חמש ודקה: הבורסה נפלה אך ברקע המשיך הביזנס כהרגלו
איזה שבוע, הבורסה נופלת, תוך מחזור גדול, אבל אני לא מתייאשת. כוחן של הבלונדיניות באופטימיות הרבה שהן צוברות במהלך חייהן. נאלצת שוב לשזוף את עיני באירועים שהמשיכו להצטבר במהלך השבוע.
מפגש צנוע עם בכירי האקדמיה לא הותיר בי שום ספקות. האוניברסיטה מחכה גם לבלונדיניות שכמותי שיחזרו למסע מפרך של תארים. השבוע הגיעו עד בית העתונאים, בכירי המחקר בכבודם ובעצמם. פרופ' דני צידון, לבוש אקדמאית בחולצה מכופתרת בהירה, פרופ' אריק כרמון, סטייל ירושמי בחולצה אפורה כהה, ודוד ברודט, האיש והוועדה, בכיר האוצר לשעבר, בחולצת אוצר מכופתרת וכחולה. הם באו להציג מחקר שגורס שעצירת ההתנתקות תגרום לנזק גדול לכלכלה. אבל בין לבין הם שוחחו על מי שפגש בצמרת הדיפלומטית הירושלמית את קונדוליסה רייס ומי החמיץ.
הבאזז הנוסף בחדר הקטן היה לגבי חגיגות 20 שנה לתוכנית הייצוב שתתקיים בע"ה בשבוע הבא בכנס קיסריה. יהיו שם פרופ' סטנלי פישר, ובכירים נוספים שיצדיעו לתוכנית שהצליחה לעצור כאן אחת ולתמיד את ההיפראינפלציה. אני כמובן, החמצתי את הפגישה עם קונדי, השבוע. אולי אני צריכה לחזור לאקדמיה, בעצם אני אתחיל לחשוב על פסיכומטרי קודם.
כח לנשים. כן, גם אני דוגלת בשוויון הזדמנויות. בשבוע הבא מגיעה לפה בוסית אמיתית. מנהלת הפעילות הבינלאומית של בורסת הנאסד"ק, שרלוט קרוסוול. היא תהיה אורחת הכבוד של אוניברסיטת תל-אביב, ל.ה.ב. ועירית תל אביב בכנס שיעסוק בסוגיית מקומן ומצבן של נשים בעמדות מפתח. הנשים מתכננות פאנל מיוחד בהשתתפות בין השאר של: חנה הרצמן, מנכ"ל עיריית חולון, סיביל גולדפיינר, מנכ"ל Comme-il-Faut, ורונית שקליאר, יו"ר פורום המנהלות בתעשייה ומנהלת בכירה בחברת יוניליור. גירל פאואר.
כבר מזמן לא היה ליחשוש כל כך עמוס על פרסומת. אילן בן דב שנבחר לאיש החודש של Bizportal במאי, אחראי להפקת פרסומת למכשיר הסלולר החדשני Samsung 900, אותו הגדירו בצניעות בחברה שלו סאני תקשורת כ"טוב ביותר בעולם", בדיוק כמו שאני - קארין לירי שלכם, מגדירה את עצמה. בסט פור דה בסט. בן דב הפיק בעצמו את הפרסומת, כשהמככבות בו הן ויקה שוורץ, בת זוגו של אילן בן דב, וסיוון קליין, מלכת היופי לשעבר. בן דב יככב בעצמו כניצב על הסט. עולם הזוהר הסלולרי.
אחרי שהקריירה שלי בעולם הזוהר התארכה כמו פסי רכבת בגרביונים, החלטתי על שינוי בקריירה. משהו שיחשמל רבים, ויותיר אותי עשירה כקורח. בחברת החשמל פתחו את הגשת המועמדות למנכ"ל החברה לציבור. שיעמוד לצידו של היו"ר, שלמה רוטמן. כל אחת יכולה לשלוח קורות חיים, אבל עקב עיכובים בחיבור שלי לאינטרנט, לא הייתי בין 70 האנשים שהגישו מועמדות. "לפי מיטב ידיעתנו, חברת החשמל היא החברה הציבורית הראשונה שמבצעת את התהליך בדרך של פרסום מודעת "דרוש" בתקשורת, והיא בבחינת החלוץ שהולך לפני המחנה", אמרו ביחסי הציבור של החברה. ואני שואלת, אם לא את קארין, לפחות קחו אותי לנהל איזה קמפיין עם שקע ותקע.
שי ברק, מנהל ההשקעות המפורסם, שהחל באילנות דיסקונט, עבר למילניום, והמשיך למנורה גאון, מפקד בימים אלה על הליך מיתוג מחדש של מנורה גאון. מהפעם מדובר בשם גאון בלבד. או יותר נכון "גאון בית החזקות". משום שחברת הביטוח מנורה מכרה את חלקה, והסיסמא החדשה היא: "הרווח כולו שלך". שיהיה בהצלחה. אבל לגבי, אני ממש מצטערת חבר'ה משום שאני בלונדינית לחלוטין כשזה מגיע להשקעות. לצערי קארין שלכם נפלה בפארמוס ונגמר לה הכסף. אולי אני באמת צריכה מישהו שינהל לי את הפרוטות שצברתי.
רגע לפני שהוא נוטש אותנו לטובת בנטון האיטלקית, ישב דוויד בלאט ב"קופי בין" בהרצליה פיתוח לשיחה חברית עם כוכב מכבי ת"א, אנתוני פארקר. בזמן שאנתוני פארקר יוצא לחופשה עד לעונה הבאה , לדוויד מחכה קיץ עמוס בהצלת הנבחרת. צביקה לפידס, מנהל הרשת, לא יכול להתאפק וחבר לשני הכוכבים, האייס בלנד הצרפתי וההולנדי היו עליו, את האיטלקי הוא כבר ישתה עם דוויד באיטליה. ואני גומרת בלי שום מילה נוספת על כדורסלנים... מסיימת. הכוונה למסיימת.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
