכנולוגי באתר הישראלי, שכן היא מייצרת יתרון משמעותי על פני אתרי ייצור אחרים של החברה בעולם.

כנגד ההשקעה אינטל צפויה לקבל אישור לתשלום מס מופחת בשיעור של 5% במסגרת מסלול "מועדף מיוחד" לשלוש שנים נוספות מעבר לאישורים שקיבלה בעבר (כלומר עד לתום שנת 2027) וזאת מכוח החוק לעידוד השקעות הון. כמו כן, הומלץ על ידי הצוות המקצועי להקצות מענק בגובה 700 מיליוני שקל, כאשר במידה וחברת אינטל תבצע בעתיד השקעה אסטרטגית לשדרוג טכנולוגי בהיקף משמעותי, בהתאם לתנאים ובחינה שתבוצע על ידי גורמי המקצוע, היא תהיה זכאית ל-700 מיליוני שקל נוספים על ביצוע ההשקעה העתידית. זאת על מנת לתמרץ את החברה לביצוע ההשקעה העתידית שאמורה להיות גבוהה באופן משמעותי מהשקעות עבר שביצעה החברה וכן מההשקעה הנוכחית.

לדברי כחלון, "‏הישג אדיר למשרד האוצר וחיזוק נוסף למיצובה של ישראל ככוח עולה בכלכלה העולמית. לאחר שנתיים של עבודה מאומצת, לפני מספר דקות התקשר אליי מנכ"ל אינטל ובישר לי כי החברה קיבלה את הצעתנו והחליטה להשקיע כ-18 מיליארד שקל בישראל. בשורה אדירה למשק ולאזרחים".

 

אינטל היא יצואנית מובילה בתעשיית ההי-טק של ישראל. ב-2017 בלבד ייצאה אינטל מוצרים ושירותים בשווי 3.6 מיליארד דולר. נתון זה מהווה 8% מסך ייצוא ההי-טק של ישראל. מאז הקמתה של אינטל בישראל ייצאה החברה מוצרים ושירותים בערך המצטבר של 50 מיליארד דולר. אינטל היא גם המשקיעה הגדולה ביותר במגזר ההי-טק בישראל: 35 מיליארד דולר בהשקעות ורכישות בישראל מאז הקמתה.

יניב גרטי, סגן נשיא אינטל העולמית ומנכ"ל אינטל ישראל, אמר: "אינטל וישראל הן סיפור של שותפות מופלאה שהחלה ב-1974, כאשר מדינת ישראל החלה במימוש החלום הישראלי. אינטל האמינה בפוטנציאל של המדינה הצעירה והקימה את מרכז הפיתוח הראשון שלה מחוץ לארה"ב בישראל. מאז, אינטל צמחה בהתמדה בישראל תוך שהיא תורמות רבות להישגיה של אינטל העולמית".

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מומחה לקנוניות 15/05/2018 14:24
    הגב לתגובה זו
    למה להפלות שמן זה רע,ולהפלות עסקים זה טוב? או שמותר להפלות או שאסור אחרת זה צביעות.
  • 2.
    מנכל אינטל העולמית הסכים לקבל הטבות וואו . כולנו מודים (ל"ת)
    מעמד הר סיני 15/05/2018 13:42
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כחלון ליצן 15/05/2018 13:41
    הגב לתגובה זו
    נותנת משהו רק למי שהיא מפחדת ממנו . בלי בושה ממשלת הכלום ושום דבר לקחו מכיל את הטבות חוק עידוד השקעות הון כי הם לא יכולים להעביר את ים המלח. כחלון לא הסכים אפילו להקל בתמלוגים אבל לטבע הם נתנו הטבות. סופה של אינטל יהיה בערך כמו טבע. ממשלה שמבוססת על אפליה ועל שוחד מצביעים או חברות סופה ליפול אפילו שפתחו משרד קטן בירושלים. לכו לעזה
Wearable Devices, צילום: רשתות חברתיותWearable Devices, צילום: רשתות חברתיות

המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

חברה ישראלית מיקנעם, כמעט אלמונית, זינקה אתמול יותר מ-410%, וגם עכשיו הראלי לא נרגע כשבמסחר המאוחר היא מוסיפה 25%: אחרי שנתיים של מו"פ היא מדווחת שמוצר הדגל שלה - צמיד לביש שמאפשר לשלוט במכשירים דיגיטליים עם מחוות ידיים - יצא למשלוחים מסחריים וגם הוגן בפטנט; Wearable Devices הולכת ראש-בראש עם ענקיות הטק, שורפת מליונים אבל וול סטריט בכל זאת נותנת לה צ'אנס 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה Wearable Devices

אתמול תוך שעות בודדות היא הפכה לשם הכי חם בוול סטריט.  Wearable Devices או אם נתרגם את השם שלה לעברית - "מוצרים לבישים" חברה קטנה מיקנעם, עם עשרות עובדים קפצה 410% ומשווי שמגרד את ה-3 מיליון הדולר היא הגיעה לכ-12 מיליון דולר. החברה מייצרת צמיד לביש שאמור לאפשר לכם לשלוט במכשיר הנייד או המחשב עם מחוות ידיים עדינות. זה קורה על ידי זה שהצמיד שנקרא Mudra Link מזהה עם אלקטרודות חכמות אותות עצביים שמורגשים על פני העור כשמוח שולח פקודה למשל להזיז את היד - וזה אפילו אם לא ביצעתם את התנועה בפועל. מה שאומר שאתם יכולים לחשוב או לדמיין שאתם מזיזים את העכבר במחשב ימינה ומיד זה יקרה.

הטכנולוגיה הזאת רלוונטית להרבה תחומים, גם בידוריים וגם רפואיים, היא מושכת עניין גם מצד ענקיות כמו אפל, מטא, סמסונג ואחרות שהן פועלות בזירת הממשקים הלבישים והשליטה ללא מגע, בעיקר דרך מצלמות, חיישני תנועה או משקפי XR. אבל בניגוד אליהן, Wearable Devices מנסה להציע פתרון פשוט יותר, לביש, אפילו דיסקרטי שמבוסס על קריאת אותות עצביים אמיתיים מהיד עצמה, ולא על ראייה ממוחשבת או חיישנים חיצוניים. זה נותן לה יתרון בשוק שבו יש צורך בממשקים אינטואיטיביים, מהירים, ואישיים יותר במיוחד באפליקציות כמו בריאות דיגיטלית, תפעול צבאי וגם ברכבים חכמים.

מאחורי החברה, שהוקמה ב־2014, עומדים שלושה יזמים ישראלים - אשר דהן, גיא ואגנר וליאור לנגר. אחרי כמעט עשור של פיתוחים, הצגה בתערוכות וגם השקעה בקניין הרוחני, החברה הודיעה שהמוצר נכנס לראשונה לשלב המסחרי, מה שעשוי להפוך את Mudra Link לפלטפורמה שניתן יהיה לשלב במוצרים צרכניים, מקצועיים וצבאיים כאחד (ואולי גם לגרום לאחת מהענקיות לרכוש אותם?)

שנים של מו"פ ונקודת המפנה?

כמה שזה נשמע עתידני - שליטה במחשב באמצעות כח המחשבה - הדרך לשם עבור החברה מיקנעם לא הייתה פשוטה. השנתיים האחרונות היו מתסכלות עבור Wearable Devices או אם נדייק בעיקר לבעלי המניות שלה. היא שרפה מליונים על מו"פ, על שיווק והצגה בתערוכות והמשקיעים התחילו לאבד סבלנות. השווי שוק שלה צלל והיא נאלצה לדלל בלי סוף כדי לשרוד את השנה. מאז ההנפקה בספטמבר 2022 בנאסד"ק, שבה גייסה כ-16 מיליון דולר, צנחה המניה ביותר מ־90% והפכה מבחינת רבים לסיפור של פוטנציאל לא ממומש. שווי השוק של החברה גירד לאחרונה את רף המיליון דולר כשהיא כמעט מסתכנת בזריקה מהבורסה כשבנאסד"ק הדרישה היא לשווי שוק של לפחות 2.5 מיליון דולר בנוסף לנזילות וסחירות.

