חמש ודקה: הבורסה נפלה אך ברקע המשיך הביזנס כהרגלו
איזה שבוע, הבורסה נופלת, תוך מחזור גדול, אבל אני לא מתייאשת. כוחן של הבלונדיניות באופטימיות הרבה שהן צוברות במהלך חייהן. נאלצת שוב לשזוף את עיני באירועים שהמשיכו להצטבר במהלך השבוע.
מפגש צנוע עם בכירי האקדמיה לא הותיר בי שום ספקות. האוניברסיטה מחכה גם לבלונדיניות שכמותי שיחזרו למסע מפרך של תארים. השבוע הגיעו עד בית העתונאים, בכירי המחקר בכבודם ובעצמם. פרופ' דני צידון, לבוש אקדמאית בחולצה מכופתרת בהירה, פרופ' אריק כרמון, סטייל ירושמי בחולצה אפורה כהה, ודוד ברודט, האיש והוועדה, בכיר האוצר לשעבר, בחולצת אוצר מכופתרת וכחולה. הם באו להציג מחקר שגורס שעצירת ההתנתקות תגרום לנזק גדול לכלכלה. אבל בין לבין הם שוחחו על מי שפגש בצמרת הדיפלומטית הירושלמית את קונדוליסה רייס ומי החמיץ.
הבאזז הנוסף בחדר הקטן היה לגבי חגיגות 20 שנה לתוכנית הייצוב שתתקיים בע"ה בשבוע הבא בכנס קיסריה. יהיו שם פרופ' סטנלי פישר, ובכירים נוספים שיצדיעו לתוכנית שהצליחה לעצור כאן אחת ולתמיד את ההיפראינפלציה. אני כמובן, החמצתי את הפגישה עם קונדי, השבוע. אולי אני צריכה לחזור לאקדמיה, בעצם אני אתחיל לחשוב על פסיכומטרי קודם.
כח לנשים. כן, גם אני דוגלת בשוויון הזדמנויות. בשבוע הבא מגיעה לפה בוסית אמיתית. מנהלת הפעילות הבינלאומית של בורסת הנאסד"ק, שרלוט קרוסוול. היא תהיה אורחת הכבוד של אוניברסיטת תל-אביב, ל.ה.ב. ועירית תל אביב בכנס שיעסוק בסוגיית מקומן ומצבן של נשים בעמדות מפתח. הנשים מתכננות פאנל מיוחד בהשתתפות בין השאר של: חנה הרצמן, מנכ"ל עיריית חולון, סיביל גולדפיינר, מנכ"ל Comme-il-Faut, ורונית שקליאר, יו"ר פורום המנהלות בתעשייה ומנהלת בכירה בחברת יוניליור. גירל פאואר.
כבר מזמן לא היה ליחשוש כל כך עמוס על פרסומת. אילן בן דב שנבחר לאיש החודש של Bizportal במאי, אחראי להפקת פרסומת למכשיר הסלולר החדשני Samsung 900, אותו הגדירו בצניעות בחברה שלו סאני תקשורת כ"טוב ביותר בעולם", בדיוק כמו שאני - קארין לירי שלכם, מגדירה את עצמה. בסט פור דה בסט. בן דב הפיק בעצמו את הפרסומת, כשהמככבות בו הן ויקה שוורץ, בת זוגו של אילן בן דב, וסיוון קליין, מלכת היופי לשעבר. בן דב יככב בעצמו כניצב על הסט. עולם הזוהר הסלולרי.
אחרי שהקריירה שלי בעולם הזוהר התארכה כמו פסי רכבת בגרביונים, החלטתי על שינוי בקריירה. משהו שיחשמל רבים, ויותיר אותי עשירה כקורח. בחברת החשמל פתחו את הגשת המועמדות למנכ"ל החברה לציבור. שיעמוד לצידו של היו"ר, שלמה רוטמן. כל אחת יכולה לשלוח קורות חיים, אבל עקב עיכובים בחיבור שלי לאינטרנט, לא הייתי בין 70 האנשים שהגישו מועמדות. "לפי מיטב ידיעתנו, חברת החשמל היא החברה הציבורית הראשונה שמבצעת את התהליך בדרך של פרסום מודעת "דרוש" בתקשורת, והיא בבחינת החלוץ שהולך לפני המחנה", אמרו ביחסי הציבור של החברה. ואני שואלת, אם לא את קארין, לפחות קחו אותי לנהל איזה קמפיין עם שקע ותקע.
שי ברק, מנהל ההשקעות המפורסם, שהחל באילנות דיסקונט, עבר למילניום, והמשיך למנורה גאון, מפקד בימים אלה על הליך מיתוג מחדש של מנורה גאון. מהפעם מדובר בשם גאון בלבד. או יותר נכון "גאון בית החזקות". משום שחברת הביטוח מנורה מכרה את חלקה, והסיסמא החדשה היא: "הרווח כולו שלך". שיהיה בהצלחה. אבל לגבי, אני ממש מצטערת חבר'ה משום שאני בלונדינית לחלוטין כשזה מגיע להשקעות. לצערי קארין שלכם נפלה בפארמוס ונגמר לה הכסף. אולי אני באמת צריכה מישהו שינהל לי את הפרוטות שצברתי.
רגע לפני שהוא נוטש אותנו לטובת בנטון האיטלקית, ישב דוויד בלאט ב"קופי בין" בהרצליה פיתוח לשיחה חברית עם כוכב מכבי ת"א, אנתוני פארקר. בזמן שאנתוני פארקר יוצא לחופשה עד לעונה הבאה , לדוויד מחכה קיץ עמוס בהצלת הנבחרת. צביקה לפידס, מנהל הרשת, לא יכול להתאפק וחבר לשני הכוכבים, האייס בלנד הצרפתי וההולנדי היו עליו, את האיטלקי הוא כבר ישתה עם דוויד באיטליה. ואני גומרת בלי שום מילה נוספת על כדורסלנים... מסיימת. הכוונה למסיימת.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
