מאקרו: האם זו המטרה העיקרית של סאגת המכסים?

מתברר, כך למדנו כולנו, שטראמפ היה רציני בנוגע למכסים. זה לא (רק) כלי במשא ומתן, זה אמיתי וזה הולך לקרות. השוק הופתע מאד לרעה, לא כל כך מעצם הטלת המכסים כמו מעוצמתם והיקפם, והגיב בירידות חריגות בעוצמתן בימי חמישי ושישי ותחילת המסחר ביום שני, שהיה יום תנודתי שהסתיים בעליות קלות. בשעה זו החוזים העתידיים אמנם נסחרים בעליות, אך קשה לומר אם השוק מצא תחתית. השוק גם התעלם לחלוטין מדו"ח תעסוקה מצויין שפורסם ביום שישי, שהראה יצירת משרות גבוהה בהרבה מהצפי, וחשוב מכך - רובן המוחלט במגזר הפרטי ולא הממשלתי. בנוסף, נרשמה עלייה בשכר, אך מתחת לצפי מה שמעיד על כך ששוק העבודה החזק לא יוצר, בינתיים, לחצים אינפלציוניים. 

בינתיים הכל הולך לפי התסריט הגרוע ביותר לכאורה, אבל יש סימנים של אופטימיות כמו שיחות עם הודו ויפן ועלייה במדדים באסיה ובחוזים העתידיים. המכסים של טראמפ אמיתיים ורחבים, כשהבעיה הגדולה היא מול סין. סין מגיבה במכסי נגד, 34% על סחורות אמריקאיות. אירופה מאיימת, וגם קנדה ברטוריקה קשוחה. טראמפ מתעלם מרוב המדינות האחרות, אבל מגיב לסין באיומים שעלולים להוביל בדיוק למלחמת הסחר שכולם חששו ממנה - אם סין לא תודיע עד מחר על הסרת המכסים החדשים, ארצות הברית תגיב במכס נוסף של 50% שיכנס לתוקף כבר ב-9 בחודש. סין מגיבה ב"נלחם עד הסוף", לא ברור הסוף של מי או של מה, אבל זה לא נשמע טוב. 

ייתכן שגם הירידות החדות שנרשמו בשוק האג"ח בניגוד למגמה בימים האחרונים קשורות להחלפת המהלומות הזו, כשיש ידיעות שסין מכרה אג"ח בהיקף של 50 מיליארד דולר ביום המסחר האחרון. זהו צעד מכאיב במיוחד לממשל טראמפ, שאחת ממטרותיו העיקריות הוא הורדת הריבית על האג"ח לעשר שנים, ריבית שגם משפיעה על ריבית המשכנתאות וגם, ואולי בעיקר, מרכזית מאד בחוב הממשלתי. סין מחזיקה הרבה מאד אג"ח אמריקאי, והיא יכולה לגרום לנזק אמיתי לתשואות, בדיוק כשארצות הברית צריכה למחזר טריליונים של חוב בחודשים הקרובים. כדאי לשים לב להנפקות האג"ח הבאות (ביום שני אג"ח ל-3 שנים, ביום רביעי, האג"ח החשוב ביותר - 10 שנים, וביום חמישי ל-30 שנה) אבל בינתיים טראמפ לא ממצמץ. גם הסינים לא. למרות החלפת המהומות שהתרחשה בחלקה לאחר סיום המסחר, החוזים העתידיים בינתיים לא מתרגשים מהחרפת הטון, אך זה יכול להשתנות בדקה. 