אבל שלשום הגיעה מה שנראה ככל הנראה נקודת המפנה שלה. זה התחיל בפרסום הדוחות החצי־שנתיים: החברה אמנם רשמה ירידה בהכנסות ל־294 אלף דולר במחצית הראשונה של 2025, לעומת 394 אלף בתקופה המקבילה, במקביל להפסד נקי שהצטמצם ל-3.7 מיליון דולר, לעומת הפסד של 4.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אבל וול סטריט לא התמקדהבשורה העליונה וגם לא בשורת הרווח. מה שבלט לעין המשקיעים היה שבפעם הראשונה מאז ההקמה, החברה מדווחת על התחלת משלוחים מסחריים בפועל של ה־Mudra Link, מה שמסמן מעבר ממחקר ופיתוח להכנסות אמיתיות ממכירות.

סר גון טמפלטון
צילום: אתר הארגון של טמפלטון
דבר הגורו

ג'ון טמפלטון - חלוץ ההשקעות הגלובליות

אחרי שהקים את אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות, טמפלטון נסע לחפש הזדמנויות השקעה ברחבי העולם. ב-1939, אחרי עליית היטלר, הוא לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%. לדבריו, "הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא כשיש דם ברחובות"

מנדי הניג |

הוא נולד ב-29 בנובמבר 1912 בווינצ'סטר, טנסי, למשפחה ענייה מאוד. ג'ון מרקס טמפלטון גדל בתקופת השפל הגדול. אביו היה עורך דין כפרי שבקושי הרוויח למחיה, ואמו מתה כשהיה צעיר. למרות הקשיים, טמפלטון הצטיין בלימודים וקיבל מלגה ללימודים באוניברסיטת ייל. 

טמפלטון למד כלכלה בייל ומשפטים באוקספורד לאחר שזכה במלגת רודס היוקרתית לסטודנטים זרים. הוא חזר לאמריקה ב-1938 ועבד בוול סטריט. הרגע המכונן בקריירה שלו הגיע ב-1939, כשהיטלר פלש לפולין. בעוד שכולם מכרו בפאניקה, טמפלטון לווה 10,000 דולר וקנה 100 דולר ממניות של כל חברה שנסחרה מתחת לדולר בבורסה - 104 חברות סך הכל. 37 מהן היו בפשיטת רגל. ארבע שנים מאוחר יותר הוא מכר את כל המניות ברווח ממוצע של 400%.

ב-1954 הוא הקים את קרן Templeton Growth Fund, אחת הקרנות הבינלאומיות הראשונות. כשכולם השקיעו רק באמריקה, הוא נסע לחפש הזדמנויות ברחבי העולם. הוא היה הראשון להשקיע ביפן בשנות ה-60, כשהיא עדיין נחשבה מדינת עולם שלישי. "התעשריתי כי הלכתי למקומות שאחרים פחדו ללכת," הוא אמר.

טמפלטון היה אדם דתי מאוד, שראה בהשקעות שליחות רוחנית. הוא התפלל לפני כל פגישת השקעות ואמר שהתפילה עוזרת לו להישאר רגוע ומרוכז. ב-1987 הוא מכר את חברת הקרנות שלו תמורת 440 מיליון דולר ועבר לבהאמה, שם הקדיש את חייו לפילנתרופיה. הוא ייסד את קרן טמפלטון שחילקה פרס שנתי של מיליון דולר למחקר רוחני. הוא נפטר ב-8 ביולי 2008 בגיל 95 בבהאמה, לאחר שתרם את רוב הונו לצדקה.

ב-1962, בשיא משבר הטילים הקובני, כשהעולם פחד ממלחמה גרעינית, טמפלטון טס לדרום אמריקה כדי לחפש הזדמנויות השקעה. "כשיש דם ברחובות, זה הזמן לקנות," הוא אמר. השקעותיו שם הניבו תשואות עצומות.