ייתכן כאמור שמתחת לפני השטח ניתן לראות סימנים לרגיעה מסוימת. אף מדינה עוד לא הגיעה להסכם עם ארצות הברית, אך נראה שלא מעט מדינות עומדות בתור. בין המדינות שכבר הכריזו שיבטלו את כל המכסים על ארצות הברית נמצאות ישראל טיוואן וויטנאם ועוד. הממשל הבהיר שזה לא מספיק, שכן מה שחשוב באמת זה הגבלות הסחר הלא תעריפיות, כלומר לא המכסים אלא דברים אחרים שמקשים על אמריקאים לייצא. גם יפן במגעים מתקדמים וטראמפ ניהל ביום שני שיחה שהוגדרה כפרודטוקיבית עם ראש ממשלת יפן. גם הודו ארגנטינה הוזכרו ככאלה שהגיעו עם הצעות לארצות הברית. אפילו באירופה שנקטה בגישה תוקפנית גם כבר מדברים על נכונות לפשרות וביטול כל התעריפים ההדדיים (אם כי לארצות הברית, כאמור, זה לא מספיק) לדברי הממשל ישנן למעלה מ-70 מדינות שכבר יצרו קשר ראשוני כדי לדון בתנאי הסחר. אין ספק שמשהו טראמפ ירוויח מהמהלך האגרסיבי ותנאי הסחר של ארצות הברית ישפרו משמעותית, אם כי לא ברור אם זה באמת היה שווה את הנזק שנעשה ואת מה שעוד יבוא, ובעיקר איך תתפתח מלחמת הסחר עם סין וכמה נזק זה יגרום לכלכלה האמריקאית בדרך. 

• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• טראמפ מאיים בהעלאת מכסים ענקית על סין
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחזית הזו, של סין, אין שום סימנים חיוביים. טראמפ לא מראה שום נכונות לאיזה שהוא משא ומתן או פשרה. ייתכן שזה מלמד על כך שאולי סין היא המטרה העיקרית בכל הסיפור הזה, וכל השאר זה אולי טקטיקה לשיפור עמדות, או הסחת דעת. סין היא היריבה האמיתית של ארצות הברית. שנים היא בעיקר מייצרת וכמעט לא צורכת. היא משתלטת על אין סוף תחומים, לא תמיד בדרכים ישרות. היא יוצרת בריתות והשפעות בכל רחבי הגלובוס, היא חלק מ"ציר הרשע" ותומכת באירן ורוסיה. היא גם מלווה חוב לארצות הברית (על ידי רכישת החוב הממשלתי) כדי שארצות הברית תמשיך לקנות ממנה מוצרים זולים ללא הכרה, וללא תלות בעלות האמיתית שלהם, וארצות הברית מדפיסה חוב כאילו אין מחר. כבר בשנות השמונים, עוד הרבה לפני שנכנס לפוליטיקה, טראמפ טען שהמודל הזה לא בר קיימא. ארצות הברית לא יכולה להיות תלויה בסין באופן הזה, היא לא יכולה לתת לה להשתלט על העולם ולהגדיל את איזורי ההשפעה שלה בלי סוף, ואסור להרשות לה להחליש את ארצות הברית. 

מצד שני, גם לסין נוצרה תלות בארצות הברית. נשיא סין שי מתחנן לאזרחי סין "להגביר צריכה" אבל אין שום סיכוי שסין, או שום שוק אחר בעולם לצורך העניין חוץ מארצות הברית, יוכל לצרוך את עודף הייצור הסיני. אולי ארצות הברית צריכה את סין לייצור, אבל סין צריכה לא פחות את ארצות הברית לקנות את הייצור הזה. ייתכן אפילו, שסין יותר צריכה את ארצות הברית מאשר להיפך. לארצות הברית יש תחליפים לייצור, לסין אין תחליף לצרכן האמריקאי. ירידה בייצור במצבה הנוכחי של סין שכבר נמצאת על סף מיתון (במונחים שלה) תהיה אסון לכלכלה הסינית המקרטעת, בדיוק כשהחלו להופיע סימנים ראשוניים להתאוששות. לכן טראמפ לא חושש, כנראה, להיכנס לזירת האגרוף הזו. הבעיה היא שהנזק ההיקפי של קרב הענקים הזה ישפיע על כולנו. מיתון עולמי הוא בהחלט תוצאה אפשרית. 

מאקרו: גוברים הלחצים להורדת ריבית

הפד קצת יצא מהפוקוס הכלכלי, אבל נראה שהוא עומד בפני דילמה משמעותית. הלחצים האינפלציוניים עדיין חזקים מדי, מצד שני רבים חוששים מהחלשות הכלכלה וקוראים לו להקדים רפואה למכה ולהוריד כבר עכשיו את הריבית. לא רק טראמפ שמבקר את פאוול שנים, גם אנשי כלכלה מכובדים שלא מזוהים כלל עם טראמפ. כך לדוגמה כתב פרופסור ג'רמי סיגל בפוסט האחרון שפרסם בבלוג שלו: "אני מאמין שהפד' צריך להתקדם להורדות ריבית - והוא צריך לעשות זאת אפילו במחיר של סיכון חזרת הלחצים האינפלציוניים". הסיכויים להעלאת ריבית בפגישה הקרובה במאי עלו מ-14% ל-34%, ועד סוף השנה מצפים בשוק שיהיו בין 3 ל-5 הורדות ריבית. 

• המתחרה הגדולה של אינוויז פושטת רגל: האם זה טוב או רע לחברה הישראלית?
• ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים

אבל בפד' חוששים מהתחדשות האינפלציה בעקבות המכסים. יש לציין שגם אם המכסים יעלו את האינפלציה, זוהי אינפלציה שמגיעה מצד ההיצע, לכן כלי הריבית פחות יעיל נגדה, שכן ריבית גבוהה פוגעת בביקוש, לא מגדילה היצע. הריבית כן יכולה לעזור אם בעקבות התאמות המחירים עקב מכסים, תווצר הידרדרות אינפלציונית שתשפיע גם על צד הביקוש (סוג של ספירלת מחיר - שכר), אך ההערכות הסבירות הן שהמכסים יביאו להתאמה חד פעמית לא ללחצים אינפלציוניים מתמשכים. נתון מעודד נוסף בגזרת האינפלציה הוא מחירי האנרגיה הנמוכים מאד, שאולי יאזנו זעזועי מחירים שייגרמו מהמכסים. 

התרחיש האופטימי אם כן זה שלא כל עליית המחיר מהמכסים תתגלגל לצרכן (האמת שאין סיבה שזה יקרה - לפחות חלק מהעלייה תיספג על ידי היצואנים והיבואנים), מחירי האנרגיה יאזנו את זה מעט, והגורמים הדיפלציוניים שהשפיעו על ירידת האינפלציה בחודשים האחרונים, בעיקר בתחום השירותים שפחות מושפע מהמכסים, אמורים להמשיך להשפיע לטובה. נראה, שלמרות כל הזהירות המופלגת אין סיבה שהפד' לא "יסתכן" בהורדת ריבית אחת לפחות בקרוב, וזה יכול מאד להקל על הזעזוע מהמכסים ושלב ההסתגלות. למרות שזה צעד סביר בעיני רבים, ביניהם גם כלכלנים לאו דווקא אוהדי טראמפ, לא נראה שהפד' בכיוון הזה בכלל. בראיון עם פאוול הוא הדגיש שאין להם לאן למהר, שהם צריכים לבחון את השפעת המכסים על האינפלציה, ושהלחצים האינפלציוניים עדיין גבוהים מדי. טראמפ אומר שפאוול תמיד מאחר להוריד את הריבית. ייתכן שבסופו של דבר לפד' לא תהיה ברירה, וייתכן ששוב, הפד' יפעל מאוחר מדי. 

שוק המניות: האם כבר נוצרו הזדמנויות?

האפיזודה המעניינת של יום המסחר האחרון שמראה כמה המצב נזיל ואיך הכל יכול להשתנות בשניה. שמועה לא מבוססת על כך שטראמפ עתיד להודיע על השעיית המכסים ל-90 יום על כל המדינות למעט סין התפרסמה, ובתגובה לידיעה לא מבוססת (!) השוק הוסיף 2.4 טריליון (!!) לערכו בתוך דקות ספורות. הבית הלבן הוציא הכחשה ורוב העליות האלו נעלמו, אבל מאז השוק התנהל בתנודתיות רבה ולא חזר לירידות חדות כמו בתחילת המסחר. ייתכן שהשמועה הזו, אם כי לא מבוססת, מחזקת את מה שהערכנו קודם לכן - שהסין נמצאת במרכז הכוונת של טראמפ. אבל זה מלמד עובדה מעניינת נוספת - טראמפ יכול בהחלטה של רגע להעיף את השוק לשמיים. אם ידיעה לא מבוססת גרמה להיפוך של 8% (מירידה של 5% לעליה של 3%) תוך עשרים דקות בלבד, מה תעשה ידיעה אמיתית על השעיית מכסים, אפילו אם תמשך ההתכתשות עם סין? זה גם אומר, לכאורה, שהאירוע תחת שליטה של טראמפ שיכול בכל רגע לשנות את מהלך הדברים. אבל אם טראמפ היה שואל אותי הייתי אומר לו שכדאי מאד להיזהר עם זה, שכן ייתכן שזו רק אשליה של שליטה. הדינמיקה של אירועים כאלה יכולה להשתנות במהירות. במהלך סוף השבוע נפוצו כבר ידיעות, שגם הגיעו לעיתונות הכלכלית של המיין סטרים, על קרנות גידור שנקלעו לקשיי נזילות. אירוע כזה יכול לגרום לתגובת שרשרת ולמשבר פיננסי ממשי, אותו כבר יהיה קשה לעצור, כפי שקרה כבר בעבר.

על כל פנים נראה שהאפיזודה הזו מלמדת שבמקביל לסיכון של הידרדרות המצב והמשך הירידות, יש גם פוטנציאל לריבאונד מהיר במקרה של ידיעה חיובית. נראה שלאחר ימי הירדות המאד אגרסיבים ולאחר כמה שבועות של התרחקות מהשיא, נוצרו לא מעט הזדמנויות בשוק. 

השוק עבר כברת דרך מאז השיא האחרון. הנאסד"ק בשוק הדובי, הראסל 2000 בשוק דובי, הדאו ג'ונס בתיקון, וה-SP500 נכנס לזמן קצר לשור דובי ביום שני, אך בינתיים יצא ממנו, אם כי הוא נשאר קרוב מאד. זה מביא את המחירים של חלק מהמניות לרמות מגוכחות שמתמחרות תרחישים מאד לא סבירים. הנה מכפילי הרווח העתידיים של שבע המופלאות: מטא 20.4, טסלה 72 (היחידה שעדיין עם מכפיל גבוה), אפל 21.84, מיקרוסופט 23.94, אנבידיה (חברה שצומחת בעשרות אחוזים מדי רבעון) 23.94, אמזון 28.5 וגוגל (שגם היא צומחת בלא מעט תחומים) 16.67. ירידות חדות יוצרות הזדמנויות וייתכן, מבלי להמליץ, ומבלי לקבוע שנקבעה תחתית, שנוצרה פה אחת כזו.

MAGS היא תעודת סל שעוקבת אחרי 7 המופלאות. היא גובה דמי ניהול של 0.29% ומנהלת כ-1.7 מיליארד דולר. היא רחוקה כעת כ-30% מהשיא.  QQQU היא תעודת סל ממונפת פי 2 על שבע המופלאות שרחוקה 53% מהשיא. תעודה דומה היא MAGX. 

מצד שני, אם תרצו להמר על המשך המגמה השלילית ב-7 המופלאות, תעודות הסל MAGS וQQQD נותנות חשיפה הפוכה ו-MAGD חשיפה הפוכה פי 2.